גלבוע־גליל? דווקא הפועל אילת הפכה בשנים האחרונות לחממה לצעירים, או יותר נכון מקום נוח לפרוץ בו, עבור שחקנים ישראלים בליגת העל. מי שעושה זאת העונה הוא צוף בן משה משוהם.
עניין של אמון
לגארד בן ה־24 (1.94 מ') זו עונתו השנייה באילת, ובינתיים הוא מפתיע את כולם עם ממוצעים נאים של 9.7 נקודות ו־3.4 ריבאונדים ב־25.9 דקות. דווקא זמן הפרקט שלו הוא הנתון החשוב - בטח לשחקן שעד לפני שלוש שנים בקושי ראה מגרש.
"מה השתנה אצלי? לא הרבה", הוא אומר השבוע. "נכון, זו גם עבודה קשה, אבל גם ההזדמנויות שנותנים - ואתה צריך לקחת בשתי ידיים. תוסיף לזה בגרות ובשלות כשחקן. אחרי תקופה לא מבוטלת על הספסל, אתה רואה שחקנים אחרים משחקים ומבין מה המאמנים אוהבים יותר ומה פחות. איך לגרום להם לסמוך עליך יותר".
בשקט־בשקט נהיית בורג מרכזי בקבוצה שהפכה בשנים האחרונות לחברה של קבע בצמרת ליגת העל.
"אריאל בית הלחמי הוא מאמן שרציתי לשחק אצלו במשך הרבה זמן, ובאמת החמיא לי שהוא בחר להביא אותי לפה לפני שנתיים. שנה שעברה התחילה מאוד טוב, אישית וקבוצתית, אבל היא נקטעה באמצע עם פציעה באצבע שהשביתה אותי לחודש וחצי. אחריה לא באמת שיחקתי. הקיץ נשארתי, וכשאתה שנה שנייה במועדון - אז גם המעמד משתנה".
באמת רצית לשחק הרבה מאוד זמן אצל בית הלחמי?
"הכרתי את אריאל עוד כשהייתי בהפועל תל אביב והוא אימן בגלבוע־גליל. נראה מהצד שמאוד כיף להתאמן תחתיו. מאוד הערכתי אותו. היום אני כבר שנה שנייה איתו ולומד ממנו הרבה".
ניהול מטרות
עד כיתה ט' שיחק בן משה בכל קבוצות הגיל במכבי שוהם, אבל אז הבין שכדי להצליח הוא צריך לצאת מהיישוב השלו. הוא עבר למכבי פתח תקוה ומשם למחלקת הנוער של הפועל תל אביב.
"האמת שבצעירותי לא הייתי רחוק מלבחור בכלל בכדורגל", מפתיע בן משה. "כמעט כל החיים שלי גרתי בשוהם, וכמו כל ילד, התחלתי לשחק גם כדורגל וגם כדורסל. אבל ההורים שלי ובעיקר המאמן ראו שפיזית אני יותר מתאים לכדורסל. ראיתי שאני אוהב את זה ונשארתי".
"החלום שלי, עוד כילד, היה להגיע באחד הימים לשחק בליגת העל", הוא מוסיף. "ברור שתמיד הייתי רואה משחקים בטלוויזיה. הייתי רוצה להגיע לקהל ולטירוף הזה, לחוות אותו פנים מול פנים. אם אתה שואל לגבי חלום גדול באמת, אז הוא היה אפילו יותר מאשר רק ליגת העל. תמיד אמרתי לעצמי: 'מטרה אחר מטרה, לא לקפוץ מעל הפופיק'".
הוא עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון האדום, עבר גם בגליל עליון בלאומית ועירוני נס ציונה לפני שנחת בעונת 2019/20 במכבי אשדוד, שם חווה את עונת הפריצה, אם תרצו. 9.5 נקודות ב־41.4 אחוז מהשלוש ו־4.5 כדורים חוזרים לערב.
בן משה: "באשדוד שיחקתי דקות אמיתיות, לא חמש פה ושתיים שם. כשאתה מקבל הזדמנויות, משאירים אותך גם כשאתה טועה. זו היתה נקודת המפנה".
