יוזמה ייחודית של חבר מועצת העיר ("הבית היהודי") מודיעין עמיעד טאוב, המכהן גם כמשנה לראש העירייה, העוסקת בתוכנית להעסקת בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים במשרדי העירייה, התקבלה בשבוע שעבר, והודות לה תהפוך העיר לרשות המקומית הראשונה בה יעבדו אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
1 צפייה בגלריה
עמיעד טאוב
עמיעד טאוב
עמיעד טאוב
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
טאוב, שמזה שנתיים מכהן כחבר מועצה ואחראי בין השאר על האגף לשירותים חברתיים, עבד בצוותא עם שותפתו לסיעה נגה כץ־רפפורט על תוכנית השילוב, וביום רביעי שעבר, הצעתו אושרה פה אחד על ידי כל חברי מועצת העיר וזכתה לתמיכה של ראש העירייה, חיים ביבס.
"זה מתחיל בזה שבעיניי האתגרים הכי גדולים שמייצרת המציאות בה אנו חיים הוא בשילוב מגורים ותעסוקה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ובעלי מוגבלויות – ומעבר לכך, בקושי הרב שיש בקבלה של אוכלוסיות אלה על ידי המבוגרים", אומר טאוב.
בשנה החולפת עמל טאוב על מערך עירוני שיסייע לתוכנית מקיפה שתיתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות, בראשן בעלי צרכים מיוחדים.
"בנינו באגף תוכנית שמביטה קדימה, בקטע של לתת מענה בעוד עשור ואפילו שניים", הוא מספר. "כרגע רשומות אצלנו באגף כ־1,500 משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ברמות שונות. אם ידוע לנו שיש בעיר 50 ילדים שבשנת 2030 יהיו בני 18, חייבים לדאוג ולחשוב על מסגרת עבורם, על תעסוקה ודיור, שלא נתעורר מאוחר מדי, שלא ניתקע".

"ספינת הדגל"

במקביל לתוכנית שהגיש טאוב בנושא ללשכת ראש העירייה, הועברה לנציבות הארצית לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מסגרת הפעולה העתידית של העירייה בשילוב בעלי צרכים מיוחדים באגפיה, שיתחיל כבר בתוך מספר שבועות.
בנוסף, ועל מנת לקדם את התהליך, תמונה בימים הקרובים עובדת בכירה בעירייה שתהיה אחראית על קידום המיזם.
"המחשבה שלי היא שמודיעין תהיה ספינת הדגל של השלטון המקומי בנושא הזה, הרשות שתביא לשינוי התפישה והגישה", אומר טאוב. "ננצל מערכים שנוכל להעסיק בהם בעלי מוגבלויות, ובאותה מידה נפעל בכיוונים נוספים, כמו למשל תוכנית שיש לנו להקמת מרכז תעסוקה לצעירים שהם היום ילדים ובעתיד הקרוב יצטרכו תעסוקה מיוחדת".
"אם ידוע לנו שיש בעיר 50 ילדים שבשנת 2030 יהיו בני 18, חייבים לדאוג ולחשוב על מסגרת עבורם, על תעסוקה ודיור, שלא נתעורר מאוחר מדי"
לדברי טאוב, הוא החליט להשקיע מאמץ ומחשבה בקידום המיזם מאחר ולטענתו שאר רשויות המדינה אינן עושות די על מנת לסייע לאוכלוסיות אלה.
"יש חוקים ותקנות ושוויון לבעלי מוגבלויות, וכל ארגון ציבורי מחויב להעסיק חמישה אחוז מאוכלוסיות אלה, אבל בפועל זה לא באמת עובד", הוא אומר, "וזה עצוב ומתסכל כי מחקרים רבים מעידים על כך שמי שעובד בארגון עם בעלי מוגבלויות מעשיר את עצמו, מתפתח ברמה האישית ומתקדם, ואם לא אנחנו, השלטון המקומי, ניתן הזדמנויות, מי יתן?".

שירות לאומי אזרחי

בשלב ראשון, בתקופה הקרובה יתחילו צעירים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים בין הגילאים 18‑24 לעבוד בעירייה במסגרת שירות לאומי אזרחי.
"יש לזה משמעות אדירה לצעירים עצמם, שבעצם מתנדבים מתוך רצון לתרום, ויש להם המון מה לתת לנו כחברה, פרט לסיוע של ממש בעבודה", אומר טאוב. "לא כל האנשים מודעים לכך שמי שיושב על כיסא גלגלים, או אדם חירש, הוא בעל חושים חדים אחרים שיכולים מאוד לסייע. ברגע שהעובדים האלה יהיו חלק בלתי נפרד מהעירייה, נשנה את ההתייחסות בעיר עצמה לאנשים עם מוגבלויות. תושב יבוא ויקבל מענה באגף עירוני מבעל צרכים מיוחדים, וזה יעזור להפנמת המציאות בהיבט זה בקרב התושבים".

פחות קצבאות

על פי ההצעה שהעביר טאוב למועצת העיר, שילוב של בעלי צרכים מיוחדים בארגונים מסייע לא רק מבחינה חברתית אלא גם בעל ערך כלכלי.
"מחקרי העסקה של בעלי מוגבלויות מראים שהשקעה של כ־43 אלף שקל בממוצע במתנדב, תניב למדינה רווח של 200 ועד 500 אלף שקל בעתיד, כי כאדם עובד הוא לא יזדקק לקצבאות ותמיכות".
טאוב, שמוביל בשנתיים האחרונות מספר פרויקטים למען אוכלוסיות בסיכון כמו פרויקט מל"מ (משפחות למען משפחות) להורים לילדים עם צרכים מיוחדים התומכים במשפחות חדשות, מאמין שהעיר נמצאת בפני נקודת מפנה.
"מבחינתי זאת משימת חיי", הוא מכריז, "להפוך את השירותים החברתיים שלנו להכי טובים בארץ, שכל ילד בוגר וכל 'לקוח' שלנו יקבל מענה שתפור לצרכים שלו. אנחנו רוצים לעשות את הטוב ביותר עבור האנשים האלה".