בימים אלה מוציאה מודיעין מתוכה את המיזם הארצי "קחו איתכם את הזבל", במטרה לדרוש מהרשויות לטפל במפגעי לכלוך, לבצע אכיפה ולהגביר את מודעות הציבור לבעיה החמורה שהופכת את ישראל, לדברי היוזמים, למדינת עולם שלישי.
קראו גם:
לאחרונה נחשפנו פעמים רבות לתמונות קשות של מצבורי לכלוך עצומים באתרי התיירות השונים ברחבי הארץ, תוצאה של מטיילים שאינם מפנים אחריהם את אשפתם.
מטרת המיזם, אותו הגתה פרופ' מיכל ציון ממכבים, היא להגביר את המודעות ולדרוש מהרשויות לטפל במפגעים.
עד עכשיו, ותוך עשרה ימים בלבד, הצטרפו כ־2,000 איש מכל רחבי הארץ למיזם בעמוד הפייסבוק של "קחו איתכם את הזבל". חברי הקבוצה מבקשים מכל המצטרפים למיזם לשלוח תמונות של מקומות מלוכלכים שבהם הם נתקלים בארץ. התמונות נאספות ונשמרות לצורך הפקת "ספר הטינופת של ישראל", שיופץ לרשויות.
"מצב קטסטרופלי"
"המיזם התחיל בסך הכל לפני עשרה ימים", אומרת השבוע פרופ' ציון, "ולא ייאמן איך שהוא תפס. כמו אש בשדה קוצים. המיזם נבע מתוך כאב גדול. מאחר שאני אשת טבע ומטיילת הרבה, נוכחתי לדעת שהמזבלות בשטחים הציבוריים מגיעות לממדים שאף פעם לא ידענו, ואז הבנתי שחייבים לעשות מעשה. קודם כל זה נובע גם מהניסיון שלי ממכבים־רעות. לפני שלוש שנים עשיתי מעשה. יחד עם חברים צילמנו מזבלות בשטחים הציבורייים בעיר, הכנו חוברת עם כל התמונות והבאנו לראש העירייה. לשמחתנו הוא מיד הרים את הכפפה ועד היום יש לנו סידור עם אגף שפ"ע שאנחנו מודיעים להם על מפגעי לכלכוך והם מיד מנקים. זה היה מבצע ניקיון ענק שהם עשו בזמנו. הפכתי להיות אשת הזבל של מכבים־רעות. אנשים כותבים לי ואני מטפלת בזה".
הרקע של ציון כחוקרת בתחום החינוך גם כן תרם את חלקו למיזם. "יש מחקר שאני עושה בחינוך סביבתי", היא מסבירה, "מחקר שהראה שיש קשר גדול בין פיתוח אוריינות סביבתית אצל אזרחים לבין החשיבה הרפלקטיבית (המודעת לעצמה, ר.ב.) שלהם. כדי שלאנשים יהיה אכפת משטחים ציבוריים, צריך לפתח אצלם אוריינות סביבתית. יש ארבע שכבות – ידע, עמדות, מיומנויות והתנהגות. התנהגות היא הרמה הגבוהה ביותר שאליה אנחנו שואפים – שהאדם יתנהג בצורה ראויה ברשות הרבים. מאחר שיש מצב קטסטרופלי בכל הארץ בנושא הלכלוך ואנחנו רוצים שאנשים לא ילכלכו, אנחנו רוצים לשנות את ההתנהגות שלהם. ידע אפשר להקנות לאנשים. זה לא קשה כל כך. גם לשנות את העמדות שלהם זה לא קשה. אבל לשנות את ההתנהגות שלהם ולגרום לכך שלא ילכלכו זה כבר קשה. המעבר מידע ועמדות לבין ההתנהגות הוא מאוד קשה. למדתי מהמחקרים שלי שחשיבה רפלקיטיבית של האדם עצמו יכולה לעזור לו לשנות את ההתנהגות שלו".
היא סבורה שכל מבצעי הניקיון של אזרחים שאכפת להם הם נהדרים, אבל הם לא ייצרו את השינוי המיוחל. "כנ"ל כל אלה שעוברים באתרים ומסבירים עם שלטים וסטיקרים. זה עובד על העמדות של האנשים, אבל זה לא יביא לשינוי התנהגותי. ולכן חשבנו על מיזם שהוא הפוך ממה שעשו עד היום. אנחנו רוצים לעשות שינוי התנהגותי אצל המלכלכים וגם אצל הרשויות והרגולטור".
