לפני כ־17 שנים, כשגיטה (גיטי) קליינרמן היתה בהריון השני, עברו שמואל בעלה והיא, ובתם הבכורה, להתגורר בעיר החרדית מודיעין עילית, הסמוכה למודיעין.
קראו גם:
למעלה מ־16 שנים לאחר מכן, כששמואל וגיטי הורים לשמונה ילדים, נעלם בנם השני, מוישי, הנער שנשאה אמו ברחמה כשרק נכנסו לדירתם החדשה בעיר.
כבר למעלה משלושה חודשים וחצי מאז נעלמו עקבותיו של מוישי, אחרי ששהה מספר ימים, באישור הוריו, באיזור הר מירון, לשם נסע על מנת לבקר בקברי צדיקים – פעילות שאהב מאוד מאז שהיה נער צעיר.
בימים אלה, לאחר שהתייאשה לדבריה מאוזלת ידה של משטרת ישראל בטיפול בהיעדרותו, הגבירה האם, שביום־יום עובדת כיועצת תזונה ואורח חיים בריא, את מאמציה לחפש קצה חוט שיוביל את בני המשפחה לאיחוד מחדש עם מוישי, דבר שהיא מאמינה בכל ליבה שיקרה בסופו של דבר.
בריאיון גלוי ופתוח, היא משתפת השבוע את "ידיעות מודיעין" בתקופה הקשה שעוברת המשפחה, ומספרת על שגרת חייה הבלתי נתפסת מאז נותק הקשר עם מוישי, בשעת בוקר מוקדמת של 4 באפריל השנה.
הטלפון האחרון
"מוישי הוא ילד שתמיד היה הכוכב שלנו, נער שמח וטוב לב, שאוהב להיות בכל אירוע, לגעת בכל דבר, להתעניין, להיות פעיל", מספרת קליינרמן. "הוא באמת ילד שממיס לבבות, וכל מי שמכיר אותו ושמע עליו, ויש המון אנשים כאלה, הוא נגע בליבו באיזשהו שלב. מוישי שלנו הוא ילד שאוהב את כולם ושמח עם כולם, ומכבד את כולם".
על פי ציר הזמן שמשרטטת אמו, כמה ימים לפני שנותק הקשר עימו, בילה מוישי בהר מירון, כולל במתחם המוכר של קבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י).
"הוא נסע לשם ביום שישי בבוקר, היום הכי רגיל שיכול להיות, והוא הודיע לנו ערב לפני, ביום חמישי, שהוא יוצא מהישיבה שלו בירושלים ונוסע לצפון", משחזרת האם. "הוא אמר שהוא רוצה לנסוע למירון. צחקנו בטלפון, הכל היה ברוח טובה ואפילו ביקשנו ממנו להתפלל עלינו בקבר הרשב"י. לא חלמנו שדבר כזה מוזר ונוראי יקרה, לא היה שום דבר חריג בהתנהגות שלו".
הוא נהג להסתובב לבדו ברחבי הארץ?
"בהחלט, הוא נער שאוהב להתפלל בקברי צדיקים, להגיע למעיינות בכל מיני אתרים, כמו בני נוער דתיים וחרדים אחרים בגילו, להיות במקומות קדושים. הוא נסע על בסיס קבוע לכותל, לחברון, לקבר דוד המלך.
זו הייתה גם התוכנית באותו סוף שבוע שבו הוא נסע למירון. הוא תכנן להעביר שבת באווירת קדושה, ליהנות. שלחנו אותו בשיא הכיף. זה ילד אחראי מאוד, שיש לו טלפון ודואג להיות איתנו בקשר, אף פעם לא חלמנו על זה שהוא ייעלם יום אחד".
מסיבה זו בדיוק סבורים הוריו של מוישי, בני משפחתו וחברים, כי לא ייתכן שהוא הסתבך בעניין אסור או פלילי.
"מוישי הוא ילד שזרם עם החיים, לקח כל דבר בקלות, לכן אנחנו כל כך המומים וכל כך בהיסטריה", אומרת קליינרמן. "לא הייתה שום סיבה שזה יקרה. הבית שלנו הוא בית פתוח, מאפשר, וחם ותומך, ומוישי יודע שאפשר לדבר על הכל, ללא חשש. לא הייתה שום סיבה שמוישי ירצה מרצונו לצאת מהבית ולהיעלם. ההיפך הוא הנכון, הוא ילד אחראי מאוד".
