כמו בכל שנה, גם ביום הכיפורים הזה ימלאו אלפי רוכבי אופניים ‑ ילדים, בני נוער ומבוגרים ‑ את הכבישים הרבים במודיעין.
3 צפייה בגלריה
בעליות ובירידות. קבוצת הרכיבה של סלניקיו
בעליות ובירידות. קבוצת הרכיבה של סלניקיו
בעליות ובירידות. קבוצת הרכיבה של סלניקיו
(צילום: שאול גולן)
הם ינצלו את העובדה שהכבישים ריקים ממכוניות, יקומו בשעת בוקר מוקדמת, יטיילו באופניים ברחבי העיר, ויחוו את מה שחווים מדי יום ביומו מאות מתושבי העיר, רוכבי אופני כביש חובבים, החברים בקבוצות רכיבה שונות, שביום הכיפורים דווקא ימצאו יום של מנוחה.
עבור חלק גדול מרוכבים אלה, המתאמנים עד חמש פעמים בשבוע, יום הכיפורים, גם אם הם אינם מסורתיים או דתיים, הוא הזדמנות לנוח ולפנות את "מגרש המשחקים" שלהם לאחרים.

"המון מוטיבציה"

שי סלניקיו, 56, תושב היישוב שילת הסמוך למודיעין, הוא דמות מוכרת בעולם רכיבת הכביש בעיר, ועומד בראש אחד המועדונים הגדולים הפועל בתחומה, Run2tri, שהחברים בו מתאמנים גם לקראת תחרויות טריאתלון, הכוללות שלושה ענפים: שחייה, רכיבה וריצה.
"אני מודה, עולם רוכבי הכביש הוא גדול ומגוון, ובמודיעין יש פעילות ענפה ומבורכת בתחום הזה, וזה משמח", אומר סלניקיו.
כמי שרוכב על אופניים כבר קרוב לשני עשורים, התחיל בתור רוכב שטח, ובהדרגה עבר לרכיבת כביש, ועל הדרך התחרה לא מעט ואפילו זכה מספר פעמים בתואר סגן אלוף ישראל באופני כביש, מבין סלניקיו את ה"שיגעון לדבר".
"אנשים נכנסים לעולם הזה ונשאבים פנימה באהבה גדולה ועם המון מוטיבציה", הוא אומר, "ולכן החלטתי בשלב מסוים להתחיל לאמן, והקמתי את קבוצת הרכיבה לפני כשלוש שנים, ויש שילוב בינינו לבין החבר'ה שלי מקבוצת הריצה שלי, שהוקמה כשנתיים קודם לכן".
רובם המכריע של החברים בקבוצת הרכיבה של סלניקיו הם תושבי מודיעין, והם יודעים שהאימונים הם מעבר לפעילות ספורט חובבת, אלא ממש עיסוק משני בחיים.
"אנחנו מתאמנים באיזור מודיעין ויש לנו כ־90 חברים, שחלק נכבד מהם הן למעשה נשים", מספר סלניקיו.

ממודיעין עד אילת

שגרת האימונים של חברי הקבוצה מתוכננת לפרטי פרטים, וכוללת השכמות מוקדמות מאוד לרכיבה, הרבה לפני שזורחת השמש, כדי שכל המתאמנים יספיקו לחזור הביתה ולהתארגן ליציאה לעבודה.

