לפני כשבועיים, בפוסט קצר שהעלה בדף הפייסבוק הפרטי שלו, הכריז אסף שעיבי, שהקים לפני 13 שנים את הפאב האירי "אוסליבן" במודיעין, כי העסק המוכר והפופולרי יסגור את שעריו בשבת, וזאת ללא התראה מוקדמת.
ההודעה של שעיבי היכתה בתדהמה אלפים מתושבי העיר, הנוהגים לבלות מזה שנים בפאב, שעד לפני שנים בודדות היה הפאב היחיד בעיר כולה.
דבריו של שעיבי בפוסט, בו סיפר כי הסיבה להפסקת פעילות הפאב במהלך השבת היא רצונו להקדיש זמן למשפחתו, ובעיקר לרעייתו ולבתו הקטנה, שותפו בעשרות קבוצות פייסבוק בעיר, וחוללו מהומה גדולה.
הסיבה העיקרית לכך, היא כי הודעתו של שעיבי הגיעה בתקופה רגישה מבחינה פוליטית וחברתית – הקמתה של ממשלת הימין החדשה, והחשש בקרב חלק מהאוכלוסייה כי תפיסת עמדות כוח על ידי נציגי המגזר הדתי והחרדי עלולה לפגוע בחופש הפרט.
למרות הסערה שהצעד שלו עורר, שעיבי אינו מתרגש בכלל, ואומר: "אין להחלטה שלי כל קשר למצב הפוליטי. אני לא איש פוליטי, ואין לי עניין להיכנס לשם, ובכלל, על המהלך הזה חשבתי במשך תקופה ארוכה מאוד, והגעתי למסקנה מאוד ברורה".
פאב נולד
כבר בסוף השבוע הראשון שלאחר פרסום ההודעה, סגר שעיבי את שערי הפאב המוכר, שהפסיק לפעול בשעות הלילה המאוחרות של יום חמישי, וחזר לפעילות במוצאי שבת.
"אני בן 46, וכבר 13 שנים, מאז שפתחנו את הפאב, אני שם בכל רגע נתון, בכל שעה של פעילות, מסור כולי לעסק ולמה שקורה שם", מספר שעיבי, "ובגדול, זה מה שאני עושה מגיל 16 בערך ‑ עוסק בתחום הפאבים והמסעדות, וכל מי שבעסק הזה יודע כמה כוחות גוף ונפש ואנרגיה הדבר הזה לוקח ממך".
"עקבתי גם אחרי הרשתות החברתיות, ולמרות שתושבים בכו על מקומות שלא פתוחים בשבת, לא ראיתי התנפלות על העסק"
ואכן, שעיבי היה אמיץ מספיק כדי לפתוח את הפאב האירי הראשון במודיעין לפני 13 שנים, במרכזו של מתחם ישפרו סנטר, שבאותן השנים היה דומה יותר לאיזור תעשייה על הכביש הראשי המוביל למודיעין.
"נפלה לי באותו הזמן הזדמנות, והחלטתי לקחת אותה בשתי ידיים, ומאז אנחנו עושים חיל, מארחים את כל תושבי האיזור, ממודיעין ועד ירושלים, אנשי מועצת גזר ותושבים מכל איזור השפלה, שבאים לבלות, לשתות ולאכול, לצפות בהופעות של האמנים הכי מוכרים, ליהנות משידורי ספורט מרכזיים, ולקיים אירועים משפחתיים בערבים או בסופי שבוע", אומר שעיבי.
ואז הגיעה אלמה
ואמנם, במהלך השנים האחרונות הפך האוסליבן לנקודת מפגש של אלפים מתושבי האיזור, רובם הגדול לקוחות קבועים שהגיעו לבלות בפאב המעוצב, שמציע תפריט עשיר ומגוון.
"במשך כל השנים, תכל'ס משנת 1997, כשנכנסתי חזק לעניינים, אני עובד רצוף, כולל ימי שישי ושבת, וכל עוד הייתי רווק זה התאים לי, אבל הסטטוס שלי השתנה", אומר שעיבי, "התחתנתי עם יערית המקסימה, ולפני ארבע שנים נולדה אלמה, ולאט־לאט הבנתי שצריך לעשות שינוי.
"לנו, לאנשי חיי הלילה, יש 'דיליי' של עשור, ולכן בשנה וחצי האחרונות, כשאלמה גדלה, לקחתי החלטה שאחרי כל כך הרבה שנים שאני עובד רצוף, אני צריך מנוחה לפחות יום אחד בשבוע.
