ביום שני הקרוב ייצאו אלפים מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים במודיעין לחופשת הקיץ, וכמדי שנה בתקופה זו, עולה רמת הסיכון להתרחשותם של אירועים חריגים, בהם אירועי אלימות, שתייה לשוכרה או עישון סמים קלים בקרב בני נוער.
1 צפייה בגלריה
חברי סיירת ההורים. "מודיעין של היום היא לא מודיעין של לפני 20 שנה"
חברי סיירת ההורים. "מודיעין של היום היא לא מודיעין של לפני 20 שנה"
חברי סיירת ההורים. "מודיעין של היום היא לא מודיעין של לפני 20 שנה"
(צילום: שאול גולן)
קראו גם:
מי שנדרשים בימים אלה להתכונן לחודשיים עמוסים של פעילות בשטח, הם חברי סיירת ההורים העירונית, הפועלים כל השנה וגם בחופש הגדול, והם יודעים כי ימי הקיץ טומנים בחובם פוטנציאל להתנהגות חריגה ומוקצנת של בני הנוער.
בימים אלה, כדי להיערך ליציאתם, בעיקר בשעות הערב והלילה, של אלפי ילדים ובני נוער לגינות הציבוריות, מרכזי המסחר ורחובות העיר, מרעננים חברי הסיירת נהלים, עוברים הכשרות וסדנאות שונות, וכל זאת במטרה לעבור את הקיץ בשלום.

מגבירים נוכחות

מי שכבר כמה שנים עומד בראש הסיירת, המופעלת בפיקוח ובהכוונה של המחלקה העירונית לביטחון קהילתי, הוא ערן רוזמן, 55, הפעיל כעשור בסיירת שהוקמה לפני כ־14 שנים.
רוזמן הצטרף לסיירת כשילדיו למדו במערכת החינוך בעיר, ולא הפסיק את פעילותו גם אחרי שסיימו את לימודיהם.
"מי שמצטרף לסיירת, חשוב שיהיה הורה לתלמידים, אבל רוב הסיכויים שיישאר לאחר שילדיו יסיימו את לימודיהם", אומר רוזמן. "הסיירת היא אמצעי קהילתי לשלב הורים מתנדבים כדי להגביר את הנוכחות הבוגרת במרחב הציבורי, בו נוכחים ומבלים בני הנוער, ויש לנו קרוב ל־90 מתנדבים הפועלים בשישה צוותים. אנחנו יוצאים לשטח בכל יום שישי, מ־23:00 בלילה ועד 3:00 לפנות בוקר, ומסתובבים בכל המרחב שבני הנוער נמצאים בו".
על האירועים החריגים שבהם נדרשים חברי הסיירת לטפל מספר רוזמן: "יש התנהגויות אנטי־חברתיות, והתפקיד שלנו הוא לצמצם אותן, כמו למשל שתייה וונדליזם, ואנחנו לא מגיעים כדי לחנך או לתקן, אלא כדי להרגיע או להשפיע על הקבוצה שבשטח. כשיש אלכוהול אנחנו קוראים להורים שיגיעו וייקחו את הילדים או יפנו את הילדים לטיפול במידת הצורך".

