"מעגל החיים כולו": ד"ר יוסי ברזל, רופא
ד"ר יוסי ברזל, רופא נשים, מתנדב באיחוד הצלה מודיעין, נזכר ביום כיפור לפני שנתיים: "ישבתי בבית כנסת", הוא נזכר, "אני אדם דתי, ופתאום קיבלתי קריאה במכשיר על לידה במודיעין.
4 צפייה בגלריה
ד"ר יוסי ברזל. צילום: אבי מועלם וקובי קואנקס
ד"ר יוסי ברזל. צילום: אבי מועלם וקובי קואנקס
ד"ר יוסי ברזל. צילום: אבי מועלם וקובי קואנקס
"נסענו למקום והגענו לאישה שכורעת ללדת. יילדנו אותה באמבולנס. כשסיימנו התכוונו לחזור לבית הכנסת, ופתאום קיבלנו קריאה נוספת על החייאה של אדם מבוגר שהלך לישון ואיבד את ההכרה. הגענו לבית שלו אבל לצערי הרב, למרות נסיונות ההחייאה שלנו הבן אדם נפטר.
"כשחזרתי לבית הכנסת שאלו אותי איפה הייתי ואמרתי שראיתי את כל מעגל החיים – גם לידה וגם מוות. מעגל החיים כולו ביום כיפור אחד".
"כידון בבטן": דרור נויפלד, מתנדב 'איחוד הצלה'
דרור נויפלד חובש באיחוד הצלה כבר חמש שנים. "אני זוכר שני מקרים", הוא מספר. "הראשון קרה לפני כמה שנים כשבדיוק סיימתי קורס חובשים באיחוד הצלה. השכן שלי שגר מטר ממני לקח קורקינט של הבת שלו, נסע בירידה, לחץ על ברקס קדמי ועף על הראש. הוא קיבל זעזוע מוח ונשברה לו הגולגולת. הרגעתי את האישה והילדים וחיכינו שיגיעו החובשים שלנו עם הציוד ורק אז יכולנו לעזור לו. היום הכל בסדר איתו.
4 צפייה בגלריה
דרור נויפלד. צילום: קובי קואנקס ואבי מועלם
דרור נויפלד. צילום: קובי קואנקס ואבי מועלם
דרור נויפלד. צילום: קובי קואנקס ואבי מועלם
"מקרה שני קרה לפני כמה שנים ביום כיפור. ילד שרכב על אופניים בירידה מאוד תלולה איבד את הבלמים, עף לתוך ואדי לצד הדרך והכידון של האופניים נכנס לו לבטן. זה היה מצב מאוד קשה. היה אסור להזיז אותו או להוציא את הכידון. היה צריך לדאוג לנשימה שלו ולהרגעה שלו עד שהגיע אמבולנס ופינינו אותו עם הכידון של האופניים. היום הוא בסדר. הוא יצא מזה. זה קורה הרבה ביום כיפור שילדים נוסעים במהירות בירידות ומאבדים שליטה ולא מצליחים לעצור. ההורים צריכים להנחות את הילדים - במיוחד בירידות - לא להגיע למהירויות כאלה".
"יותר אלימות במשפחה": רס"ר סרגיי בוגומולוב, משטרת מרחב איילון
סגן מפקד יחידת הסיור של מרחב איילון, רס"ר סרגיי בוגומולוב (29), סופר עשור במשטרת ישראל, וכמו בכל שנה, גם הפעם הוא צפוי לעבוד ביום הכיפורים.
4 צפייה בגלריה
סרגי בוגומולוב. צילום: אבי מועלם וקובי קואנקס
סרגי בוגומולוב. צילום: אבי מועלם וקובי קואנקס
סרגי בוגומולוב. צילום: אבי מועלם וקובי קואנקס
"במשטרת ישראל נערכים מבעד מועד ליום הזה", הוא אומר, "ואנו דואגים לשבץ לעבודה שוטרים דרוזים, נוצרים ומוסלמים, על מנת שכל מי שמציין את היום הזה יוכל להיות בבית עם משפחתו, ככל שזה מתאפשר. למשימה החשובה הזו נרתם כל מי שמשרת במשטרה".
