סוגיית הפעלתו של מקווה הטהרה לנשים "הדרים" ברובע רעות במודיעין, מעסיקה בימים אלה את הנהלת העירייה, ואף גרמה לעימות חריף בין חברי סיעת "מודיעין חופשית" במועצת העיר לבין ראש העירייה חיים ביבס.
1 צפייה בגלריה
תנועה דלילה. המקווה ברעות, השבוע
תנועה דלילה. המקווה ברעות, השבוע
תנועה דלילה. המקווה ברעות, השבוע
(צילום פרטי)
קראו גם:
חברי הסיעה, בראשה עומד חבר המועצה אבי אלבז, הציגו נתונים לפיהם מאחר ומספר תושביה הדתיים של רעות הצטצמם מאוד בשנים האחרונות, פועל המקווה בהפסד תיפעולי חריג של מאות אלפי שקלים מדי שנה.
על פי נתונים אלה, מאז שנת 2017 ועד לשנת 2021, מסתכמות ההכנסות במקווה בסכום של לא יותר מ־4,000 שקלים בשנה, בעוד מנגד, ההערכה היא כי אחזקתו השוטפת של המקום ‑ שכר הבלנית, הוצאות חימום המים ואחזקה ושיפוצים מעת לעת ‑ עומדת על סכום של כ־220 אלף שקלים בשנה.
"הנתונים הוצגו למקבלי ההחלטות בעירייה לצורך בחינת המשך פעילותו, אך מסיבות לא ברורות המקווה ממשיך לפעול עד היום הזה ולייצר גירעונות כבדים, דבר שהוא בלתי הגיוני", אומר אלבז.
לפני כשבועיים השיב ביבס לאלבז במכתב תגובה בנושא, בו טוען ראש העירייה כי לשכת מנכ"ל העירייה בוחנת בימים אלה דווקא את האפשרות להרחבת המקווה והקמת מתחם טבילה לגברים, דבר שעשוי להעלות את ההכנסות במקום, וזאת לטענת ביבס "לאור הביקושים לכך ברובע".
לטענת אלבז, אין כל טעם בהרחבת המקווה הקיים, בוודאי לא בשכונת רעות, בה מספר קטן יחסית של תושבים דתיים, הנוהגים לטבול במקווה מעת לעת.
"המקרה של מקווה הדרים ברעות אינו היחיד בעיר, וגם בעירייה יודעים שהגירעונות הקשורים בהפעלת המקוואות ברחבי העיר עומדים על סכום של כמיליון שקלים בשנה", אומר אלבז. "אני חושב שמסיבה זו אפשר לומר שלא יעלה על הדעת שתושבי מודיעין, ובמיוחד הציבור החופשי־חילוני, ימשיכו לממן גירעונות ענק של המקוואות. הגיע הזמן לעשות סוף לבלגן ולהחזיר את תחומי הדת לשפיות".
במקביל לוויכוח ברמה הפוליטית, מי שחיים בשכונה הוותיקה מחזיקים גם הם בדעות מנוגדות על סוגיית הפעלת המקווה.
"לא יעלה על הדעת שתושבי מודיעין, ובמיוחד הציבור החופשי־חילוני, ימשיכו לממן גירעונות ענק של המקוואות"
"אני גרה ברחוב בו ממוקם המקווה ורוב הזמן הוא פשוט ריק והחניה לצידו ללא רכבים, ואם יש תנועה למקום היא דלילה", אומרת שוש מלכה, תושבת העיר. "בהנחה שיש מקוואות אחרים בעיר, אולי שווה באמת לשקול צמצום של המקוואות, בעיקר אם יש פחות ביקוש, וזה דבר שאין בעיה לבדוק אותו. שינוי הרכבה הדמוגרפי של שכונה הוא דבר שקורה, כמו למשל בשכונות ותיקות בעיר שסוגרים בתחומן גני ילדים כי אין יותר מדי ילדים בשכונה לאור התבגרות האוכלוסייה".
מנגד טוענת דנית שיין, המשתייכת למגזר הדתי ומתגוררת ברעות, כי מקווה קרוב הוא שירות הכרחי, "גם אנחנו תושבים בעיר הזו ומגיע לנו לקבל שירותים מוניציפליים, וכן, מקווה טהרה לנשים, בלי קשר לתדירות הביקור בו, הוא זכות חשובה ובוודאי שמצווה עבורנו", מסבירה שיין. "גם אם השימוש במקווה לא רב, יש מקום להשאיר אותו פתוח, בדיוק כמו מגרש טניס באמצע השכונה שלא נעשה בו יותר מדי שימוש, ואף אחד לא חושב לסגור אותו או להפוך אותו למגרש חניה".
למרות פניות חוזרות, מעיריית מודיעין לא נמסרה תגובה.