בודקים גבולות

דניאל זריפי, 47, אב לארבעה בגילים שבין שש ל־17, תלמידים במסגרות החינוך בעיר, מתנדב בסיירת כבר ארבע שנים, וגם הוא מקווה שהקיץ הקרוב יעבור בשלום.
"הפעילות בעלת חשיבות אדירה ‑ להיות שם עבור הילדים האלה", אומר זריפי. "רוב הפעילות עוברת בשקט, אבל יש מקרים חריגים, ואצלי, לא אשכח, זה קרה בפעם השנייה שיצאתי לשטח. פגשנו ילד שפשוט שחה בתוך הקיא של עצמו, והחברים שלו לא ידעו מה לעשות. הוא היה ממשפחה דתית, והייתה סיטואציה מאוד מורכבת בשטח. היינו שם כדי לעזור, להרגיע את החברים ולנהל את האירוע שהסתיים בכך שאביו של הילד הגיע ואסף אותו הביתה. זה אירוע שקשה להירדם בגללו, וזה אמנם לא תמיד קורה, אבל כשזה קורה, זה ממלא אותך אושר וסיפוק שהיית שם כדי לעזור".
אתה מוטרד לקראת חופשת הקיץ?
"אני חושב שהסיירת יודעת לתת מענה מעולה בשטח, ואנחנו יודעים להיות במקומות הנכונים. אנחנו חיים את הנוער ויודעים איפה הם נמצאים, ואמנם הנוער בודק גבולות כל הזמן, אבל אנחנו סומכים עליהם, ויש לא מעט מקרים שהם שמחים לקבל את היד המושטת שלנו".
"פגשנו ילד שפשוט שחה בתוך הקיא של עצמו, והחברים שלו לא ידעו מה לעשות. הוא היה ממשפחה דתית, והייתה סיטואציה מאוד מורכבת"

הגיל יורד

לדברי רוזמן, לפני עשור, כשהגיע לסיירת, מוקדי הפעילות של הנוער היו בשכבות בוגרות, תלמידי כיתות י"א ו־י"ב, והם היו דומיננטיים ובעיקר בשכונה אחת. "היום המצב שונה באופן משמעותי. תלמידי כיתות ז'־ח' יוצאים החוצה, מרגישים גדולים, ולצערנו קורים גם דברים שליליים, במידה רבה בגלל מה שחוו בגלל הסגרים והמועקה הנפשית. בכל סיור אנחנו פוגשים התנהגויות לא חיוביות, אבל אני לא חושב שזה ברמה חמורה כמו ביישובים אחרים, ובהרבה מקרים, למעט רעש לשכנים, אין התנהגויות סיכוניות מדי".

"חלק מההתפתחות"

ציפי צ'סטר־בן־ורון, 45, אם לשלוש תלמידות במסגרות חינוך בעיר, מספרת על הרגלי הבילוי הליליים של בני הנוער במודיעין: "הם נמצאים בפארקים, לפעמים בפינות חשוכות, ואנחנו פוגשים אותם בכל מקום, גם באזורים פחות הומים, וכבר יצא לי לפגוש נערות בסמטה, והמפגשים מאוד טובים, כי יש פה נוער מקסים. עם זאת, יש כמובן קצוות, 'מקרי קצה', שם אנחנו יודעים שזה המקום שלנו, ואנחנו נדרשים גם לטפל במקרי קיצון כמו למשל נערים שלא יכולים ללכת מרוב שהם שיכורים ומתנדנדים, והיו מקרים חמורים יותר".
מה אתם עושים במקרים כאלה?
"אנחנו מלווים את הילד הביתה, רגלית, והיו כבר מקרים מורכבים בהם הזמנו אמבולנס כי ילד היה שיכור מאוד, ולכן הנוכחות שלנו שם חשובה מאוד, והנוער יודע את זה, ואני מאמינה שגם מעריך את השהות שלנו בשטח".
את חוששת ממה שעלול לקרות בחופשת הקיץ?
"אני יודעת שהנוער שלנו טוב, ונכון, יהיו קצוות שנטפל בהם, אבל הם באמת קצוות. אסור לשכוח שהם פה כדי ליהנות מגיל הנעורים ובחינת הגבולות היא חלק מההתפתחות שלהם, אין מה לעשות".

"התנהגות מינית בוטה"

מי שמלווה מקרוב את חברי סיירת ההורים היא מיטל אשור, המנהלת בתשע השנים האחרונות את מחלקת הביטחון הקהילתי באגף חברה, נוער וצעירים בעירייה.
"לצערי, אכן רואים שגילאי התנהגויות בסיכון יורדים, מעשנים ושותים בגיל צעיר יותר, ההתנהגות המינית בוטה יותר, זה בולט, ולכן אנחנו פה", אומרת אשור, האחראית עם צוות משרדה על הכוונת ההורים בפעילות בשטח.
"ההורים היקרים עוברים במשך השנה הכשרות, סדנאות והדרכות, ומקבלים ליווי צמוד ברמה שהם יודעים אם יש צורך בכך אל מי צריך לפנות להמשך טיפול במקרים חריגים, בכל שעה של היממה", היא אומרת. "אלה אנשים מדהימים, שמתנדבים לפעילות יוצאת דופן, ומגיעה להם הערכה רבה".