בכל שבת חגגתי בפאב בר ובת מצוות למשפחות, והבנתי שאני מפספס את המשפחה שלי, הפרטית והמורחבת, וזה עשה לי משהו".
"אני טוטאלי"
לדברי שעיבי, הוא לא שקל בתקופה האחרונה את האפשרות להשאיר את העסק פתוח בסופי שבוע, ולאפשר למישהו אחר לנהל אותו.
"אני טוטאלי באישיות, ואני גם לא מאמין שאפשר לעשות דברים בשלט רחוק", הוא אומר. "בתחום שלי אי־אפשר להשאיר את העסק בידי אנשים, ולצפות שהדברים יסתדרו. צריך להיות שם, לגעת באנשים, לוודא שהכל מדויק. מבחינתי בכל פעם מחדש צריך לנצח. חובת ההוכחה עליי, זו התפיסה שלי.
"כל זה הצריך ממני להיות שם באופן טוטאלי, והבנתי שלהשאיר את המקום בשישי בידי מנהל ולשבת בבית, לא יעבוד, כי יש מלא סידורים וטלפונים, ושקט לא יהיה לי בכל מקרה".
בלי פוליטיקה
באותו סוף שבוע שבו הפאב סגר את שעריו, זכו בני משפחת שעיבי לזמן איכות ולשקט, אבל הוויכוח ברשת, שניהלו מאות רבות מתושבי העיר, בהחלט היה רועש.
מאות תגובות נרשמו ברשתות החברתיות ‑ מצד אחד כעס וקולות מחאה על ההחלטה להשבית את אחד מבתי העסק היחידים הפעילים בשבת, ומצד שני תמיכה גורפת במהלך שביצע שעיבי, בעיקר מכיוון חברי הקהילות הדתיות בעיר.
אולם למרות הקולות הרבים, שחלק מהם הגיעו גם אליו ישירות, שעיבי לא מתרגש.
"אני חוזר ומדגיש שאין פה קטע פוליטי או אקטואלי, וכבר מאז שהקורונה נכנסה לחיינו, בימי הסגרים, הבנתי שאני רוצה לנוח", הוא אומר. "אני מודה שבהתחלה לא הייתי בטוח אם סגירה בשבתות תהיה צעד חכם, אז החלטתי להסתכל על הפעילות בפאב בימי שישי בשנה וחצי האחרונות, וראיתי, במילים עדינות, שלא ממש צובאים על הפאב.
"אנחנו מקום בילוי לאנשים מבוגרים יותר, וסופי שבוע זה יותר קטע של ארוחות ערב עם משפחות, וגיליתי שאחרי הארוחות יש תנועה די דלילה, וזה הביא אותי למסקנה שגם חילונים מעדיפים להיות בשישי בערב עם המשפחה, ולאף אחד אין כוח לצאת לבילוי אחרי הארוחה.
"עקבתי גם אחרי הרשתות החברתיות, ולמרות שתושבים בכו על מקומות שלא פתוחים בשבת, לא ראיתי התנפלות על העסק".
הלקוחות החדשים
החל מלפני שבוע, לפאב שבבעלות שעיבי יש תעודת כשרות מסודרת, ולדבריו הוא כבר מזהה תנועה ערה של לקוחות שלא הכיר בעבר, ואל התגובות הזועמות ברשת הוא לא מתייחס.
"95 אחוז מהתגובות מפרגנות ומחבקות, ויש תגובות של כאלה שאוהבים לחרחר ריב ומדון, ונהנים להשליך אג'נדות פוליטיות על עסקים, אז שיבושם להם, אני לא מחנך אף אחד ולא שופט אף אחד", מכריז שעיבי.
"95 אחוז מהתגובות מפרגנות ומחבקות, ויש תגובות של כאלה שאוהבים לחרחר ריב ומדון"
מה לגבי הטענות שנשמעות כאילו הסגירה קשורה לאווירה הציבורית מבחינה פוליטית, ולעובדה שבמודיעין אלפי תושבים הנמנים עם המגזר הדתי?
"זה בכלל לא קשור. אני רוצה לראות את החבר'ה שאומרים עליי דברים. שאחד הילדים שלהם יקום באמצע ארוחת שישי, יאמר שהוא הולך לעבוד, והם יסכימו. כולם רוצים שהילד שלהם יישב איתם בארוחת הערב.
"הקהל הדתי מכבד אותנו מאוד, ומאז תעודת הכשרות מגיעים לפאב מכל קצוות העיר והמגזרים, מצביעים ברגליים, וזה מדהים, ואני שמח על כך".
