השנה של הקהילה הגאה
בסוף חודש מאי השנה הגיעו אל רחוב נחל הירקון 15 בשכונת הנחלים במודיעין עשרות אורחים נרגשים, שבאו כדי להשתתף בטקס חנוכת בית הקהילה הגאה של מודיעין - מוסד מקומי חדש שישמש כבית חם למאות חברי הקהילה הגאה המתגוררים בעיר.
פרט להתרגשות מפתיחת המקום, שמחו חברי הקהילה על כך שמאבקם להכרה בפעילותם בעיר, ולמעשה הכרה בנוכחותם כקהילה מגובשת - זכה סוף־סוף למענה.
בטקס הרשמי, בו נכחו גם ראש העירייה חיים ביבס וחבר מועצת העיר שחר מי־און, מחזיק תיק הקהילה הגאה בעירייה, אמר מי־און: "זו התרגשות גדולה להיות כאן. אחרי הרבה זמן, אמונה ונחישות, חנכנו את הבית הגאה. סוף־סוף יש בית אמיתי לקהילה הגאה במודיעין, ונקיים במרכז פעילויות, סדנאות ואירועים, אך גם ניתן פה תמיכה ופעילויות לנוער, ותודה גדולה לראש העיר ולאנשי אגף חברה, נוער וצעירים. יחד ניצוק תכנים לכל הקהלים".
פרט לפרסום צאתו לדרך של מיזם זה, הדגיש ביבס בנאומו בפני הנוכחים עד כמה פעילות הקהילה הגאה בעיר חשובה לו ולשאר אנשי העירייה, והבטיח כי המקום יהיה בית אמיתי וחם עבור חברי הקהילה.
בהודעה שפרסמה העירייה בסמוך לפתיחת הבית, נכתב: "הבית ישמש מקום בטוח לחינוך, שוויון, סובלנות וקבלה, ויתווסף לסל המענים העירוניים שמעניקה העירייה, בשיתוף עם האגף לשירותים חברתיים, שיעניק בבית החדש טיפולים של עובד סוציאלי למען הקהילה".
הצהרת הכוונות של העירייה התקבלה בסיפוק רב על ידי פעילי הקהילה הגאה במודיעין והסביבה וחבריה, שבמשך שנים נאבקו כדי להשיג את ההכרה הבסיסית בהם ובזכותם להשמיע קול ולהביע דעה.
בשנתיים שקדמו להקמת הבית, הממוקם במבנה ציבורי שהיה שייך לעירייה במשך שנים, ניהלו נציגי הקהילה מאבק עיקש בעירייה, כולל בהחלטה ששונתה בשנה האחרונה, שלא להניף את דגל הקהילה הגאה בכניסה לבניין העירייה, צעד בו נוקטות רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ.
בנוסף מחו פעילי הקהילה הגאה בעיר על כך שבניגוד למתרחש ברשויות אחרות בסדר הגודל של מודיעין, הם לא זכו במשך שנים ארוכות לתמיכה תקציבית משמעותית, דבר שפגע ביכולת של חברי הקהילה להפיק אירועים משמעותיים מטעמם ברחבי העיר.
בחודש יוני האחרון, זמן קצר לאחר פתיחת הבית לקהילה, ציינו ברחבי העיר את חודש הגאווה, ולראשונה, לאחר שנים של הדרה, פורסמו האירועים שיזמה הקהילה בשיתוף העירייה, בפרסומים רשמיים של העירייה.
אירוע הגאווה הרשמי, שהתקיים ב־30 ביוני ברחבת קניון עזריאלי, משך מאות מחברי הקהילה, כמו גם את תושבי העיר שהגיעו למקום כדי להביע תמיכה בחבריה.
חבר הקהילה, נער שיצא בשנה האחרונה מהארון: "כל מה שקרה בעיר בשנה החולפת, החל מפתיחת הבית עבורנו, ועד לשיתוף הפעולה מצד העירייה, משמח ומרגש. יש אמנם עוד כברת דרך ארוכה לעשות עד שנוכל ללכת בגאווה, מבלי לפחד מה יאמרו ומה יעשו, אבל אנחנו בכיוון הנכון, ונקווה שהשנה הבאה תהיה מוצלחת עוד יותר".
בית לצעירים עם צרכים מיוחדים
במהלך השנה החולפת ניהלו קרוב ל־20 משפחות ממודיעין, הורים לבנים ולבנות בעלי צרכים מיוחדים בתפקוד בינוני‑נמוך, מאבק לשילובם בבית אלו"ט שנפתח השנה בעיר, אולם רבים מהם נתקלו בקשיים, שנבעו משתי סיבות עיקריות: מחסור חמור בכוח אדם - מדריכים לדיירי הבית ‑ והיעדר מקום תעסוקה לדיירים, תנאי שהיה הכרחי להפעלת הבית במתכונת מלאה.
ההורים המוטרדים, שחלק מהם חיים כשילדיהם הבוגרים לצידם, ללא מסגרת מסודרת, ניהלו בשנה החולפת מאבק עיקש ונחוש, ופרט לניסיונות לגייס כוח אדם שיעבוד בבית, פעלו לפתיחתו של מרכז תעסוקה עבור ילדיהם.
בחודש מאי השנה, לאחר חודשים של המתנה, נחנך מרכז הלמידה והתעסוקה במתחם שמורת הטבע נאות קדומים הסמוך למודיעין, מה שאיפשר תעסוקה למספר צעירים בעלי צרכים מיוחדים, צעד שסלל את הדרך לכניסה של כמה מהם לבית אלו"ט ‑ "הבית לחיים".