החל מהקיץ שעבר, כאמור, הוא ארז את מיטלטליו וירד לעיר הכי דרומית בארץ, אל קבוצה שהרבה מאוד שחקנים פוחדים להגיע אליה. כי הרי מה יש לעשות בעיר הזו שנה שלמה?
"זה אכן שונה", צוחק בן משה. "זה הקצה השני של הארץ, בטח כאחד ששיחק במרכז. אני גר באילת. כל משחק חוץ זה מלבד טיסה, גם נסיעות ארוכות. זה סוג של בועה לחיות בעיר הזו, אבל אני מאוד נהנה".
אי־אפשר לדבר עם בן משה מבלי להתעכב על שמו הפרטי, שם שלא שגור במחוזותינו. "הסיבה שקראו לי ככה היא פשוטה: אבא שלי, ששמו אלי, רצה שלבן שלו יהיה שם מיוחד. זה הרעיון ההתחלתי, אחר כך הם חשבו על שמות וברור שקראו לי ככה גם כי אהבו את השם הזה ספציפית".
ואנשים באמת מאמינים לך שככה קוראים לך?
"האמת שתמיד כשהגעתי למקום חדש, היו אנשים שהרימו גבה. צחקו, חשבו אולי שאני עובד עליהם, אבל עם הזמן התרגלו. לא רק הם, כולם".
השורשים בשוהם
בן משה, כאמור, הוא מהבודדים משוהם שהגיעו לקבוצה בוגרת בליגת העל. "אני חושב שזה קשור בעיקר לכמות אוכלוסייה", מנתח הגארד. "אני חושב שילדים כאן גם פחות נחשפים, יש פחות מעקב אחריהם מבמועדונים הגדולים. קשה להם להתבלט. אבל אני חושב שמי שמאוד רוצה ומתמיד יכול להגיע לרמות הכי גבוהות".
"האמת שבצעירותי לא הייתי רחוק מלבחור בכלל בכדורגל. כמעט כל החיים שלי גרתי בשוהם וכמו כל ילד, התחלתי לשחק גם כדורגל וגם כדורסל. אבל ההורים שלי ובעיקר המאמן ראו שפיזית אני יותר מתאים לכדורסל"
אגב, אחיו של צוף, לירי בן משה (כן, עוד שם לא שגרתי) משחק בקבוצת הנערים של מכבי שוהם. "אני עד היום קורא לו המקום שבו גדלתי וזה כיף לראות את המועדון הזה ממשיך ומתקדם", מציין בן משה.
במהלך החודש שעבר בן משה היה שותף פעיל באחד המשחקים הכי מותחים בשנים האחרונות בליגת העל. הפועל אילת הגיעה להיכל מנורה מבטחים והפסידה 101:95 למכבי תל אביב אחרי שתי הארכות. "זה היה לדעתי המשחק הכי מטורף ששיחקתי בו", אומר בן משה במרירות. "זו היתה אכזבה גדולה מאוד, אחרי מה שהיה שם. הובלנו כמעט כל המשחק, ספגנו סל בשנייה האחרונה של ההארכה הראשונה. לנצח את מכבי זו תמיד מטרה של קבוצה והיה מאוד מתסכל כמעט לגעת בזה ובסוף להפסיד. באסה".
בדיוק לפני שבוע, בשישי שעבר, המשיכה אילת את התקופה הרעה שלה בליגת העל עם תבוסה בפיס ארנה 80:64 להפועל ירושלים. בן משה, שפתח שוב בחמישייה, קלע 3 נקודות וקבוצתו נשרה למאזן 6:2 כשהיא בתחתית הטבלה. ביום ראשון (19:30), מי היה מאמין, היא תארח את מכבי ראשל"צ לקרב תחתית לוהט באולם בגין.
"כרגע אנחנו לא מצליחים למצות את מלוא הפוטנציאל שלנו", מודה בן משה. "אי־אפשר להתווכח עם התוצאות. הפציעה של בן קרטר השפיעה מאוד על הקבוצה. פגרת הנבחרות שחלפה אולי תעשה לנו טוב. המטרה היא עדיין לעשות פלייאוף עם אילת, בתקווה להמשיך מאיפה שהפסקנו בשנה שעברה".
