שגיא דקל החל ללמוד בטכניון שלושה ימים אחרי שחרורו ובכך החליט לוותר על ההזדמנות ל"טיול אחרי צבא" במובנו הפשוט והמיידי. לכן הוא הבטיח לעצמו: כל קיץ - טיול. המלחמה שיבשה את המתווה הזה בשנתיים שעברו; ב-2023 הוא חזר מחו"ל עם פרוץ המלחמה ובשנה שעברה ויתר על הטיול כליל - אבל הקיץ הוא אכן בדרום אמריקה. הריאיון מתקיים בזום כשהוא בבוליביה, בין סיום התואר הראשון ולפני תחילתם של לימודים לתואר שני.
שגיא, בן 25, גדל במודיעין, שירת בצבא כקצין משאבי אנוש והחל ללמוד הנדסת נתונים בטכניון מיד אחרי שחרורו. "בזמן השירות התחלתי להתעניין במדעי הנתונים, machine learning ובינה מלאכותית, והחלטתי ללמוד הנדסת הנתונים".
אולי יעניין אתכם:
למה דווקא בטכניון?
"גם כי כאן נפתח המסלול הראשון בהנדסת נתונים, וגם כי ידעתי שכאן הרמה תהיה גבוהה".
בתום השנה הראשונה ללימודיו הוצע לו, על סמך הישגיו, להצטרף לתוכנית המצוינות של הפקולטה, שנועדה לחשוף סטודנטים מצטיינים למחקר כבר בשלבים המוקדמים של התואר הראשון, לקצר אותו מארבע שנים לשלוש וליצור קהילה של סטודנטים מצוינים.
הופתעת?
"זאת הייתה הצעה מעולה, כי היא אפשרה לי לסיים את התואר בשלוש שנים, ולא פחות חשוב – היא חשפה אותי באופן משמעותי לעולם המחקר. כשהגעתי לטכניון לא העליתי בדעתי את האפשרות של תואר שני, והנה אני מתחיל תואר שני עכשיו".
איך הצלחת לשלב את זה עם המילואים?
"את המילואים – כמעט 300 ימים עד כה – עשיתי בגדוד הסדיר שבו הייתי קצין משאבי אנוש, גדוד 'צבר' בגבעתי. בניגוד לחטיבות המילואים, לי מתאפשר לרוב ללמוד בטכניון במהלך השבוע גם בתקופות מילואים, כי את ימי המילואים אני עושה בסופי השבוע. זה אומנם מקשה מאוד להשקיע בחיים האישיים, בחברויות ובמשפחה מכיוון שמרבית הזמן אנו מגויסים, אבל ברור לי שיותר קשה להיות לוחם מילואים, בעיקר אם אתה סטודנט. זאת באמת ההזדמנות שלי להודות למילואימניקים הלוחמים, שעובדים כל כך קשה תוך סיכון ותוך ויתור על כל כך הרבה".
איך אתה מסכם את שלוש השנים בטכניון?
"אלה היו השנים הכי משמעותיות בחיי. החשיפה למחקר, במסגרת תוכנית המצוינות, איפשרה לי לגלות תחומים חדשים, להכיר המון חוקרים וקבוצות מחקר, ולהבין שהעולם הזה מדבר אליי ולכן אמשיך לפחות לתואר שני. זו ההזדמנות להודות על ההזדמנות למנחים שלי, פרופ' אורן קורלנד ופרופ' משה טננהולץ ולד"ר גילה מולכו, מנהלת פרויקטים אקדמיים ומרכזת תוכניות המצוינות בפקולטה".
איך היה היחס בטכניון לסטודנטים המילואימניקים?
"ברמה הכלל-טכניונית נקבעו הרבה התאמות משמעותיות מאוד שמסייעות לנו. ברמה הפקולטית ניתנה לנו מעטפת סיוע, והמרצים לרוב מבינים טוב מה המשמעות של מילואים ומתחשבים בנו בהתאם. בנוסף, נוצרה קבוצה ספונטנית של מילואימניקים שעוזרים זה לזה מתוך הבנה שהבעיות שלנו דומות".
