ניקנג יור פדיאט, שאתם יכולים פשוט לקרוא לו ניק, הוא דמות יחודית בנוף הספורט המקומי. הוא נולד בדרום סודאן, התמקצע בכדורסל וכמעט הגיע לרמה מקצוענית - עד שפציעה בשורש כף היד קטעה לו את החלום. ועכשיו הוא חי ועובד בישראל.
כולם אוהבים אותו
פדיאט הגיע לישראל בשנות ה־90. הוא עבר קורס מדריכי כדורסל ומדריכי חדר כושר במכון וינגייט, ועכשיו כמי שמשמש מנהל תכנית יכולות גופניות ב'עוצמה מודיעין' - הוא עצמו יכול לשנות את נוף הכדורסל הישראלי.
רצינו לדבר איתו על חייו, על משפחתו, איך בכלל הגיע ארצה ואיך הרגיש לאחרונה כשראש ממשלת ישראל קיים ביקור רשמי בסודאן. אבל פדיאט, מטעמים מובנים, העדיף שלא למשוך אליו תשומת לב יתרה. ספורט - כן, עניינים אישיים ולאומיים - לא. גם פנייה שלנו ליו"ר 'עוצמה' מודיעין, שמעון סלל רוה רודריגז, שידבר לליבו - העלתה חרס. פדיאט, שחי עם אשתו ועם ילדיו בארץ כחוק, בחר שלא לנדב כל מידע פרטי. "הוא רוצה לשמור על חייו הפרטיים בצד ואני מכבד את זה", הסביר השבוע רודריגז. "'ניק' הרי נמצא כל כך הרבה שנים בארץ, ואני בטוח שלא היית שואל שאלות כאלו מאמן או איש מקצוע אחר, אלא מתמקד בנושא הספורטיבי".
פדיאט (46) גר בתל-אביב והקשר בינו לבין רודריגז החל כבר לפני שנתיים, כשהסודאני אימן את אחת מקבוצות הקט סל של המועדון. "הוא עבר קורס מאמנים והכרנו אותו שם - ומאז הוא איתנו. בזמנו 'ניק' עבר גם קורס מדריכי כושר, וחיפשנו איש מקצוע כזה. הילדים כאן אוהבים אותו חבל על הזמן, והוא עצמו כבר מכיר היטב את המערכת ואת הילדים. אנחנו מעריכים מאוד את היכולות שלו".
פדיאט, ספר קצת על ההבדלים בגישה לספורט בין ישראל לסודאן.
"בסודאן שחקן צריך ללמוד. הוא מחויב לכך. למעשה האקדמיה שבה למדתי בסודאן מזכירה מאוד את פרויקט הכדורסל של 'עוצמה מודיעין בעירוני א'".
בשנת 2015 עבר כאמור 'ניק' קורס מדריכי כדורסל בווינגייט, וכעבור שנתיים סיים קורס מאמני חדר כושר בבית הספר למקצועות הספורט בתל אביב. כיום הוא ממשיך ללמוד ולהתמקצע באופן עצמאי, גם באופן ישיר ממאמנים אחרים וגם באופן מקוון. "הוא עושה עבודה שקטה, בלי הרבה רעש. מה שכן, יש אצלו משמעת וסדר", מבקש רודריגז להבהיר.
בעונות 2017/18 ו־2018/19 אימן פדיאט קבוצות קט-סל ב'עוצמה', ויישם עם השחקנים את יסודות האתלטיקה שלמד. העונה חזר למועדון, והפעם בכובע של מנהל תכנית יכולות גופניות. "לארגז הכלים של שחקני 'עוצמה' מודיעין מצטרפת שיטת עבודה שלא היתה נהוגה כאן עד עכשיו", הוא מסביר, וממשיך: "בכל ענפי הספורט ההישגי מרכיבי הכושר הגופני הם הבסיס. מדובר בזריזות, גמישות, קואורדינציה וסיבולת לב-ריאה - שהם חלק לא פחות חשוב מאשר המרכיבים הטכניים והפרטניים של הענף עצמו. אלה היסודות שעליהם הכל נשען. כיוון שאני לא אוהב לשנות דבר מה קיים - העדפתי לבנות תכנית חדשה מהיסוד, על בסיס מידע מקצועי ואמין שקיבלתי מפיזיותרפיסטית. זאת תוכנית שמביאה בחשבון את כל ההיבטים הייחודיים של ענף הכדורסל".