אתה לא חושש שצעד כזה עלול להשפיע על מאבק של בעלי עסקים אחרים להפעיל בעיר עסקים בימי שבת?
"יש פריחה של מקומות בילוי בעיר, עם עסקים חדשים, וזה במידה רבה הודות לפריחה של המע"ר ועוד מקומות, וזה טוב מאוד. נפתחו מלא אופציות חדשות לתושבים, וכל אחד בוחר את הכיוון שלו".
אז אתה לא באמת מוטרד ממה שיקרה בעסק שלך.
"ממש לא, אני חושב שאנחנו נותנים חוויה מדויקת מבחינת האוכל והתפריט, שהוא ממש לא סטנדרטי לפאבים. אנחנו נותנים שירות טוב, גם מבחינת ההתייחסות ללקוח, ותכנים והופעות, והכל ביחד, אירועים פרטיים ועסקיים, כל זה מייצר עסק מוביל, ואני מרוצה.
"ואולי הכי חשוב כרגע ‑ המשפחה שלי מאושרת, אני יושב עם ההורים והאחים, ואשתי והילדה, ובשבוע שעבר הייתה הפעם הראשונה אחרי שנים שישבתי בכיף בלי הפרעות.
"אני חווה דברים שלא חוויתי, מרגיש קצת כמו חייל בחי"ר שעובד קשה כל השבוע, ובסופי שבוע לא נוגעים בו.
"עברו רק כמה שבועות, והכל מתקתק כמו שצריך. אנחנו ממשיכים בשלנו, וכל מי שאוהב מוזמן כמובן".
בעד: "גם דתיים רוצים לבלות" // שמרית בן שטרית
אנחנו, אני ובעלי, שייכים לקהילה הדתית במודיעין, וכן, גם אנחנו מחפשים היכן לצאת לבלות. גם אנחנו רוצים לצאת ולשתות וודקה ובירה בכיף.
האמת שאת אוסליבן אני מכירה דרך אחותי, שמגיעה לשם מדי פעם, ואף פעם לא יכולתי לשבת איתה שם בגלל שלא הייתה תעודת כשרות, מה שיתאפשר לי עכשיו, ואני שמחה מאוד.
חשוב שמי שלא יודע יבין שחברי הקהילה הדתית יוצאים לבלות לא פחות מהחילונים. אנחנו מנצלים כל רגע לפני ואחרי שבת, ולכן אני מאמינה שרבים יגיעו לפאב באמצע השבוע, ולאסף הבעלים לא תהיה בעיה משמעותית בכל הקשור להיבט הכלכלי.
הייתי בעבר בפאב, כשאחותי חגגה יום הולדת, ואז לא אכלתי ולא שתיתי כלום, וזה היה קצת חבל, כי יש שם ווייב מצוין שאין במקומות אחרים במודיעין.
לגבי המתנגדים למהלך, הם צריכים להקשיב לבעל העסק, שגם הוא רוצה להיות עם המשפחה שלו. בלי קשר לענייני שבת או כשרות, לא קל להיות עצמאי.
נגד: "הרגשה שלחץ הכריע" // מירי דה פריס
אני חושבת שהעיתוי של ההודעה על סגירת הפאב בימי שבת הוא די אומלל מבחינתנו, לנוכח הממשלה החדשה, ושכל דבר קטן הנוגע לכפייה דתית הופך את העניין לחומר נפץ.
אני מכירה את אסף, כי עשינו שם אירועי בת ובר מצווה של הילדים שלנו. חגגנו שם בשבת בצהריים. אלה ימי האירועים המשפחתיים, ואפילו מיד אחרי זה הלכנו לעלייה לתורה בקהילת יזמ"ה ליהדות מתקדמת. אפשר לשלב גם וגם, וזה מה שחשוב.
בגלל שאסף מדהים והמקום מיוחד, ונותן את ההרגשה שאתה בפאב באירלנד ולא בישראל, והאוכל טעים בטירוף, מאכזב שהשבתות האלה או ימי שישי בערב ‑ ימי בילוי עם חברים ‑ כבר אינם.
אני מבינה את הקטע המשפחתי, אבל לצערי לא קונה את זה, כי בעל עסק לא חייב להיות שם, אפשר למנות אחראי אירוע שיעבוד שם בשבת, אפשר להסתדר.
קראו גם:
אני מאמינה בשקיפות, ויש לי הרגשה שלחץ, במיוחד בתקופה הזו, הכריע את אסף לקבל את ההחלטה.
