יום ראשון השבוע היה מרגש במיוחד עבור אוהד גבאי (32) ושותפו העסקי גיא עובדיה (30), תושבי מודיעין, שבעקבות אישור הממשלה להסיר עוד ממגבלות הקורונה, הצליחו סוף־סוף לפתוח לראשונה את בית הקפה החדש שלהם, "קפה עמנואל", הממוקם במתחם "פלטינום" בעיר.
1 צפייה בגלריה
אופטימיים. מימין: אוהד גבאי וגיא עובדיה
אופטימיים. מימין: אוהד גבאי וגיא עובדיה
אופטימיים. מימין: אוהד גבאי וגיא עובדיה
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
ההתרגשות של השניים היתה רבה, מאחר והם חוו שנה מאתגרת מאוד, אפילו יותר מזו שחוו בעלי עסקים אחרים בעיר, בעיקר משום שאת החוזה להפעלת בית הקפה חתמו גבאי ועובדיה בעיתוי לא פשוט ‑ חודש בלבד לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, בתחילת חודש מאי 2020.
השבוע, בשיחה עם "ידיעות מודיעין־איילון", הם שיחזרו את הימים הקשים והמתוחים שעברו עליהם, וסיפרו כיצד החליטו ללכת על המהלך בכל הכוח, על אף תחושת חוסר הוודאות שאפפה את ענף ההסעדה והשירותים.
"הבשורות על פתיחת המשק משמחות מאוד ונותנות לנו הרבה אוויר לנשימה", אומרים השניים, "בתקווה שמיד אחרי פסח, אחרי שנריץ קצת את העסק, נוכל לפתוח כמו שחלמנו מההתחלה. אנחנו אופטימיים".
גבאי, המחזיק בנוסף לבית הקפה שני עסקים נוספים בתחום הבילויים: מסעדת המבורגרים ודאנס בר הנמצאים גם הם בעיר, מספר כי ניסיונו רב השנים בתחום סייע מאוד לשותפו ולו לשרוד את השנה האחרונה.
"אחד מיזמי מתחם פלטינום הציע לנו במאי 2019 לפתוח את העסק אצלו, וזאת על סמך היכרות מוקדמת איתנו, ולמרות שלא היתה אז קורונה, התלבטנו כי העבודות באתר היו בעיצומן, ולא ידענו בדיוק אם כדאי ללכת על זה", משחזר גבאי. "בפברואר 2020, עוד לפני שהגיעה הקורונה, התקדמנו בכיוון של הקמת בית הקפה, פתחנו במשא ומתן מול היזם של הפרויקט, ולפני החתימה נכנסנו לסגר".