יש בישראל מסורת די ענפה של כדורסל תחרותי.
"בישראל בנק הידע הוא עצום, והבעיה היא ביישום של הידע הזה. לכן, מיד עם בניית התוכנית, אנחנו מקפידים להעביר את התוכנית אל מאמני קבוצות הליגה. במקביל לאימונים שאני מעביר לשחקנים - המאמנים יהיו אחראים על יישום הדברים גם במסגרת אימוני הכדורסל שלהם. בתום העונה הנוכחית נכניס תכנית אימונים שונה לגמרי, ונתחיל בהכנת השחקנים לעונה הבאה".
תוכנית חדשנית
'ניק' אחראי גם לפקח על עבודת השחקנים בחדר הכושר, במטרה להקנות לשחקנים הרגלי עבודה מקצועיים. "נבנית תכנית עבודה לכל השחקנים, ולכל שרירי הגוף. אנחנו מקנים הרגלי עבודה נכונים אבל זה לא מספיק, שכן כדי שהתכנית תהיה אפקטיבית נדרשת התמדה מצד השחקנים", הוא מסביר.
וכל זה תקף עד סיום עונת הכדורסל.
"בתום העונה נכניס תכנית אימונים שונה לגמרי. נתחיל בהכנת השחקנים לעונה הבאה, כדי שנגיע לפתיחת העונה הבאה מוכנים יותר, אחרי שהשחקנים הפנימו את התכנית והטמיעו אותה באופן מלא".
עד כמה אתלטיות ממוקצעת הכרחית להצלחה של ספורטאי בענפי הכדור?
"התפיסה שלי היא שבלי אתלטיקה אין ספורט הישגי. כך שמבחינתי אתלטיקה קודמת לכדורסל. גם אם השחקנים יודעים את הטקטיקה מצוין, חשוב לעבוד איתם על טכניקה וביצוע. וכאן צוות האתלטיקה ואני נכנסים לתמונה ביותר מהיבט אחד".
כלומר?
"לא מספיק שמאמן יגיד 'יאללה, רוץ!' או 'אתה בכושר מצוין!'. לפני האתלטיקה והרבה לפני הכדורסל אני רואה את התפקיד שלי לא רק כמאמן, אלא גם כמחנך. לפתח אצל השחקנים דפוסים של כבוד הדדי בינם לבין המאמן והמועדון, בינם לבין עצמם ולבין היריבים - זה עומד ביסוד העבודה שלנו. בנוסף, אנחנו עובדים עם השחקנים על איך להתנהל ואיך לנהל קונפליקטים. זה מתחיל במגרש, אבל משפיע על השחקנים גם מחוץ לאולם, בחיי היומיום שלהם".
רודריגז מסכם: "מאז שהכנסנו את אימוני האתלטיקה השחקנים מגיעים ליכולות ששחקני 'עוצמה' בעבר לא הגיעו אליהם. ניתן לראות בבירור תוצאות ושיפור ביכולת האתלטית: השחקנים מטביעים במשחקים, מנתרים גבוה יותר, עבודת הרגליים שלהם משופרת בהרבה, וגם הזריזות והיציאה מהמקום השתפרו מאוד. את כל אלה אני תולה באימוני האתלטיקה. מה שאנחנו רואים היום על המגרש הוא עולם אחר מזה שהתרגלנו אליו".
