נתונים סטטיסטיים המתייחסים לאחוז תושבי מחוז מרכז, כולל אלה המתגוררים במודיעין, הנוטלים באופן קבוע תרופות נגד דיכאון וחרדה, מצביעים על מגמה מטרידה של עלייה חדה במספר המשתמשים בתרופות אלה, בהם ילדים, בני נוער ומבוגרים.
במספרים: בין השנים 2019‑2022, נרשמה עלייה של כ־28 אחוזים במספר התושבים שהחלו לצרוך תרופות מסוג זה, כשלדברי מומחים בתחום, נתונים אלה זהים כמעט לחלוטין בין היישובים השונים, ללא קשר למצבם הסוציואקונומי.
יתרה מכך, בין השנים 2021‑2022 חלה עלייה חדה של 14 אחוז במשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה, ועל פי פילוח מחוזות, בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי שירותי בריאות כללית וקופת חולים מכבי, כ־23 אחוזים מסך האוכלוסייה נוטלים תרופות אלה ‑ כמעט אחד מתוך כל ארבעה אנשים.
התחזית: מדכאת
ד"ר מרים עשהאל־אמיר, פסיכיאטרית ומנהלת מרפאת בריאות הנפש של קופת חולים מאוחדת באשדוד, מצהירה כי המשבר בתחום החל עוד לפני הקורונה: "תופעות המזוהות ומוכרות עם דיכאון וחרדה הולכות ועולות באחוזים, ועל פי התחזיות, בשנת 2030 זו תהיה המחלה מספר אחת בחברה המערבית, ותחצה, כמגמה עולמית, את כל המחלות הקרדיו‑וסקולריות, שהיו במשך שנים במקום ראשון, וכל זה הוערך עוד לפני הקורונה, שהביאה משבר עולמי בנושא בריאות הנפש.
"תרופות נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס למשל, 'פתוחות' לחלוטין לרופאי משפחה, והמשמעות היא שרוב רישום תרופות אלה הוא על ידי רופאי משפחה, ולא בהכרח על ידי פסיכיאטרים. זה נובע ממחסור ברופאים, ובוודאי בפסיכיאטרים, ונסיבות אלה הובילו לכך שמתן התרופות הפך להיות פתרון קל ויעיל. גם רישום תרופות נוגדות חרדה, כמו ווליום ודומיהן, הוא גבוה מאוד, ולכך נוספת הבעיה שתרופות אלה יוצרות נזקים כי הן ממכרות.
"כפסיכיאטרית, אני רואה את המקרים המורכבים יותר, ומודעת לעובדה שעדיין יש רתיעה, בעיקר בפריפריה, להגיע לפסיכיאטר מומחה, וזה מגביר במידה רבה את הבעיה.
"נוגדי חרדה מעניקים רגיעה מיידית, לעומת נוגדי דיכאון שהטיפול באמצעותם מצריך ניהול טיפול, מבחינת מינונים ועוד, ובשורה התחתונה - הסיוע של תרופות אלה למצב הוא נמוך יחסית, כ־60 אחוזים, והן ניתנות לציבור כדי לפתור במהירות בעיות, אולם השימוש בתרופות אלה מגביר בעיות אחרות.
"כמובן שגם לאירועים במדינה יש השפעה על צריכת התרופות. אנחנו חברה פוסט‑טראומתית ברמות קיצוניות, והדבר הזה עולה על פני השטח גם אחרי שנים, למשל אנשים שחוו פגיעה מינית בילדות, ומצבם התפרץ רק אחרי תקופת הקורונה.
"זו אכן בעיה מורכבת, רבת פנים, הדורשת טיפול מתמשך, מעקב וניהול טיפול".
הסיבה: סטרס
אורלי אבידר, 63, מטפלת בדיקור סיני במרפאת מכבי טבעי במודיעין, מרגישה היטב את מגמת העלייה בצריכת התרופות על ידי תושבי העיר.