3 צפייה בגלריה
עמדת תצפית בסביבת מודיעין
עמדת תצפית בסביבת מודיעין
עמדת תצפית בסביבת מודיעין
(צילום: באדיבות עמותת פעול"ה)

"תוכנית האימונים מאוד ברורה, ומדי שנה יש אירועי שיא, כמו למשל אחת לשנה רכיבה ממודיעין ועד אילת, ויש מחנות אימונים, בדרך כלל לפני תחרויות רכיבה שאנחנו מתאמנים לקראתן, והחבר'ה מאוד נחושים", מספר סלניקיו. "מה שמדהים אצלנו הוא שיש לנו כמה זוגות שמתאמנים יחד, וזו משימה לא פשוטה, כששני בני הזוג שקועים בדבר הזה, בקטע טוב כמובן. זה דורש המון".
כדי להבין כמה השקעה נדרשת מהרוכבים - רובם סביב שנות ה־30 וה־40 לחייהם, הורים לכמה ילדים - צריך להכיר את מסגרת האימונים הנוקשה שהיא חלק משגרת יומם.
"בימים אלה אנחנו מתאמנים בין השאר לתחרות 'ישראמן' בטבריה, שתתקיים עוד מספר חודשים, והקילומטראז' הממוצע הוא של קרוב ל־300 ק"מ סך הכל בשלושה אימונים בשבוע, כשהרכיבה בסוף השבוע ארוכה יותר מהשתיים האחרות", הוא ממשיך.
לדבריו, התמדה בתוכנית אימונים כזאת היא אפשרית רק עם כוח רצון עז, שלא לומר התמכרות לדבר. מלבד אימוני הרכיבה, מדי שבוע נדרשים הרוכבים גם לאימונים מסוגים אחרים, לדוגמה שחייה או ריצה.
"החבר'ה ממש בתוך זה", הוא אומר, "והם נדרשים לשמונה עד תשעה אימונים בשבוע, בחלק מהמקרים פעמיים ביום. אלה אנשים שהרכיבה היא דרך חיים עבורם, וכמו בחיים, יש עליות וירידות".
כמי שרוכב לא מעט בכבישי העיר, סלניקיו מפרגן למצבם הטוב של הכבישים ושבילי האופניים במודיעין: "שבילי האופניים בעיר עצמה לא מאפשרים הרבה קילומטרים בטוחים, אבל הם בטוחים בסיכומו של דבר, וכמובן שאת מרבית האימונים שלנו אנחנו עושים בכבישים הסובבים את העיר והאיזור".

"הקבוצה היא משפחה"

שרון אטקין (51), תושב מודיעין, רוכב כחמש שנים בקבוצה של סלניקיו, וגם הוא מוגדר כמכור לדבר, בקטע חיובי כמובן.
"אני מודה שנכנסתי אל עולם רכיבת השטח ברתיעה מסוימת, וזה אחרי שנים של אימון בריצות ארוכות", מגלה אטקין, "וזה בעיקר בשל החשש מרכיבה על כבישים לצד כלי רכב חולפים, שנהגיהם לא תמיד מתחשבים ברוכבים שלצד הדרך. אמרתי לעצמי לא מעט פעמים, שעל הכביש - אני לא עולה. זה היה חשש גדול, אבל אחרי כמה שנים, כשראיתי חבר'ה שלי שהתאמנו אצל שי, הבנתי שאני חייב לנסות.
"הגעתי ללוות אותם בתחרות שהתקיימה באילת, ובדרך חזרה הביתה החלטתי שאני רוצה לנסות, ומשם הדרך לרכיבה בקבוצה של שי הייתה קצרה". כמי שכבר צבר פז"מ לא קטן באימוני הרכיבה, מספר אטקין כי עולם רכיבת הכביש הוא דבר יוצא דופן.
"קבוצת הרכיבה היא דבר עוצמתי, זו לחלוטין משפחה. אתה מבלה עם החברים הרבה יותר מאשר עם הילדים, כי אתה מוצא את עצמך מבלה עד חמש שעות של רכיבה בשבת עם החבר'ה, ויש המון מסביב", הוא מסביר. על התגובות מצד בנות ובני הזוג של הרוכבים אומר אטקין: "יש לי בת זוג שמעורבת מאוד במה שקורה, והיא בעדי, אבל זה נושא שבני המשפחה לא יכולים להתעלם ממנו, ורוב החברים זוכים לתמיכה ללא סייג.
"למרות שיש פה חבר'ה רציניים ממש, אין תחרותיות מובהקת בין האנשים, והווייב של הקבוצה הוא המון עזרה ותמיכה, וליווי, להיות שם אחד עבור השני.
"האימונים ארוכים, לפעמים פעמיים ביום, אז אתה נכנס לחיים של אנשים, והם לשלך. במחנות אימון אתה מרגיש לפעמים כמו בצבא, ואז אתה מגלה את האנשים ברמה הכי אישית שיש".
וכמו רבים מחבריו, למרות הלהט לצאת להתאמן, אטקין מתכוון לנוח מרכיבה ביום הכיפורים.
"ביום הזה אני נח, כל שנה", הוא אומר, "זה זמן להיות עם המשפחה, הזדמנות לא פחות חשובה, אז בכיפור אני משאיר את הכביש לאחרים. אני לא מאלה שרוכבים ביום הזה, ולא בגלל עניין דתי".

