אנשי עמותת "גינת גשם", ארגון העוסק בתמיכה, סיוע וחיזוק של ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, טוענים כי פעילות העמותה במודיעין, עליה סוכם עם העירייה לפני מספר חודשים, נתקלת בקשיים רבים.
קראו גם:
העמותה מפעילה בעיר 15 אנשי מקצוע מתחום הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, כמו גם מדריכות ומדריכים, תלמידי בתי ספר תיכוניים בעיר.
לטענת המייסד והיו"ר של העמותה, אלון וובר־צביק, נער בן 18 בלבד שהקים אותה לפני כשנתיים, פעילותה החשובה של העמותה בעיר לא תוכל להימשך כל עוד אנשיה לא יזכו לתמיכה וסיוע מצד העירייה, כפי שעושות רשויות מקומיות אחרות שבתחומן פעילה העמותה.
דרוש מבנה
"ההתחלה נראתה מבטיחה", אומר השבוע וובר־צביק. "יצרנו קשר עם אנשי עיריית מודיעין, כמו שיצרנו קשר עם רשויות מקומיות אחרות, והייתה התלהבות, אבל משום מה נתקענו, בלי סיבה.
"בשלב זה הבעיה מתנקזת לשני דברים עיקריים שלא קורים: האחד הוא שלא קיבלנו עדיין מהעירייה, למרות שהתחלנו לפעול בשטחה לפני קרוב לשלושה חודשים, מבנה שנוכל להיפגש בו, כי הרי אי־אפשר להיפגש עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים בסביבה רועשת, והדבר השני הוא תקציב תמיכה שאנחנו מקבלים מעיריות אחרות, ובעיריית מודיעין אין מענה בהיבט הזה כרגע.
"אם בהתחלה היו בעירייה חששות מאחר וזו תוכנית חדשה ולא מוכרת, זה בהחלט מובן, למרות שהצגנו את התוכנית, המלווה על ידי 15 מדריכות ומדריכים המתמחים בטיפול באנשים על הרצף האוטיסטי, אבל כרגע אנחנו ממש תקועים, ומי שסובלים הם החניכים שלנו".
מאגף לאגף
לפני מספר חודשים, כשמנכ"ל העמותה היוצא, פיני לוי, תושב מודיעין בעצמו, הגיע למשרדי האגף לשירותים חברתיים של העירייה, הוא התרשם כי באגף מוכנים לסייע לעמותה בכל מובן, גם בהיבט הכספי, אולם באותה פגישה נמסר לאנשי העמותה כי האגף יתקשה לספק מבנים סגורים לצורך הפעילות.
"אנשי האגף לשירותים חברתיים העבירו אותנו לאגף לחינוך, ולצערי לא קיבלנו שם מענה, למרות שהסברתי להם בצורה ברורה מאוד במה מדובר", מספר וובר־צביק, "אנחנו לא דורשים הרבה, יש בעיר המון בתי ספר שרובם לא פעילים אחר הצהריים, ואנחנו מבקשים כמה כיתות. אנחנו מביאים לשם ארון משלנו ונועלים בו את הציוד שמשמש אותנו. ברמת גן, ירושלים, הוד השרון, תל אביב וכפר יונה הכל מתקתק. מנהלות בתי ספר יוצרות איתנו קשר, מחכות לעבוד איתנו והכל מתגלגל כמו שצריך, אבל לצערי במודיעין זה לא מצליח להתקדם".
תג מחיר
וובר־צביק, שנמצא בחודשים שלפני גיוסו לצה"ל, מספר כי כל המתנדבים שגייסו אנשי העמותה הם תלמידות ותלמידים תושבי העיר, שפעילותם בעמותה נחשבת לשעות עבור פרויקט מחויבות אישית בבית הספר, ולכן לא ברור לו מדוע העירייה אינה באה לקראת העמותה.
לפני כחודשיים החליטו אנשי העמותה והמתנדבים בעיר לנסות אפיק חדש לפעולה, והפיצו בקרב הנהלות בתי הספר בעיר הודעה על פעילותם בעיר.
"פגשנו מנהלת מקסימה מבית הספר התיכון מעוז מכבים, עינת גרימברג, שפנתה בשמנו לעירייה ואמרה שהיא מוכנה לתת את החלל שלה, ושזה יהיה באחריותה", מספר וובר־צביק, "אבל אז נתקלנו במכשול נוסף, בדרישה של אגף החינוך שנצטרך לשלם עבור השימוש בכיתות".
לדברי וובר־צביק, דרישה זו של העירייה היא בבחינת אבסורד.
"אנחנו עמותה ללא כוונת רווח, החונכים מתנדבים ואנחנו בסך הכל מבקשים לסייע", הוא אומר. "אמרו לנו שמוכנים לממן 240 שקלים עבור כל ילד לחודש של פעילות, אבל מנגד דורשים מאיתנו לשלם 40 שקלים על כל שעת שימוש בכל כיתה, ובסיכום כללי פשוט של פעילות שנתית זה מתקרב לכך שנצא בהפסד, דבר שהוא לא הגיוני".
