תאיר ריין, 42, נשואה ואמא לשלושה ילדים, מחלימה מסרטן השד המתגוררת במודיעין, מתנדבת מזה כשנתיים בעמותת "אחת מתשע", המסייעת לנשים חולות סרטן השד וקרוביהן, והיום, רביעי, בשעה 18:45, היא תעביר הרצאה במרפאת מאוחדת הנשיא בלוד, וזאת כחלק מסדרת הרצאות שהיא מקיימת לאורך השנה, ובמיוחד החודש - חודש המודעות לסרטן השד.
2 צפייה בגלריה
"גיל המחלה הולך ופוחת". ריין
"גיל המחלה הולך ופוחת". ריין
"גיל המחלה הולך ופוחת". ריין
(צילום פרטי)
כמחלימה טריה יחסית, מספרת ריין כי הזכרונות והתחושות שחוותה בימי המחלה צרובים בה בצורה עמוקה, וכי ההרצאות שהיא מעניקה, לצד שירותה במחוז ירושלים של המשטרה, מסייעות לה בהתמודדות היומיומית עם השפעות המחלה הקשה על חייה.
"לפני כשנתיים וחצי, בגיל 39, אובחנתי כחולת סרטן השד, והגילוי מקפיא הדם הזה הגיע די במקרה", משחזרת ריין. "עשיתי ניתוח להגדלת חזה, וחצי שנה לאחר מכן גיליתי גוש בשד שלי, והרופא ששלח אותי לבדיקה אמר שניתוח להגדלת החזה שעשיתי גרם לגוש להתגלות בשלב מוקדם, מה שאיפשר את ההחלמה שלי".
לדבריה, כבר בשלבים הראשונים של המחלה, בעודה עוברת טיפולים כימותרפיים, הבינה ריין כי תרצה לדבר על המחלה בפני מי שתוכל.
מיד לאחר שהיא התבשרה שהבריאה, אזרה ריין אומץ, והגיעה להרצאה הראשונה שלה.
"בהרצאות אני מספרת על ההתמודדות שלי, על הדרך בה גיליתי את המחלה, על ההתמודדות של הילדים עם הסיפור הזה, איך ומה עושים", היא מספרת. "אני אומרת תמיד ששילוב העבודה ואופטימיות טבעית, לצד התמיכה מצד המשפחה ובן זוגי, היו הגורמים שדחפו אותי קדימה, ולא איפשרו לי לוותר.
"אני מביאה את הסיפור מנקודת המבט הפרטית שלי, והמטרה העיקרית היא העלאת המודעות, והחשיבות של נושא הבדיקה וגילוי המוקדם של המחלה בקרב נשים".

2 צפייה בגלריה
"אופטימיות טבעית". תאיר ריין
"אופטימיות טבעית". תאיר ריין
"אופטימיות טבעית". תאיר ריין בתקופת הטיפולים
(צילום פרטי)

נכון לעכשיו, מאז החלה להרצות בפני נשים, היא קיימה כבר למעלה מ-20 מפגשים שונים, ומפגש נוסף יתקיים הערב במרפאת "מאוחדת הנשיא" בלוד, אליו מוזמנות נשים מכל הגילים.
לדברי ריין, העובדה המטרידה ביותר, המגובה בנתונים בשטח, היא כי גיל החולות במחלה נמצא במגמת ירידה.
"רוב הנשים לא מעורות בסטטיסטיקה העדכנית, אבל גיל המחלה הולך ופוחת", היא אומרת, "ובגלל זה חשוב מאוד לדבר על זה".
קראו גם:
על התחושות שלה לאחר הרצאה, על אף תוכנה הלא פשוט, היא אומרת: "יש הרבה תגובות חיוביות של אמפטיה, וחלק מהנשים מבקשות את מספר הטלפון שלי בשביל להעביר לחברה או לאימא, כדי שנדבר ואעודד אותן, ואני עושה את זה בשמחה. הן גם שואלות שאלות יותר אישיות, משתפות בחששות ובפחדים שלהן, כולל דברים שהן לא חלקו עם אף אחד עד כה, ולכן אני חושבת שחשוב שאני פה, ושיש מי שמקשיב לי".