רס"ר בוגומולוב מספר שבמרחב איילון, בשונה אולי ממרחבים אחרים, נעשות גם הכנות מיוחדות לקראת החג. "בגלל שלבת ים לצורך העניין יש גבול עם יפו, אנו דואגים להכין מבעד מועד מחסום קשיח ומחסום נוסף, עם ניידות, כדי שלא תהיה מראש זליגה מכיוון יפו של רכבים שינסו בצורה כלשהי לפגוע באלה ששומרים את הצום. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית המאפשרת את חופש הדת לכולם, וחשוב שלא תהיה התנגשות".
אילו קריאות הכי בולטות ביום הזה?
"הכי נפוץ זה ילדים שהולכים לאיבוד. מרוב שיש ילדים על הכביש, החשש של ההורים גדל. בנוסף, ישנו ריבוי תאונות בדגש על אופניים וקורקינטים".
דבר נוסף שבוגומולוב מתריע לגביו לקראת יום הכיפורים: "חשוב שהציבור יבין שהרבה פורצים לא מכבדים את החג ואף מנצלים אותו לביצוע הפריצות. ולכן, יש לנעול את הבתים והעסקים. כשיש כבר התרעות, אנחנו מתקשים להגיע לזירות בגלל העומס בכבישים".
אילו אירועים מיוחדים אתה זוכר משנים קודמות?
"לצערי ביום הזה יש גם ריבוי של אירועים הקשורים לאלימות במשפחה. כנראה שבכיפור כשכל המשפחה בבית ובצום, זה מוציא אמוציות שונות מאנשים, המתגברות עם הרעב והצימאון. כמובן שהכל מטופל על פי הנהלים ובהתאם לנסיבות".
"המתפללים חסמו": משה מור, מתנדב 'איחוד הצלה'
ביום כיפור לפני שנה קיבל מתנדב 'איחוד הצלה' משה מור, קריאה לטפל בילד שקיבל מכה לאחר שנפל מאופניו. לדברי מור, אלה הפגיעות השכיחות ביותר ביום כיפור, אלא שהוא נאלץ להתעכב בגלל מתפללים שחסמו את דרכו.
4 צפייה בגלריה
משה מור. צילום: קובי קואנקס ואבי מועלם
משה מור. צילום: קובי קואנקס ואבי מועלם
משה מור. צילום: קובי קואנקס ואבי מועלם
"יצאתי באותו יום לארבע או חמש קריאות כאלה", הוא מספר, "אבל כשיצאתי לקריאה שלו לא צפיתי את מה שקרה. הייתי בדרך כאמור לילד עם פגיעת הראש, הייתי עם הרכב הפרטי שלי עם סימנים מזהים של איחוד הצלה – מדבקה ואור מהבהב אדום, וכשעברתי ליד בית כנסת בדיוק יצאו משם מתפללים. הם חסמו את הכביש, הקיפו אותי ולא נתנו לי לעבור".
מור מספר שאלו היו דקות ארוכות של לחץ, שכן המתפללים לא הסכימו שמור ימשיך בנסיעה. "הראיתי להם את התעודה, וניסיתי להסביר. לקח דקות ארוכות וחשובות להצלת חיים שבהן עמדתי והסברתי להם שאני חייב ללכת לטפל בילד".
בסופו של דבר מור הורשה להמשיך לנסוע על ידי אותה קבוצת אנשים. הוא הגיע לילד ושהה עימו, תוך כדי טיפול בפגיעת ראש, במשך קרוב לחצי שעה, עד שהגיע אמבולנס למקום.
"זה היה יום הכיפור הראשון שבו הייתי באיחוד הצלה. מה שחשוב להבין על יום כיפור זה שמדובר באופי אחר, ולאמבולנסים לוקח זמן להגיע, לכן גם חשוב לתת לנו לנסוע ולעבור, אנחנו פה בשביל להציל חיים".