"בשל העובדה שסטרס, דחק בשפתנו, הוא תופעה רב‑גילית ומגדרית", אומרת אבידר, "מגיעים אלינו מדי שבוע מטופלים רבים, שלחלק מהם לא ברור עדיין כי הם סובלים מתופעה זו. רבים סובלים ממתח, חרדות או דיכאון, והם מגיעים עם תסמינים מאוד ברורים, כמו כאבי שכמות, בעיות פיריון אצל נשים צעירות, צעירים מהתיכון עם חרדות מבחנים, ובסופו של דבר, הכותרת היא סטרס".
התוצאה: כאבים
רוב המטופלים במרפאת מודיעין, מאות מדי שבוע, מגיעים בדרך כלל לאחר שביקרו אצל רופאי משפחה והתלוננו על כאבים שונים, אולם הרופא המטפל לא מצא בעיה פיזית משמעותית.
"על פי התחזיות, בשנת 2030 זו תהיה המחלה מספר אחת בחברה המערבית, ותחצה, כמגמה עולמית, את כל המחלות הקרדיו ‑ וסקולריות"
"אנשים מבינים שהם זקוקים למענה נוסף או אחר, והטיפול שלנו לא בהכרח חלופי לתרופות נוגדות חרדה או דיכאון שחלק מהם נוטלים", מסבירה אבידר. "אני מכנה את הטיפולים האלה 'רגע עם עצמי', רגע בו 'כאן ועכשיו' הם חשים מאוד בטוחים ומוגנים, מרגישים שרואים אותם, מסתכלים עליהם ביסודיות, בין אם בבדיקת דופק או מישוש, כל אחד לפי הטיפול המתאים לו".
כמטפלת ותיקה את מרגישה את העלייה בכמות המשתמשים בתרופות נוגדות החרדה והדיכאון בגלל סטרס?
"אני רואה את העלייה, ועם זאת אני גם רואה את העלייה במודעות לנושא מצד הסובלים מהבעיה, והעלייה ביכולת להסביר, לדבר ולטפל בזה. בעבר לא ממש הבנו את הקשר בין הגוף לנפש, והיום מתחילים לנהל שיח עם הגוף, והכי חשוב ‑ לזכור שהסטרס יכול להיפסק במקום בו ציפיות הופכות לקבלה, ומי שיבין את זה יקבל רוגע. הערך המוסף בטיפולים טבעיים הוא שהמטופלים לומדים לנשום. סטרס או חרדה הוא מקום בו הנשימה נעצרת".
"הטיפול היעיל: שילוב של תרופות ופסיכותרפיה"
"תקופת הקורונה עברה, משרד הבריאות הודיע כי 'אין יותר מגפה'. האמנם? הווירוס אולי נחלש, אולם עולה מגפה חדשה ‑ מגפה של חרדות, דיכאון, והתמכרות מואצת למסכים.
מרפאות לבריאות הנפש ובתי החולים מוצפים בנשים, גברים, בני ובנות נוער וילדים הסובלים מתופעות נפשיות בעקבות הקורונה. הקליניקות הפרטיות מוצפות וזמן המתנה לטיפול פרטי יכול לארוך שנה.
ללא קבלת טיפול טוב, הסבל מתעצם, וכמו אבן הנזרקת לאגם מתפשט אל האחים, ההורים והמשפחה המורחבת.
האלימות גואה בבתי הספר וברחובות.
הדרך הנכונה והמהירה ביותר לטפל בדיכאון ובחרדות היא שילוב של טיפול תרופתי עם שיחות פסיכותרפיה. שנים של מחקר מראים כי זהו הטיפול היעיל ביותר.
אנשים חוששים לקחת תרופות פסיכיאטריות ועוד יותר חוששים לתת לילדיהם את התרופות.
קראו גם:
צריך להבין כי התרופות ניתנות לזמן קצוב, מחזקות את היכולת להתמודד עם דיכאון וחרדה ומעלות את החוסן. הן משפיעות בטווח הקצר (כחודש עד שהן מתחילות להשפיע) ומאפשרות לתהליך הטיפול הפסיכולוגי להתקיים ולעזור לטווח הארוך".
‰ הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית ממודיעין
