משלחת יחידת החילוץ הארצית של פיקוד העורף של צה"ל לקחה בשבוע שעבר חלק במבצע החילוץ המורכב בטורקיה, בימים שאחרי רעידת האדמה הקשה, ובין המשתתפים במבצע, שהתנהל בתנאים לא פשוטים של קור ולחץ זמנים, היה גם תושב מודיעין סרן (במיל') שי פנק.
פנק (40) משמש מזה מספר שנים כמפקד צוות ביחידת החילוץ הארצית, ובנוסף מתנדב ב"איחוד הצלה" בתפקיד רכז מבצעים של סניף מודיעין.
השבוע, זמן קצר לאחר חזרתו מטורקיה עם חבריו למשלחות החילוץ, הוא שוחח עם "מיינט מודיעין" על החוויה המטלטלת שעבר בימים בהם פעל בשטחי האסון בטורקיה.
"אנשים במנוסה"
"ביום שני שעבר לפנות בוקר, כמה שעות אחרי הרעידות הקשות בטורקיה, החלו לעבור הודעות בקבוצת המחלצים", הוא מספר. "ביקשו מאיתנו לבדוק זמינות של מתנדבים לצאת לטורקיה.
בשעה 8:30 בבוקר של אותו היום נמסר לי שאני יוצא ככוח חלוץ, שהתרחב לגיוס גדול יותר של בערך 15 מתנדבים מהפלוגה שלי, ועוד מחלצים נוספים מפלוגות אחרות.
"בשעה 14:00 בצהריים כבר היינו מאורגנים על הציוד, ובלילה המראנו לטורקיה לאחר תדריכים וחיסונים, וביום שלישי בבוקר נחתנו שם".
בשל הכאוס במדינה בעקבות האירועים, התארכה נסיעת הצוות של פנק משלוש לשמונה שעות, עד שהגיעו לאתר החילוץ המיועד.
"עברנו בכבישים שנפגעו, ראינו אנשים במנוסה, בלגן גדול, והגענו לעיירה בשם קהרמאנמרש, שנפגעה קשות ברעידה. העיר הייתה חרבה לגמרי, ושם התחלנו להתארגן עם משלחות נוספות שכוונו לשם".
לכוד ראשון מחולץ
על אף שנהוג לאפשר לכוחות מספר שעות של מנוחה, הכנת ציוד והיערכות, החליט הצוות עליו פיקד פנק לצאת מיד אל אתרי ההרס.
"ביום הראשון ביצענו סריקות, ונתנו דגש על איתור לכודים חיים. חיפשנו בשיטות שלנו אינדיקציות לניצולים מתחת להריסות", מספר פנק.
ביום רביעי, אחרי יממה וחצי ללא שינה ועבודה בקור של ארבע מעלות, הוזעק הצוות של פנק לסייע לצוות אחר שפעל בעיירה.
"קיבלנו אינדיקציה מצוות אחר שזקוקים לעזרה שלנו, ושם חברנו לסייע למשלחת של איחוד הצלה והמשטרה, שביקשו מאיתנו להגיע כי היה לנו הציוד המתאים", מספר פנק. "נכנסנו, הפרמדיק ואני, מתחת למבנה, ושמענו לכוד חי. זה היה מדהים, ורגע לפני שהתחלנו לפעול לחילוץ, פקדה את העיירה רעידת אדמה, ונאלצנו לצאת דרך המנהרה שחפרנו באתר.
"יצאנו החוצה על פי הנוהל, חיכינו כמה דקות, ביקשנו מהמהנדסת בשטח אישור כניסה חזרה, הזעקנו כוחות שלנו, והתחלנו חפירות, צוות אחר צוות. זה נמשך כמה שעות, ובמהלך הלילה יצא משם לכוד, וזה היה מרגש מאוד".
"לפתע שמענו קול"
למחרת, לאחר כמה שעות שינה והתאוששות, חזר פנק לאתר, ואז שוב התקבלה אינדיקציה ללכוד חי.
"הצוותים נכנסו לעבודה, ואחרי מאמץ רב חילצנו מהבניין שתי אחיות", משחזר פנק.
זמן קצר לאחר החילוץ המוצלח, שוב הזעיקו אנשי איחוד הצלה את צוות החילוץ של פנק, לאחר שמהריסות אחד הבניינים נשמעו קולות של לכודים.
"ניגשנו לשם, פרמדיק ואני, ובעזרת כוח מקומי חילצנו ילדה בת עשר, ועוד הספקנו לחזור לאתר שלנו וחילצנו אבא ובת, והאבא אמר שאשתו וילד נוסף שלו נמצאים שם", הוא מתאר. "כדי להגיע אל האמא והבן עבדנו 30 שעות ברציפות, ביחד כל המשמרות, שלושה צוותים שבקושי נחו, עם רעידת אדמה באמצע וקריסת תקרה, ורגע לפני שחשבנו לעבור כבר למה שנקרא 'קילוף מאסיבי' יותר, עם כלים כבדים, קיבלנו החלטה לתת עוד צ'אנס".
בדיעבד, כמה שעות לאחר מכן גילו פנק וחברי הצוות כי החלטתם הייתה נכונה.
"כדי להגיע אל האמא והבן עבדנו 30 שעות ברציפות, ביחד כל המשמרות, שלושה צוותים שבקושי נחו, עם רעידת אדמה באמצע וקריסת תקרה"
"בהרבה עבודה קשה, עם הפסקה להדממות, שמענו לפתע קול", הוא אומר. "נכנסו לרבאק של עבודה מכל כיוון, חפרנו בור, וגילינו שזה לא המקום, וחפרנו שוב, עד שבסופו של דבר חילצנו ילד בחיים, לצערנו חבוק בזרועות אמו המתה. זה היה מהלך חילוצי ורפואי מאתגר מאוד".
"נותן פרופורציות"
לקראת סוף השבוע שעבר, אחרי יממות רבות של עבודה רצופה, הסתיים תפקידו של פנק, וחברי הצוות שלו והם חזרו לישראל.
"כבר חילצתי בעבר באירועי קריסה בישראל, אבל זו הייתה משלחת חו"ל ראשונה שלי, וזו הייתה חוויה לא פשוטה", הוא אומר. "היה קשה, אבל הצלחנו מעל ומעבר. חילצנו 19 לכודים, והתקבלנו בישראל בטקס רב־רושם, אבל מי שלא היה שם לא מבין מה עבר עלינו.
קראו גם:
"חזרתי הביתה, ומעת לעת עולים הבזקים של מה שראית, על אמא ותינוק מחובקים. זה זורק אותך למקומות קשים, אבל זה נותן פרופורציות לחיים, ובעיקר אנחנו מודים על הזכות הגדולה שניתנה לנו להציל חיים".
