הוויכוח בנושא מדיניות הקצאת המקרקעין העירונית במודיעין עלה השבוע מדרגה, לאחר שבסיעת 'מודיעין חופשית' טענו כי ניתן מענה בעיקר לציבור הדתי בעיר, ופחות לזה החילוני. מנגד, חברי מועצה רבים סתרו את הטענה.
מצד אחד, עיון בנתוני ההקצאות אכן מראה שרוב ההקצאות מיועדות לציבור הדתי, מה שמעורר לעתים כעס בקרב החילונים. מצד שני, מסלול הוועדה נועד להקצאת שטחים או מבנים לגופים חיצוניים לעירייה בלבד, ואינו משקף את המבנים והשטחים שבונה העירייה בעצמה. לכן בפרוטוקולים של הוועדה לא ניתן למצוא עשרות מבני ציבור שנבנו עבור כלל האוכלוסייה בשנים האחרונות.
מהנתונים המופיעים באתר העירייה עולה כי יש בעיר כ־92 מניינים, הכוללים בתוכם גם בתי כנסת רפורמיים וקונסרבטיביים, הפועלים בתוך מבנים של בתי ספר, ומניינים הפעילים רק בחגים וביום כיפור.
בפועל, יש בעיר יש כ־50 מבני בתי כנסת המשמשים אוכלוסייה של כ־25 אלף תושבי העיר המוגדרים כדתיים ומסורתיים.
בוועדת ההקצאות האחרונה, שהתקיימה ב־2 ביולי, אושרו חמש הקצאות שונות שרובן הן הקצאות בדיעבד, כלומר של מבנים שכבר נבנו והם פעילים.
הבקשות שאושרו הן עבור בית הכנסת 'אדיר במרום' להגדלת ההקצאה במגרש; בקשת עמותת 'אוהל רחל' להקצאת המגרש והמבנים המצויים במגרש; בקשת עמותת 'קול יעקב' להקצאת הקרקע והמבנה והגדלתו (ההקצאה אושרה ל־15 שנים); בקשת 'מאורות מודיעין' להקצאת קרקעות למבני גני ילדים הנמצאים בארבעה מגרשים (הוועדה המליצה לאשר את ההקצאה לעשר שנים ובמידה שלא יהיו מספיק ילדים המבנה יוחזר לעירייה) וההקצאה החמישית ‑ עבור קרקע ומבנה במכבים לעמותת 'אילן' (אושרה לעשר שנים כל עוד תתקיים פעילות העמותה במקום).
שינוי צביון השכונה
חבר המועצה אבי אלבז מסיעת 'מודיעין חופשית' יוצא נגד ההקצאות הנוכחיות, ובכלל: "כ־90 אחוז מהקצאות המגרשים הציבוריים בעיר שהיו עד היום הן לעמותות דתיות. יש בעיר כ־95 בתי כנסת, ורק שניים‑שלושה מתנ"סים".
לדבריו, בעיר ישנן כ־80 קהילות מגוונות שאינן מוצאות מקומות הולמים להתכנסויות ולפעילויות קהילתיות חברתיות. "לעירייה נוח מאוד שעמותות דתיות מקבלות מגרש ציבורי לעשרות שנים, ומקימות בכספי תרומות מבני בתי כנסת לשימוש הקהילה הדתית בלבד. בחלק מהמקרים, משרד הדתות מסייע לעמותות בתקציבים נדיבים, ובחלק מהמקרים העירייה מממנת מקע"פ ("קרן השפע") תקציב נדיב להקמת או הרחבת בתי הכנסת".
לטענת אלבז, מדיניות זו של העירייה משפיעה על שינוי ציביון השכונה, שהופכת במהלך השנים ליותר ויותר דתית, "ונתונה ללחצים של עמותות דתיות נוספות של כמה עשרות מתפללים להקמת בתי כנסת נוספים בשכונות, במקום להצטרף לבתי כנסת קיימים".
לדבריו, במהלך העשור שחלף, פנתה מודיעין חופשית עשרות פעמים אל ראש העירייה בבקשה להקצות תקציבים ולהקים מרכזי תרבות קהילתיים עבור פעילויות חברתיות וקהילתיות לכל תושבי העיר, ולא רק מגרשים ציבוריים לקומץ מתפללים. "כל פניותינו בנושא לא נענו", כך אלבז. "תכני דוח ועדת הקצאות מתייחסים להיסטוריה, והמלצות הוועדה הן יבשות ומתעלמות מהצרכים הקהילתיים והחברתיים של הציבור החופשי בעיר".