"מישהו מחזיק אותו"
מאז היעלמותו של הבן, משתדלים בני משפחת קליינרמן, ובמיוחד גיטי האם, לעשות הכל במטרה לאתר סימן חיים ממנו, ובמקביל להתאמץ ולקיים שגרת חיים מסודרת ככל האפשר, משימה שנראית בלתי אפשרית.
"בהתחלה, בימים ובשבועות הראשונים של ההיעלמות, לא היה לנו סדר יום קבוע, ובאופן טבעי היה בלגן והמון היסטריה ופחד, אבל בשלב מסוים הבנתי שאם אני רוצה לשרוד, אני חייבת להכניס את הבית לסדר יום", מספרת קליינרמן.
מה זה אומר? איך מתחיל ואיך מסתיים כל יום אצלכם?
"עם כל הקושי שבדבר, אם אין משהו בהול, אני מתחילה לעסוק בנושא רק אחרי שכל הילדים יצאו למסגרות החינוך והלימוד שלהם. כשהילדים חוזרים הביתה, בערב ובבית ובסופי שבוע, אנחנו דואגים לדבר איתם כל הזמן, ולשתף בתחושות שלנו, קשות ככל שיהיו".
מה אתם אומרים לילדים? איך מסבירים לאחים ולאחיות הצעירים שאח שלהם פשוט נעלם?
"אני לא מפרטת יותר מדי, אבל אני אומרת לילדים שאנחנו לא בחרנו בניסיון הזה, אלא שנבחרנו לעבור אותו, ושזו הדרך של הקדוש ברוך הוא לבחון אותנו, ואני מבטיחה להם שאנחנו נעבור את זה כמו שצריך, ושכולנו מאמינים שזה יהיה שווה את המאמץ ואת החוויה הקשה. כמובן שבכל בוקר אני מתפללת, והשכנים והחברים מקיימים עבורנו הרבה עצרות תפילה.
"בשבועות האחרונים אנחנו גם נוסעים לא מעט ברחבי הארץ. רק השבוע עשינו שני ערבים מיוחדים לנשים, התחזקנו ביחד, בכינו יחד, והתפללנו שמוישי שלנו יחזור בריא ושלם אלינו.
"בשבוע הבא בנות בסמינר שלימדתי אירגנו אירוע תמיכה. נתכנס יחד ונעשה מעשה בשביל מוישי. זה מרגש ומחזק אותנו מאוד. יש גם קבוצות בכל רחבי ארץ שמתארגנות וזה מדהים, והכל כדי שמוישי יחזור הביתה".
ופעולות מעשיות? את יוצאת הרבה לשטח כדי לחפש אותו בעצמך.
"אני יוצאת לשטח מדי פעם, אבל רק כאשר יש לי איזושהי פיסת מידע, כשמישהו אומר לי, וזה קורה לא פעם, שראו מישהו שדומה לו. אני לא מחכה שנייה, אני תופסת את הרגליים ויוצאת לשם".
מה את חושבת שקרה למוישי?
"אני מאמינה שמישהו מחזיק אותו, לא נותן לו לצאת או לחזור אלינו, וזה חזק במיוחד כי אין לי שום תשובה למה הוא לא יצר שום קשר מאותו היום שהוא נעלם. לא התקבלה שום עדות אחת אמיתית לגביו, שום דבר.
"בחודשים האחרונים הגיעו כל מיני שיחות והודעות. הסתובבנו בצפון ובכל מיני מקומות, פתחנו עשרות מצלמות אבטחה באזורים בהם הוא לכאורה נראה, ולא ראינו כלום".
לילות בלי שינה
לשאלה איך המשפחה מתמודדת עם המציאות הבלתי נתפסת הזו, היא עונה: "אנחנו מאוד מאמינים, ונכון, קשה לנו, ואנחנו בוכים לא מעט, אבל אני כל הזמן אומרת לילדים שזה בסדר לבכות.
"לצד הצרה הזאת אנחנו מתחזקים יחד, מדברים על זה הרבה בבית, למרות שזה לא פשוט, ושלא מעט נטל נופל על האחות הבכורה, רק בת 18. קשה לה שיש שעות ארוכות שעול הטיפול בבית נופל עליה".
