נתונים שפורסמו בסוף השבוע שעבר על ידי צה"ל, ומתייחסים לאחוז המתגייסים לשירות, שירות קרבי משמעותי ויציאה לקצונה, מציבים את מודיעין בצמרת הדירוג הארצי.
2 צפייה בגלריה
לא מעט משפחות עם רקע צבאי. נדב ליזר, ליאל אברהם, נועם קרני וטל ניסנבוים
(צילום: יריב כץ)
המספרים, המתייחסים לילידי שנתון 2001, שהגייסו לצה"ל במהלך שנת 2019, מבטאים עלייה הדרגתית וקבועה מזה מספר שנים, שהפכה את מודיעין לעיר המובילה בישראל מבחינת נתוני הגיוס לצה"ל.
על פי נתונים אלה, בוגרי ובוגרות התיכונים בעיר נמצאים במקום הראשון במדד הגיוס, עם שיעור של 90.9 אחוזים בקרב הגברים (במקום השני רעננה עם נתון של 80.7 אחוזים), ו־84.3 אחוזים בקרב הנשים (במקום השני הרצליה, עם 78.8 אחוזים).
נתוני המיצוי ללחימה - שירות קרבי משמעותי, מציבים את בוגרי התיכונים בעיר במקום הראשון, עם נתון מרשים של 56.4 אחוזים, וגם בהיבט של מיצוי לקצונה ממוקמים נערי העיר במקום הראשון מבין כל הערים הגדולות (13.4 אחוזים).
גיבוש לשייטת 13
כדי להבין מה עומד מאחורי המספרים היבשים, פגשנו השבוע ארבעה נערים תושבי העיר, ושמענו מהם על המוטיבציה שלהם לשרת שירות משמעותי, על הסיבה לדבריהם שהעיר מובילה בתחום זה, ואיך הכל מסתדר, אם בכלל, עם השסע בו נמצאת החברה הישראלית בימים אלה.
נועם קרני, 17.5, בוגר תיכון יחד בעיר, לו אח אחד צעיר ממנו, מספר כי החל להתאמן לשירות הצבאי לפני כשנה.
"הגעתי למסגרת ההכנה לצה"ל 'קל בקרב' בסוף כיתה י"א, כי הרגשתי שזה הזמן הנכון להתכונן לצבא, להיכנס לכושר לקראת יום סיירות, אחד מימי המיון ליחידות המיוחדות", מספר קרני. "העבודה הקשה, ההתמדה וההשקעה השתלמו ‑ עברתי את יום הסיירות, הלך לי ממש טוב, וקיבלתי גיבוש לשייטת 13, ואני מתכונן לזה".
לדבריו, להכנה רצינית לקראת השירות יש חשיבות רבה מאוד: "יש כל מיני היבטים, אבל עבורי הכי חשוב היה לשמור על כושר ולראות למה אני מסוגל, ולהגיע לצבא כשאני מוכן ברמה הכי טובה שאני יכול, פיזית ומנטלית. אני מתאמן בין פעמיים לארבע פעמים בשבוע, וזה חשוב לי מאוד".
"כלים וערכים"
גם טל ניסנבוים, 18, בוגר תיכון יחד, אח בכור לשתי אחיות צעירות, מתאמן מזה חודשים ארוכים לקראת השירות הצבאי.
"מה שהוביל אותי להתחיל בדרך הזו היו כמה דברים ‑ תמיכה בבית לשירות משמעותי, והעובדה שבבית הספר הוציאו אותנו בכמה הזדמנויות לפעילויות שעודדו אותנו לשרת שירות משמעותי, וזה עורר בי תשוקה לתרום מעצמי", מסביר ניסנבוים. "חודשי האימון האלה לא רק הביאו לשיפור ברמת הכושר הגופני שלי, אלא עזרו לי לפרוץ גבולות שבחיים לא חשבתי שאני יכול לפרוץ, והשתפרו לי מאוד הביטחון העצמי והידע שלי לגבי צה"ל".
"אני מסכים עם טל", אומר ליאל אברהם, 18, חברו ללימודים בתיכון יחד, אח בכור לאח ואחות צעירים. "התאמנתי בקבוצת ההכנה לצה"ל במשך כשנה וחצי, ולדעתי זה היה משמעותי מאוד להבנה של כל מה שעומד לפניי. השקעתי כמה שיותר, בזמן ובמאמץ, כדי שאגיע כמה שיותר מוכן לכל הגיבושים והמיונים השונים שמצפים לי לקראת השירות הצבאי.