"מבנים רב תכליתיים"
גם חבר המועצה שחר מי און, נציג 'יש עתיד', סבור כי רוב ההקצאות הן לצורך הקמת בתי כנסת. "עיון בספר ההקצאות המצוי באתר העירייה מראה בבירור כי רוב הקרקעות מוקצות לצורך הקמת בתי כנסת", אומר מי און. "אנו מבינים היטב כי הקמת בתי כנסת אינה דורשת משאבים כספיים מהעירייה, מאחר שהמבנים ממומנים על ידי תורמים.
"לא יתכן כי רוב המבנים המוקמים על קרקעות ציבוריות משרתים רק כ־25 אחוז מהציבור בעיר. אנו טוענים כי מועצת העירייה צריכה לדאוג ל־100 אחוז מהתושבים. לכן, על המועצה להיות אקטיבית בגיוס משאבים להקמת מבני ציבור שיישרתו את כלל האוכלוסיה על קרקעות ציבוריות במשך כל ימי השבוע: מגרשי ספורט, מבנים רב תכליתיים לכל תושבי השכונה, אפשרות להשכרת המבנה לחגיגות משפחתיות על פי קריטריונים סדורים ופיקוח, ועוד.
"רוב הציבור בעיר לא מאוגד באגודת ועמותות לצורך מטרה. לכן תפקיד מועצת העירייה הוא לדאוג לרוב הציבור למבנים הולמים. בהסכם הקואליציוני יש לי חופש הצבעה בענייני דת. אני סבור מזה תקופה שצריך להיות שינוי ואפעל לקידום הנדרש במועצת העירייה".
"מדיניות לא שוויונית"
עו"ד אור מגל, חבר סיעת 'יש עתיד' בעיר ופעיל בתחום החינוך לגיל הרך, סבור כי יש עיוות בתחום ההקצאות, בעיקר בנושא הקצאות לגני ילדים. "אחרי שהשבוע העירייה הקצתה עוד ארבעה מבנים של גני ילדים לעמותת 'מאורות מודיעין'", אומר עו"ד מגל, "פניתי לעירייה בנושא הזה כי לדעתי המדיניות היא לא שוויונית. מן הצד האחד העירייה מקצה מבנים לעמותות, בעיקר דתיות, שיפעילו גנים, ומן הצד האחר העירייה משכירה מבנים דומים לגננות שנאלצות לשלם אלפי שקלים בחודש, בסביבות 8,000 שקל, שזה כ־100 אלף שקל בשנה, שמגולגלים על כתפי ההורים מן הסתם".
לדברי מגל, כשהעירייה מקצה מבנים היא לא עושה חשבון אם ההורים זוכים להנחה בלימוד או אם הילדים זוכים לערך מוסף מיוחד. "עברתי על ספר ההקצאות באתר העירייה ואלה הנתונים שגיליתי: ויצו ונעמ"ת עם תשעה מבנים בהקצאה ועמותות דתיות קיבלו עשרה מבנים (בעוד שיעורם באוכלוסיה בעיר הוא לא מחצית). אם את גננת פרטית - תשלמי 100 אלף בשנה לעירייה רק על המבנה, אבל אם את עמותה - יש מצב שתקבלי נכס בחינם, בלי לתת תמורה מיוחדת".
נתונים נוספים שמעלה מגל - רק שלוש הקצאות בתחום החינוך, אחת בתחום הבריאות, חמש בתחום הרווחה, שלוש בחינוך ו־38 בתחום הדת. "הקרקע היא משאב ציבורי מוגבל, וגם אם ההקצאות נעשות כדין, לדעתי הן לא שוויוניות והגיע הזמן לשנות את מדיניות ההקצאות העירונית הישנה ולהתאימה לעולם של עירוב שימושים, ראייה מרחבית בכל תחום, ולכל הפחות שינוי בכל הנוגע להקצאת מבנים של גני ילדים ופעוטות".
"חופש דת ומצפון"
מנגד, רוב חברי המועצה סבורים כי ההקצאות הן הגיוניות וכי ההתנגדות נובעת מטעמים פופוליסטיים.
"נושא הקצאות בתי כנסת ומקוואות אינו נושא חדש", אומר חבר המועצה ויו"ר ועדת מכרזים גבי אדרי מסיעתו של אילן בן סעדון. "עיריית מודיעין נותת מענה לכלל הציבור, על פי ייעוד הקרקע, ועל פי עמידה בקריטריונים מחמירים. אני מציע לחברי 'מודיעין חופשית' להתרכז בעשייה לטובת ציבור בוחריהם ולא בהסתה כנגד הציבור הדתי, המשרת, המתנדב, ועוד.