איך עושים את זה?
"צריכים לפתח אחריות אישית אצל אנשים. זאת אומרת שעד עכשיו הם לא לקחו אחריות. לכן המיזם שלנו אומר: 'קחו איתכם את הזבל' - האחריות היא של האזרח ובכל הסברה שנעשה פשוט נשים דגש על האחריות האישית. המטרה שלנו היא לפתח את החשיבה של התושבים של איך להתנהל עם הסיפור הזה. קודם כל – 'קחו איתכם את הזבל'. אין מצב שהזבל יישאר ברשות הרבים, כי אף אחד אחר לא יאסוף אותו. בנוסף, נעשה עבודת עומק בחינוך - נבקש מהתלמידים לחשוב איך הם מתכננים את כל הסיפור הזה כשהם יוצאים החוצה. מה הם הולכים לעשות כדי שהזבל שלהם לא יישאר ברשות הציבור. נאמן את האנשים לחשוב בצורה כזאת. האחריות עוברת אליהם. זה לא הרשויות, זה הם. גם השם מרמז זאת: 'קחו את הזבל איתכם' – האחריות היא שלכם".
בלי פוליטיקה
ההשראה למבצע לקוחה לדברי פרופ' ציון מהמבצע של פרחי הבר שהתקיים בארץ בשנות ה־70: "צא לנוף ואל תקטוף". "אתה ולא מישהו אחר, אתה אחראי, אז אל תקטוף. לכן זה כל כך הצליח - כי זה בא מהאחריות האישית".
לדבריה, זה תקף גם לגבי הרשויות. "אני מבחינה בין הרשויות המקומיות לבין המשרד להגנת הסביבה והכנסת", היא אומרת. "אני טוענת שגם הם צריכים להפעיל חשיבה כזאת על המעשים שלהם. הרשויות המקומיות צריכות לגלות יותר אחריות בשני מישורים: בניקיון, ובאכיפה מאוד מסיבית. לגבי המשרד להגנת הסביבה - צריך להניע תהליך מסיבי של העברת תקציבים. זה תהליך ארוך. ביקשנו ממי שהצטרף לקבוצה שיפציצו את המייל של השרה גילה גמליאל בתמונות של לכלוך. לצעוק בכיכר לא ישנה כלום. המיזם שלנו עושה. אנחנו מבקשים מהתושבים שישלחו כמה שיותר תמונות של טינופת ואנחנו נפיק את 'ספר הטינופת הגדול של ישראל', שיישלח לכל חברי הכנסת וראשי רשויות כדי שיעמוד להם מול הפרצוף וישים להם רמזור אדום חזק מאוד".
"לצעוק בכיכר לא ישנה כלום. המיזם שלנו עושה. אנחנו מבקשים מהתושבים שישלחו כמה שיותר תמונות של טינופת ואנחנו נפיק את 'ספר הטינופת הגדול של ישראל'"
מה הסיבה לדעתך לעלייה בלכלוך בקיץ האחרון?
"קודם כל הקורונה - אנשים לא נסעו לחו"ל, כולם בארץ, כולם מטיילים, זה גורם אחד. גורם שני - הטבע הפך להיות יותר נגיש - יש הסברים, יש אתרים יעודיים. אם פעם טיולים היו רק לחובבי טבע, היום זה לכולם. הרבה יותר אנשים הולכים לטבע והרבה כאלה שלא מבינים איך להתנהג בטבע. ויש עוד סיבה - האוכלוסייה גדלה, אנחנו המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי".
המיזם, לדבריה, פונה לכולם. "לכל המגזרים", מסכמת ציון, "לכל הדתות, ולכל העדות. אנחנו מוחקים כל פוסט פוליטי או פוגעני. חשוב לנו שזה יגיע לכולם, לאוכלוסיות מוחלשות, לפריפריות. הצטרפו כבר המון אנשים. יש בעמוד הפייסבוק שיח ער בצורה בלתי רגילה. כל הזמן אנשים משתפים בתמונות, חלקן באמת מחרידות. הכי מחריד זאת הטינופת באתרי זיכרון לחיילים שנהרגו שההורים מנקים אותם על בסיס יומיומי. המסר שלנו הוא להעביר את האחריות לאנשים ולרשויות. זה בוער בעצמותיי, ואם אני יכולה לעזור לסביבה אני שמחה. מה שנותן לי כוח זה כל האנשים שהתגייסו סביבי".
לעוד חדשות מודיעין