בין סגר לסגר

למרות הסגר, שעצר את פעילות המשק הישראלי, החליטו גבאי ועובדיה שלא לוותר ולהמשיך לרקום את חלומותיהם להקמת בית הקפה החדש.
"המשכנו בתכנון של המקום מבחינת הצעות מחיר ועבודות, ובין הסגר הראשון והשני בחודש מאי, חתמנו על חוזה והתחלנו לשפץ בהנחה שנוכל לחזור בהקדם לעבודה על המיזם", מספר גבאי. "אמרנו לעצמנו שיעברו כמה חודשים עד שהמשק יחזור לעצמו, וכל מה שקרה בתקופה הזו השפיע עלינו, כי היו תקופות ללא פועלים בגלל הסגר, וזה גרם לעיכוב של למעלה מחודש".
בשל העיכובים השונים, הסגרים והמגבלות, הצליחו גבאי ועובדיה לפתוח את בית הקפה החדש רק בחודש אוקטובר 2020, וגם אז, בהתאם למגבלות, פעל בית הקפה במתכונת של טייק־אווי בלבד.
"בדצמבר שוב נכנסנו לסגר והיתה החלטה שאפשר לעבוד רק במשלוחים, ואז החלטנו לסגור את העסק כי לא היינו ערוכים לכך", אומר גבאי. "פתחנו שוב בפברואר והבנו שצריך לבנות מערך משלוחים, אז עבדנו גם על זה, וזה לא פשוט - הרחבת התפריט, צילום מקצועי של המנות ושידרוג של האתר - ויצאנו לדרך ואז שוב נסגרנו וזה היה מאוד מתסכל".
כעת מקווים שני השותפים כי יוכלו בקרוב להפעיל את בית העסק החדש שלהם.
"התחושה היא שאנשים צמאים שהמשק יחזור לעצמו, אז יש תקווה ואנחנו לא מתייאשים ומקווים שהשבועות הקרובים יהיו בסימן חיובי כדי שכל המשק יתרומם", אומר גבאי, "בתקווה שלא יהיה סגר נוסף, כי אני לא יודע כמה ניתן יהיה לשרוד. גם הגב הכלכלי שלנו מוגבל וגם יש תחרות בין העסקים".
מעצבת בית הקפה, מירב דגן־יאיר: "זה לא דבר שכל מעצבת זוכה לעשות, ובנוסף זה קרה דווקא בתקופה הזו שהחיים נעצרו, ועבורי זה היה מין עולם קטן שיצרתי, שצמח בתוך כל הבלגן מבחוץ וחוסר הוודאות"
"גיא ואני התחסנו כמובן כדי שיידעו שהכל בטוח פה, ויש לנו מדידות חום בכניסה, אז אנחנו כאן ומקווים שלתקופה ארוכה, לתמיד".

"סיפוק עצום"

מי שעוד מתרגשת מפתיחתו של בית הקפה היא האחראית על עיצובו ‑ מירב דגן־יאיר, גם היא תושבת מודיעין, מעצבת ובעלת סטודיו לשירותי ייעוץ וליווי למשפחות ולבעלי עסקים.
"אוהד וגיא הגיעו אלי דרך מכרה משותפת והתחברתי מאוד לתפיסה ולרצונות שלהם, ונפגשתי עם אוהד במרץ שנה שעברה, לפני שהקורונה נכנסה לחיינו", היא נזכרת. "התגלגלנו והיו המון הפסקות בגלל המצב, ולמרות הקושי אוהד וגיא היו נחושים ולמרות עצירות קטנות בגלל המצב המשכנו בכל הכוח".
"מאוד ריגש אותי הפרויקט עצמו, ראשית כי זה לא דבר שכל מעצבת זוכה לעשות, ובנוסף זה קרה דווקא בתקופה הזו שהחיים נעצרו, ועבורי זה היה מין עולם קטן שיצרתי, שצמח בתוך כל הבלגן מבחוץ וחוסר הוודאות".
כמי שעבדה מול גבאי ועובדיה בעיצומם של ימים מורכבים, מעריכה דגן־יאיר את אומץ ליבם ונחישותם של השותפים.
"נפעמתי מאיך דברים קורים וזזים ואיך אנחנו מצליחים להרים פרויקט שכזה", היא אומרת. "התנהלנו בימים לא פשוטים והיה בינינו 'פינג פונג' ושיתוף פעולה פורה וזה היה מפחיד ממש, שיתק אותי וגרם לי ללחץ, כי זה משהו שאיתגר אותי, אבל כשסיימנו זה הפך לסיפוק עצום, מה עוד שכולם היו מרוצים".
השבוע, אחרי שקפה עמנואל החל לפעול, מקווה דגן־יאיר כי בית העסק ימשיך לעבוד עד להפעלתו במתכונת מלאה.
"מה שאני עושה הוא להביא לידי ביטוי בצורה ויזואלית סיפורים של משפחה או עסק, לספר סיפור, לתאר אישיות של אנשים, להביא לידי ביטוי 'אופי' של מקום, וזה מה שעשינו כאן", היא מסכמת, "המטרה שלנו היתה להשאיר חותם, בטח בימים טרופים כאלה, והעיקר שנצליח".