בזכות האימונים המצוינים ב'קל בקרב' אני עומד פה היום מוכן לגיוס. ההכנה הממושכת לא רק שיפרה לי את הכושר הגופני ואת היכולת הפיזית, אלא גם סיפקה לי המון כלים וערכים שיעזרו לי בגיבושים, דברים שאפשר ללמוד בצורה הכי טובה בהכנה מוקדמת לשירות, כמו עבודת צוות, גיבוש, אמינות, עזרה לאחר ועוד".
הסיבה: תרומה למדינה
נדב ליזר, 17, תלמיד כיתה י"א בתיכון מו"ר, "ילד סנדוויץ'" במשפחתו, אמנם יתגייס רק בעוד כשנתיים, אבל הוא מאמין כי הכנה מוקדמת תהווה עבורו בסיס חשוב לקראת שירות קרבי משמעותי.
"אני מתאמן כבר שמונה חודשים, ומשתדל להתאמן שלוש פעמים בשבוע, לפעמים קצת יותר", אומר ליזר, "והמטרה הקרובה שלי היא להתכונן לגדנ"ע צלילה בקיץ הקרוב. שמתי לי את זה כיעד, כדי להכיר קצת את המערכת הצבאית ולהתנסות".
על אף הנתונים מהשנים האחרונות, המצביעים על ירידה בנתוני הגיוס לשירות בצה"ל, ולשירות משמעותי בפרט, בולט במיוחד נתון הגיוס המרשים מקרב בוגרי התיכונים בעיר, ולדברי ניסנבוים, מדובר בנתון מובן לגמרי.
"אני מאמין שזה חשוב להיות מעורב ולתרום למדינה. אלה לא קלישאות. המחשבה הזאת נותנת לי הרבה כוח להתאמן ולהשפיע", אומר ניסנבוים.
"מודיעין היא מעורבת מאוד בכל הקשור לנושא הזה, ולכן אנחנו בולטים מעל כולם. המסגרות החינוכיות מאוד מעודדות לצאת ולהיות מעורבים, כולל התנדבויות בקהילה, ושירות משמעותי היא דרך חשובה לתרום למדינה. יש בעיר אווירה של נתינה, כולם רוצים להיות חלק מזה, וכן, אבא שלי שירת שירות צבאי משמעותי, וגם דודים שלי, אז גם אני רוצה".
"אצלי במשפחה הקרובה אין מישהו ששירת ביחידה מיוחדת, אבל ההורים מעודדים אותי לשרת שירות משמעותי, ויש מסביבי הרבה מאוד חברים מבית הספר ששואפים לזה", אומר קרני. "הרצון שלי לתרום מגיע ממני. אני אוהב את המדינה, וחשוב לי לעשות את זה".
"וכן, במודיעין יש 'ווייב' סביב הדבר הזה, כולם שמים על זה דגש, בנים ובנות, ויש כאלה שגם הולכים למכינה או לשנת שירות. זה חלק מהתוכנית שלהם, אלה דברים שאנחנו חושבים עליהם מראש ‑ מתכננים מה נעשה".
"לממש יכולות"
"מודיעין היא עיר מאוד קהילתית, ובמהות שלה היא עיר תורמת", מוסיף אברהם, "וכמו כן היא משלבת בתוכה מגזרים שונים, חילוניים ודתיים, וכולם לוקחים חלק ותורמים כאחד, וחלק בלתי נפרד מזה הוא שירות משמעותי ותרומה למדינה".
ליאל אברהם: "מודיעין היא עיר מאוד קהילתית, ובמהות שלה היא עיר תורמת, והיא משלבת בתוכה מגזרים שונים, חילוניים ודתיים, וכולם לוקחים חלק ותורמים"
על המוטיבציה שלו לשירות משמעותי בצה"ל הוא אומר: "זה נובע מהרצון שלי להגן על המולדת שלי בצורה הטובה ביותר, הרצון שלי לממש את היכולות שלי, בכל דבר, עד הסוף, ולשמחתי אחרי שסיימתי גיבוש ליחידה מובחרת, שובצתי לשרת בחטיבת הקומנדו".
ליזר, בשונה מחבריו, מאמין כי המוטיבציה הגבוהה של צעירי העיר מגיעה בעיקר מהבית.