עם כל המתח הזה, את מצליחה לישון בלילות?
"עד שאני לא מגיעה למצב של קריסה מוחלטת זה לא קורה. אני נרדמת רק כשאני מותשת מכל הבחינות, כשהעיניים נעצמות מאליהן. כל לילה לפני השינה אני מנסה להרגיע את עצמי שהקדוש ברוך הוא איתנו, שהוא השותף השלישי שלנו והוא יעזור לנו, אני אומרת לעצמי שהכל בסדר, אני מתפללת עליו, אני חושבת שדברים יסתדרו, אני לא רוצה לחשוב משהו אחר".
"המשטרה ב'שאנטי'"
לצד אמונתה החזקה של קליינרמן והתקווה של כל בני משפחתו של מוישי כי תעלומת היעלמותו תיפתר, ויחד עם ההשלמה כי מדובר במבחן עליון בו עומדת המשפחה, יש זווית בפרשה לגביה קליינרמן אינה רגועה, והיא התנהלות המשטרה בסוגיית היעלמות בנה.
לפני כשבוע וחצי, אחרי לחץ כבד שהפעילה משפחתו של מוישי על גורמים במחוז צפון של המשטרה, הודיעו אנשי המחוז כי הקימו צוות חקירה מיוחד לבדיקת נסיבות היעלמותו, וכי ישקיעו מאמצים בחיפוש מידע אודותיו.
למרות ההתחייבות המפורשת, קליינרמן אינה רגועה בכלל.
"פרסמו הודעה שיגבירו את המאמצים למצוא את מוישי שלנו, אבל אלה עדיין בעיקר המון דיבורים, ואני רוצה לראות מעשים בשטח", אומרת האם. "עברו כמעט שבועיים מאז שהודיעו על הקמת הצוות, אבל אף אחד לא דיבר איתי. אני לא אמורה לנהל אותם, אלא הם אותי. מה שקורה פה הוא מטורף. התחושה שלנו מאוד לא נוחה בעניין הזה. אני מרגישה שהמשטרה מתנהלת ב'שאנטי', כאילו מדובר בחפץ ולא בילד. אני לא מבינה למה אני צריכה לצרוח בכל מקום. אני רוצה לדעת מה עם הילד שלי".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בעת כל דיווח או תלונה על נעדר, מבצעת המשטרה מגוון רב של פעולות תוך הפעלת אמצעים רבים על מנת לאתרו, וכך נעשה גם במקרה זה. מאמצי החקירה נמשכים כל העת, תוך קיום הערכות מצב תכופות, ובהתאם הוחלט בהנחיית המפכ"ל על הקמת צוות חקירה מיוחד בביחידה לחקירת פשעים בשומרון, לצד צוותי חקירה של אגף החקירות והמודיעין בכדי להתחקות אחר עקבותיו ולאתר את הנעדר. נמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו לאיתורו והשבתו לחיק משפחתו". ¿
פרס כספי למוסר מידע
שמואל סקט, 61, נדבן אמריקאי העומד מזה שנים בראש הקרן "עם ישראל חי", המסייעת ליהודים ברחבי ישראל, שעלה לאחרונה לארץ, נפגש בשבוע שעבר עם בני משפחת קליינרמן והכריז כי יעניק 50 אלף שקלים למי שימסור מידע אמין בעניינו של מוישי.
"נפגשתי עם שמואל וגיטי, הוריו של מוישי, ופשוט בכיתי", אומר סקט, "מדהים כמה אמונה וכמה כוחות נפש יש לאנשים האלה, ומדהים עוד יותר שיש נער, בסך הכל בן 16 וחצי, שכבר שלושה חודשים לא שמעו ממנו".
על ההחלטה להירתם לעזרת המשפחה אומר סקט: "אני לא מאמין שיש בן אדם שישמע סיפור שכזה ולא יעשה מעשה, ולכן החלטתי להקציב מהקרן שלנו סכום כסף גדול, בתקווה שמישהו מחזיק במידע על מוישי היקר, ויעביר אותו לאן שצריך.
"אפשר ליצור איתנו קשר בכל שעה, כולל בימי שבת, כי הרי זה פיקוח נפש, וכמו כולם, אני מקווה שמוישי יחזור הביתה בקרוב".
עוד חדשות מודיעין