3 צפייה בגלריה
אלי שרוני ואופני הטנדם
אלי שרוני ואופני הטנדם
אלי שרוני ואופני הטנדם
(צילום: קובי קואנקס)

עמותת פעול"ה: גם עיוורים רוכבים

מי שעוד מכיר היטב את שבילי הרכיבה במודיעין ובאיזור המקיף אותה הוא אלי שרוני, 68, מייסד ויו"ר עמותת פעול"ה (פותחים עיניים ולב לצורכי העיוורים), שהוא אולי המכור ביותר בסביבה לנושא הרכיבה, ומשתדל לרכוב כמה שיותר, ולא פחות מכך - לקדם את נושא הרכיבה בקרב תושבי העיר.
"סיפור האופניים שלי התחיל לפני 20 שנה, כשזכיתי באופניים, והיכרתי את העולם הזה לעולם לקויי הראייה והעיוורים. הם החלו להתעניין ברכיבה וזה שינה לחלוטין את חיי. זה קרה במרכז לכלבי נחייה לעיוורים בבית עובד, בו התנדבתי באותה תקופה", משחזר שרוני. "אירוע זה הוביל אותי להקמת העמותה שלנו ולסייע לעיוורים ולקויי ראייה רבים לחוות רכיבה על אופני 'טנדם', אופניים בעלי שני מושבים, המיועדים לרוכב רואה ורוכב שאינו רואה".
לדברי שרוני, העובדה כי מודיעין שופעת כבישים, סייעה לו מאוד לקדם את המיזם שלו.
"רבים מהחברים בעמותה רוכבים כבר שנים על מדרכות בעיר וברחבי שבילי פארק ענבה, מקום מדהים המשלב טבע עירוני", מספר שרוני.
על ההתמכרות לרכיבה הוא אומר: "גם מי שבהתחלה מתלבט, רוכב עיוור או מלווה רואה, ינסה ובסופו של דבר לא ירצה להפסיק, הרכיבה נותנת המון.
"בימים אלה אנחנו מתאמנים בין השאר לתחרות 'ישראמן' בטבריה, שתתקיים עוד מספר חודשים, והקילומטראז' הממוצע הוא של קרוב ל־300 ק"מ של רכיבה בשבוע"
"יש לנו חוג רכיבה בפארק שהחל לפעול לפני מספר חודשים, וקודם על ידי מחלקת הספורט של העירייה, עמותת סחלבים, מינהלת אופק והעמותה שלנו, וזה חשוב ממש".
מודע לחשיבות הנושא, ולחשיבות הפעילות הגופנית, מבטיח שרוני כי הוא אינו מתכוון להפסיק לרכוב בקרוב."לאור גילי המתקדם, אני רוכב כעת על זוג אופני טנדם חשמליים שקיבלנו כתרומה, ואני עושה את זה ביחד עם חברים שאין להם כושר או בעלי מוגבלות, וזה נפלא, כי כך קל יותר לרכוב במודיעין, השופעת עליות וירידות.
"רוכבת איתנו אפילו אישה עם טרשת נפוצה, והיא מספרת שהרכיבה מסייעת לה מאוד בהליכה ביומיום, דבר שהוא משמח מאוד, ומעיד על כמה חשובה הרכיבה על אופניים".