"אני סבור שלמערכת החינוך יש פחות השפעה, וזה לא בהכרח מה שמייחד את העיר, כי למערכת יש גישה לנושא הזה בכל הארץ", הוא אומר. "במודיעין יש זווית מיוחדת, של לא מעט חבר'ה שגדלו, בעבר הרחוק או הקרוב, במשפחות שיש בהן רקע צבאי".
"אבא שלי למשל שירת כקצין כושר קרבי של יחידה מובחרת בצה"ל, ודודים שלי ובני דודים עשו שירות משמעותי, ולא ללכת לקרבי פתאום זו אכזבה, אבל כמובן שאני עושה את זה מרצון, בלב שלם, לא כדי לרצות מישהו.
אני מכוון הכי גבוה ‑ סיירת מטכ"ל או שייטת, אז אני מכין את עצמי לכל מה שלא יקרה, והכל יתקבל בטוב, אבל אני מאמין שבסופו של דבר אגיע ליחידה קרבית".
על חלוקת הנטל
במהלך בחודשים האחרונים, בעיצומה של המחאה החברתית ברחבי ישראל, נשמעים קולות רבים העוסקים בחלוקת הנטל של השירות הצבאי.
קולות אלה הביאו את הפוליטיקאים, אנשי הציבור והמפגינים להתגוששות לא נעימה, אולם לדברי צעירי מודיעין, הדבר לא משפיע על נכונותם לשרת שירות משמעותי.
"אני לא כל כך רוצה לעסוק בפוליטיקה", מודה קרני, "אבל אני חושב שכולם חייבים לתרום ולעזור, וכולם צריכים לעשות משהו משמעותי. אנחנו לא מדברים על זה. כל הוויכוח בציבור ‑ זה עובר לידינו. אני חושב שכל אחד פועל לפי הדרך שלו".
"בקשר לשיח הזה, אני מאמין שמי שיש לו 'למה' מספיק חזק כדי להתאמן, זה עובר לידו", אומר ניסנבוים, "ואם לנער לפני שירות יש את זה, השיח הזה לא ישפיע עליו".
"כל אחד צריך לסגל לעצמו משמעת של לתרום. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו לתרום. אני מגיע ממשפחה מסורתית וזה מה שחינכו אותי לעשות".
גם אברהם, כמו רבים מחבריו, מאמין שלשסע החברתי לא תהיה השפעה על השירות בצה"ל, בחובה ובמילואים.
"האויב תמיד מאיים עלינו, מכל כיוון, ולמרות חילוקי הדעות בינינו, עלינו להירתם אל המטרה המשותפת והחשובה ביותר, והיא להגן על המדינה שלנו", הוא מסביר. "אני בהחלט מזדהה עם החשש של הטייסים לדוגמא, ומה שהם אמרו בשלב מסוים של המחאה, אבל אני לא תומך בסרבנות משום שצעד שכזה יכול ליצור כאוס".
"אני חושב שהשיח יכול להשפיע, ולכן, במידה רבה, אנחנו לא מדברים על זה יותר מדי", מסכם ליזר, "וברור שיש בינינו שוני, ולכן אנחנו מעדיפים לא לעסוק בזה. יש לי חברים ימנים ושמאלנים, ואני, שכנראה מגדיר את עצמי כאיש מרכז, מקבל את הדעה של כולם. אני מעדיף לא לשפוט אנשים".
"דיברו על סרבנות, אבל אנחנו לא עוסקים בזה. אני חושב שיש למי שתורם הרבה יותר כוח והשפעה. אני לא מאמין שהמצב ידרדר אותנו לשם, וזה רק אמצעי לחץ של מי שמנסים להדגיש כמה חשוב להם לשמור על המדינה דמוקרטית".
נדב ליזר
גיל: 17
תיכון: מו"ר
מגמות לימוד: גיאוגרפיה ומזרחנות
ליאל אברהם
גיל: 18
תיכון: יחד
מגמות לימוד: מדעי החברה
נועם קרני
גיל: 17.5
תיכון: יחד
מגמות: כימיה, פיזיקה, מחשבת ישראל
טל ניסנבוים
גיל: 18
תיכון: יחד
מגמות לימוד: תיאטרון וגיאוגרפיה
קראו גם:
מתגייסים במספרים:
גברים: 90.9 אחוז
נשים: 84.3 אחוז
שירות קרבי: 56.4 אחוז
קצונה: 13.4 אחוז
