האירועים הקשים שפקדו את תושבי העוטף, והחשש מהתרחשותם של אירועים דומים, או לכל הפחות הפרות סדר בערים ברחבי ישראל, הביאו רשויות מקומיות רבות ויישובים קטנים להקמה של כיתות כוננות וכוחות משמר מקומיים.
ברוב המקרים מעניקות הרשויות המקומיות, בשיתוף משטרת ישראל, סיוע וציוד לכוחות השיטור העירוניים, ובמקרים אחרים, כמו ביישובים הכפריים, התושבים הם אלה שמנהלים את מערך השמירה והאבטחה.
גם במודיעין, הממוקמת בסמיכות לגדר ההפרדה מאיזור יהודה ושומרון, ושבתחילת המלחמה היו פעילים בה עשרות אתרי בנייה, הוקמה בשבוע שעבר כיתת כוננות עירונית.
כבר בשבוע הראשון לפרוץ המלחמה הודיע ראש העירייה, חיים ביבס, כי הוא פועל להקמת כוח שיטור מקומי המבוסס של תושבי העיר, ובתוך שעות ספורות נרשמו לפרויקט למעלה מ־400 תושבים, גברים ונשים.
ימים ספורים לאחר הודעתו של ביבס, התייצבו במשרדי אגף הביטחון של העירייה 70 תושבי העיר הנושאים נשק אישי, ולאחר תדריך שבוצע על ידי מנהל האגף, שמוליק כהן, הם החלו להשתלב בסיורי מערך הביטחון העירוני הפועל כאמור מסביב לשעון.
קראו גם:
בנוסף, ביחד עם נציגי פיקוד העורף, נבדקים בימים אלה נתוניהם של מאות מתושבי העיר, שאמורים להיות חלק מכיתת כוננות עירונית מורחבת שתפעל בשכונות בעיר ברגע שחבריה יקבלו את ההכשרה המתאימה.
איל ילוז, תושב העיר, שבסיוע אנשי העירייה מרכז את נושא הקמת כיתת הכוננות: "עם פרוץ המלחמה פעלתי מול גורמי הצבא והממשלה הרלוונטיים להקמת כיתת כוננות עירונית, שתורכב מחיילי מילואים לשעבר בעלי רקע קרבי, לשמירת ביטחון התושבים בעיר". "לשמחתי, ההיענות של התושבים הייתה מרשימה, ונכון לעכשיו יש לנו למעלה מ־100 מתנדבים שיעברו תדריכים ואימונים ויעבדו במשמרות על פי הצורך".
"מתנדבי כיתת הכוננות ישמשו למעשה כוח תגובה מיידי לכל תרחיש ביטחוני או אירוע חירום בעיר, במטרה לחזק את מעגלי האבטחה בתקופת הלחימה ולתת תחושת ביטחון לתושבים".