"נוער נפלא"

רחלי אורן, 63, היא אחת מוותיקי סיירת ההורים, פעילה בה קרוב לעשור, ותורמת מניסיונה כאשת טיפול, בין השאר בנוער ובמתבגרים.
"קל לי להתחבר אל בני הנוער, ותמיד אהיה זו שאשאל אותם מה נשמע ואשתלב בהתנהלות שלהם, וזו חוויה אדירה ומשימה חשובה", אומרת אורן. "אנחנו אמנם רואים ילדים במצב שכרות, אבל גם הרבה ילדים שמשחקים ונהנים בחברותא נעימה, וכמו בכל מקום, יש התנהגויות שונות של ילדים, זה הגיל שלהם לשחרר קצת את הרסן".
"יש התנהגויות אנטי־חברתיות, והתפקיד שלנו הוא לצמצם אותן, כמו למשל שתייה וונדליזם, ואנחנו לא מגיעים כדי לחנך או לתקן, אלא כדי להרגיע"
חבר מועצת העיר שמעון גואטה, מחזיק תיק הביטחון הקהילתי, מלווה גם הוא את הורי הסיירת באופן קבוע, ומשתתף בעצמו בסיורים.
"זו סיירת מטכ"ל של ההורים, ומגיעה המון הערכה להורים שבכל יום שישי מסתובבים במקומות שונים בעיר, וזו לא תמיד חוויה קלה, כי לא נעים לראות קטטות או אירוע קשה אחר", אומר גואטה. "ההורים האלה הצילו בעבר נערים מקטטות או השלכות בקבוקים לשם ונדליזם. הם שם וזה חשוב".
גם גואטה מוטרד מהתפשטות המגמה של מעורבות בני נוער בגילאים נמוכים יחסית באירועים שליליים, אולם הוא סבור כי בכוח העירייה וסיירת ההורים לשמור שאירועים אלה לא יהפכו לתופעה רחבה.
"יש החמרה של חלק מהמקרים, אבל גם הצוותים שלנו למדו איך להתמודד עם בעיות שונות", הוא אומר. "אי־אפשר למנוע הכל. מודיעין של היום היא לא מודיעין של לפני 20 שנה, וילדים לא תמיד מוצאים את עצמם, ויש ילדים שלא תמיד מסתדרים, אז הם הולכים למקומות לא טובים. בשורה התחתונה, יש לנו פה נוער נפלא, ואם קורה משהו, יש את הורי הסיירת שאנחנו סומכים עליהם בלב שלם, ותמיד נהיה פה לכל צורך שלא יהיה".

"בני 12 שותים וודקה"

"לרוב אין בלגנים כשאנחנו מסתובבים", מתאר תלמיד כיתה י"א בעיר את שגרת שעות הפנאי שלו ושל חבריו, "אבל לפעמים קורים דברים, וזה בעיקר כשחבר'ה שותים אלכוהול. בגיל הזה כולם מנסים, וזה מתחיל מגיל צעיר בהרבה. אני מכיר בני 12 ששותים וודקה, וכשלא יודעים לשתות, יכולים לקרות דברים לא טובים. מספיק שילד שהוא קצת שיכור יגיד משהו למישהו, ואז יכול להתחיל ריב, אבל אנחנו לא ילדים רעים, ואני מאמין שגם ההורים שלנו עשו שטויות, שתו אלכוהול או שברו בקבוקי בירה סתם בשביל הכיף. זה לא אומר שאנחנו לא בסדר, זה פשוט הגיל הזה, ולפעמים ילדים פשוט נגררים, גם אם הם ילדים טובים. לא פשוט להיות נער בתקופה הזו".
סיירת ההורים במספרים
14 שנות פעילות לסיירת
כ־90 תושבים חברים בסיירת
6 צוותים קבועים פעילים בה לפי אזורים