מפגשים בפארק
גם עדי טמיר, 16, מובילת סניף מודיעין של העמותה, תלמידה בתיכון אמ"ית לבנות בעיר, מספרת כי היא מתוסכלת מאוד מהתנהלות העירייה.
"הכרתי את אלון דרך אחותי, והוא סיפר לי שמחפשים נערות שיובילו את הסניף בעיר, וכך התחלנו את הפעילות בחודש אפריל השנה", היא מספרת. "גייסנו את הנוער שיתנדב, דאגנו לשיבוצים של החונכים והחניכים, ובלית ברירה התחלנו לפעול באחד הפארקים בעיר, וזה קשה, כי המפגשים מורכבים מאוד וההפרעות מסביב פוגעות ממש בתהליך.
"מי שנמצא איתנו, שקוע כולו במטרה העליונה של לעזור לילדים שאין להם את האפשרות להגשים את עצמם, ואנחנו מרגישים שדברים זזים גם בתקופה הקצרה יחסית שאנחנו איתם. יש לנו לא מעט קשיים, אבל אנחנו לא מוותרים. נמצא את הדרך, ואני מקווה ומאמינה שנמצא את הפתרון, נגיע לבתי ספר, ואם יהיה צורך נקיים את הפעילות בבתים שלנו".
תמר לדרברג, 17, מובילה נוספת בסניף מודיעין, חברתה לכיתה של טמיר, מספרת על ההתמודדות שלה עם היעדר שיתוף הפעולה מצד העירייה.
"אני מבינה את מהות הבעיה, כי אני אחראית על הקשר מול הורי הילדים, איפה אנחנו נפגשים ומה עושים, ובמצב הנוכחי יש לא מעט קשיים", אומרת לדרברג. "לא פשוט להתנהל עם ילדים כאלה בגינות ציבוריות, זה פשוט לא הוגן".
כמו חבריה, גם לדרברג מקווה כי יימצא הפתרון להעברת הפעילות למבנים סגורים: "לתת לילדים מגיל צעיר אפשרות לפתח משהו שהם טובים בו, זו משימה חשובה, וחשוב שנתמיד. יש לנו גם לא מעט חבר'ה שרוצים להיות איתנו, ובגלל זה חשוב שיעזרו לנו. אנחנו יכולים לפעול בפארקים ובגינות, אבל קשה לממש ככה פעילויות, ועוד פעילות חשובה כזאת".
פעילות מבורכת
בימים הקרובים מתכוונים אנשי העמותה לפעול בכל דרך לקידום פעילותם בעיר, ולדברי וובר־צביק, הוא אופטימי.
"אנחנו בתחושה מאוד לא נעימה שיש פה התנהלות שפוגעת בנו, ולמעשה פוגעת באוכלוסייה שאנחנו מנסים לסייע לה, נערות ונערים, שכל עזרה ותשומת לב חשובה ומשמעותית מאוד עבורם", הוא מסכם. "אבל אנחנו פה למען מטרה חשובה, ולא נרים ידיים, אין מצב שזה יקרה".
מהעירייה נמסר: "פעילות העמותה, כמו הרבה עמותות הפועלות בעיר, הינה מבורכת וחשובה. כפי שהוסבר למנהל העמותה, ישנו תהליך מסודר ואחיד לשימוש במבנה ציבורי, המפורט באתר העירייה, כולל התעריף המבוקש. בנוסף, ניתן להגיש בקשה לוועדת התמיכות העירונית שתבחן את הבקשה לקבלת תמיכה מהעירייה. עוד הוסבר למנהל העמותה, שפעילותה הנוגעת לילדים עם צרכים מיוחדים יכולה גם לקבל מימון חלקי למען המשפחות על ידי האגף לשירותים חברתיים, וזאת במידה וההורים פונים לאגף".
עמותת גינת גשם
אלון וובר־צביק הגה את רעיון הקמתה של עמותת "גינת גשם" לפני כשנתיים, בשיאה של התפשטות מגפת הקורונה, כשהיה בן 16, בשעה שישב בביתו וחשב כיצד יוכל לסייע לילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי.
השם שבחר ‑ גינת גשם ‑ אינו מקרי, ופירושו להגשים עבור אותם ילדים חלומות שהם חולמים, למצוא את נקודת האור הטמונה בהם.
"עם איתור נקודת האור ‑ כישרון, יכולת מיוחדת, תכונה חיובית וכדומה ‑ אנחנו ניצור עבור כל ילד וילדה תוכנית עבודה אישית להגשמה עצמית", אומר וובר־צביק. "את המסע להגשמה של כל ילד מלווה מעטפת אישית, המורכבת מאנשי מקצוע, סטודנטים מעולמות הטיפול והחינוך, ונוער חונך בגיל תיכון".
עוד חדשות מודיעין