אחד מאותם צעירים, שבמשך שש שנים שהה בבית הוריו ולא היה בשום מסגרת מסודרת, הוא ניר שמשוני (30), צעיר על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני‑נמוך, שהשתלב בחודשים האחרונים במרכז הלמידה והתעסוקה, ואף עבר לגור בבית לחיים למשך מספר ימים בשבוע.
השינוי הדרמטי עבורו, ועבור הוריו, דפנה ועודד, משפיע מאז בצורה משמעותית על שגרת חייו ועל שגרת חיי משפחתו, שלראשונה מזה שנים נפרדה מניר.
"אמנם עוד לא הגענו למטרה שלנו, מאחר שיש בבית 13 דיירים בלבד, בעוד יש אפשרות לשכן במקום 24 דיירים, אבל זו התקדמות נאה לעומת המצב שבו היינו לפני כמה חודשים", אומרת דפנה. "ניר נקלט במרכז הלמידה והתעסוקה, וזה לא היה פשוט, אבל אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד ואנחנו בהחלט רואים התפתחות, וניר עובר חוויות רבות ומשמעותיות.
"הבית נמצא כבר בחצי תפוסה, ונקלטו עוד חברים, ואלה הבדלים מאוד רציניים עבור הדיירים, וכמובן שעבור הוריהם ועבור בני המשפחות".
באמצע השבוע התקיים אירוע הוקרה לשותפים להקמת בית אלו"ט, שחלקם גם שותפים לתוכניות להקמת בתים נוספים לאנשים על הרצף האוטיסטי ולבעלי צרכים מיוחדים אחרים.
שותפים אלה הם יותר מרק תורמים, והם פועלים לצד חלק מהורי הדיירים.
באירוע נשאה דפנה דברים, סיפרה על בנה ועל ההתמודדות המורכבת והמתישה עם גידול ילד על הרצף, והביעה תקווה כי מי שתרמו עד היום למיזם המיוחד, בראשם יוסי שיינפלד, ימשיכו לעשות זאת בעתיד, כדי שדיירים נוספים יוכלו להיכנס אל הבית לחיים של אלו"ט במודיעין ואל בתים המותאמים לבעלי נכויות אחרות, ולהגיע למרכזי יום שונים.
"יושבים בקהל הרבה שותפים יקרים, והמילה 'שותפות' מכנסת בתוכה לא רק תרומה כספית, אלא המשכיות וחבירה, שכל כך חסרים לצאצאים שלנו ולנו", אמרה דפנה בנאומה. "בזכות הנתינה, ההשתדלות והעשייה המקצועית המוקפדת, לילד שלי ולעוד 23 אוטיסטים יש בית טוב ומותאם לחיים".
לרגל תחילת השנה הכינו בני משפחת שמשוני ברכות שנה טובה, הוקרה ותודה לכל חברי צוות מרכז הלמידה והתעסוקה והבית לחיים, והם מקווים כי צעירים וצעירות נוספים יחוו בשנה הקרובה חוויות דומות לאלה שבנם חווה מזה מספר חודשים.
"האופטימיות הזהירה שלי היא בתפילה שניר שלנו ירגיש בטוח ושמח, ויחווה חוויות של עניין ולמידה, רוגע והכלה, ביחד עם הצוות המלאכי ושאר דיירי הבית", מסכמת דפנה. "כשנכנסים לבית לחיים מרגישים שיש מי שמסתכל על הבן שלנו ועל הדיירים האחרים, ומכיר אותם, ויש מי שלקח על עצמו לחלוק איתנו את הטיפול וההשגחה על הבן הפרטי, ועל כך תודה גדולה".
השנה שבה ניצלה המערה הנדירה
לפני כ־16 שנים, לחלוטין במקרה, במהלך עבודות שבוצעו בשטח מחצבת נשר שבין מודיעין לרמלה, אותר פתח המוביל לחלל מתחת לפני הקרקע.
כנהוג במקרים מסוג זה הופסקו מיד העבודות, ולשטח הוזעקו נציגי המרכז לחקר מערות בישראל, שהודיעו כי מדובר בממצא נדיר.
פעולות שביצעו חוקרים מתחומים שונים, הביאו לתגלית המרעישה כי מדובר במערה נדירה, אחת מארבע יחידות בעולם, בהן אותרו מיני חיים שטרם נראו, המתקיימים, ייתכן שמזה מיליוני שנים, במערכת אקולוגית מיוחדת, ללא תלות בעולם החיצון.
בחודש יוני 2021 נדהמו החוקרים ופעילי הסביבה לשמוע כי בכוונת מינהל התכנון להסיט אל המחצבה מי שטפונות של נחל איילון החולף בסמוך, מטרה לאפשר הרחבה של מסילת ברזל לצד נחל איילון.
החלטת הוועדה היממה את החוקרים, שנרתמו למאבק ממושך נגדה, והצהירו כי הצפת המערה תכחיד את העולם שבתוכה, והציעו הצעות חלופיות למיזם שמינהל התכנון ביקש לבצע.
קראו גם:
בחודש יולי האחרון, בעיצומם של דיונים ארוכים, וכשהיה נדמה כבר כי המערה נידונה לכליה, הודיע מינהל התכנון כי "הוועדה לתשתיות לאומיות החליטה לשמור על מערת איילון". שורה בודדת זו שימחה מאוד את ראשי המאבק, ואת הפרופסור אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שהודה: "זו הקלה עצומה, ומשמח לשמוע שלא ייגרם נזק בלתי הפיך לערכי טבע כה ייחודיים".
פורסם לראשונה: 06:53, 25.09.22