שבילים ועמדות ניפוח ותיקון

נכון להיום, על פי פרסומי העירייה, יש ברחבי מודיעין כ־53 ק"מ של שבילים ייעודיים לרוכבי אופניים, שהם למעשה מסלולי אספלט שסלולים לצד מדרכות קיימות, עליהם מותרת רכיבה על אופניים מכל סוג.
שבילים אלה, החוצים בדרך כלל את רחובותיה הראשיים של העיר, במקומות נוחים למדי לרכיבה, גם למי שאינם מתורגלים בה, כוללים קטעים שאורכם נע בין כמה מאות מטרים, לארבעה ק"מ:
על דרך יאיר פרג, לאורך רחוב עמק החולה, עד לקניון עזריאלי
מקניון עזריאלי לכיוון רחוב עמק זבולון, דרך שדרות יהודה המכבי, ועד לתחנת רכבת "פאתי מודיעין"
מהכניסה הצפונית לעיר בצומת שילת (כביש 443), לכיוון שדרות מנחם בגין
בשכונת כרמים, מרחוב ניסן לרחוב עמק חרוד, ועד למפגש הרחוב עם שדרות עמק האלה
שביל ייחודי, בטבע ממש, לאורכו של ואדי ענבה (1.5 ק"מ)
ברחוב עמק האלה, בקטע שבין רחוב זכריה הנביא ועד מגרש הכדורגל ברחוב גינת האלה
בשדרות החשמונאים, בקטע שבין עמק דותן לכביש 431
בדרך יאיר פרג, בקטע שבין כביש מספר 443 למתחם הספורטק
בעתיד, כך מבטיחים בעירייה, ייסללו שבילי אופניים נוספים, בעיקר בשכונות החדשות: נופים, ציפורים ומורשת. למי שרוכב בשבילים הקיימים, חשוב לדעת כי בשנה האחרונה הציבה העירייה שלוש עמדות בהן אפשר לנפח את צמיגי האופניים, ואפילו לתקן תיקונים קלים במידת הצורך, וזאת באמצעות הדרכה שאפשר לקבל על ידי סריקה של קוד QR הנמצא בכל עמדה.
מיקומי המתקנים: רחוב עמק האלה פינת שדרות יהודה המכבי; שדרות המכבים פינת רחוב בר לב; צומת כביש 431 וכביש 200.
מי שרוצים להיפרד קצת מהאספלט ומבטון העיר, יכולים די בקלות ליהנות מרכיבת אופני שטח באזורים הפתוחים שמחוץ לעיר, אליהם אפשר להגיע מהעיר ברכיבה.
מאות מתושבי העיר, רוכבי שטח מתחילים ומנוסים, נוהגים לצאת מבתיהם, לרכוב על המדרכות ומסלולי הרכיבה ולהגיע אל פאתי יער בן שמן, באיזור הפארק הטכנולוגי.
יער בן שמן הוא אחד האתרים האהובים ביותר על רוכבי אופני שטח, ויש בו, פרט לשבילים כורכר רחבים לרכיבה נוחה ומהנה, שלושה סינגלים (שבילים צרים המיועדים לרכיבה), רובם ככולם בין עצי היער: סינגל חדיד (11 ק"מ), סינגל הרצל (10 ק"מ) וסינגל ענבה (24 ק"מ).
קראו גם:
פרט לכך, חובבי רכיבת השטח יכולים לרכוב מהעיר לכיוון היציאה הדרומית ממודיעין אל איזור היישוב שעלבים, ומשם להגיע אל השדות הפתוחים והכרמים הסמוכים ליישוב ולצומת לטרון.