לאבי אלבז הוצע לא אחת על ידי ראש העירייה להביא פרויקטים ורעיונות לטובת ציבור בוחריו, אבל אבי בוחר להתרכז בהשמצות ובפגיעה במוסדות דתיים בדיוק כפי שהיה לפני הבחירות המוניציפאליות, ולא בעשייה. לשמחתי שולחן מועצת העירייה אינו מסכים עם הקו ש'מודיעין חופשית' מייצגת, וכל החלטה אנטי דתית נזרקת משולחן הדיונים".
מחזיק תיק הקהילות במועצה עמיחי זליג מסיעת 'שחר עושים חינוך', סבור גם כן כי מדובר בהתנגדות מיותרת ואוטומטית: "אינני חבר ועדת הקצאות, אך חשוב לשים לב שבמקרה הזה מדובר אך ורק באישור הקצאה בדיעבד של בתי כנסת שנבנו לפני כעשור או בהרחבה של בית כנסת קיים. זו דוגמה מצוינת כדי להבין על איזה אוטומט עובדים חברי המועצה הללו, ואני די מקנא בעבודה הקלה שלהם, כי ברגע שמופיעה המילה בית כנסת או מקווה הם מתנגדים אוטומטית. באחת מישיבות המועצה אישרנו ברוב קולות תקציב לתוספת נגישות לאחד המקוואות בעיר, ולצערנו הם הצביעו גם על זה נגד".
עוד הוא טוען כי בעניין התקציבים עליהם מלין אלבז, ידוע כי רוב בתי הכנסת בעיר נבנים מתרומות של התושבים ומדובר במקרים רבים בעשרות אלפי שקלים לכל בית אב. "שאר התקציבים מגיעים ממשרד השיכון, ואם יש צורך בתוספות בפיתוח אז מתקצבים זאת מתקציב תב"ר באישור המועצה. אני מציע לאלבז לא להיכנס להשוואות כמה תקציבי עירייה מופנים למבני תרבות, ספורט ופנאי וכמה למבני דת, כי אז הציבור יבין כמה הטענה שלו פופוליסטית.
"בתור מחזיק תיק קהילות ושכונות אני פועל ללא לאות על מנת למצוא פתרונות למבנים קהילתיים בתוך השכונות, ורק בשבוע שעבר היתה לי פגישת עבודה עם ראש העירייה בנושא זה. אם לאלבז יש מקורות תקציביים לבניית מבני קהילה בשכונות, אף אחד לא ימנע ממנו לעשות זאת, וכמובן שאני הראשון שאשמח לקדם את בנייתם יחד איתו".
חבר המועצה והמשנה לראש העירייה, עמיעד טאוב מסיעת 'הבית היהודי', מציין כי מודיעין היא דוגמה ומופת לעיר המורכבת מהרמוניה המצליחה כבר למעלה משני עשורים להתנהל בצורה המכבדת את כל מגוון האוכלוסיה בעיר. "חורה לי שחבר המועצה המדובר עוסק לצערי בשנים האחרונות בעיקר בהסתה, שיסוי ובהודעות לעיתונות ולא בקידום נושאים חיוביים למען הציבור בעיר", הוא אומר.
"אני ממליץ לאלבז ללמוד בזמנו החופשי את חוקי המדינה. למשל, תמוהה בעיניי התנגדותו להקמת מקווה שמשרת נשים דתיות וחילוניות כאחד, שתקציבו מגיע מהמדינה, ואת חוקי העירייה, אז אולי יבין כי המספרים והנתונים שונים לחלוטין ממצגי השווא שלו שמגחיכים בעיקר את עצמו.
"בתי כנסת, אשר בעלות הקמתם נושאים בעיקר המתפללים, ומקוואות, אשר מתוקצבים על ידי המדינה היהודית בה אנו חיים, הינם שירותים ארציים ועירוניים המיועדים לכל תושב ותושבת דתיים מסורתיים וחילונים כאחד. למיטב ידיעתי ועל פי מגילת העצמאות במדינת ישראל עדיין קיים חופש דת ומצפון ואני מופתע שוב ושוב לגלות כיצד הדמוקרטים הליברליים, אשר אמורים להיות הסבלניים והסובלניים ביותר לחירויות הפרט, חופש דת ומצפון, דווקא הם שמתנגדים למתן שירותים בסיסיים לתושבים דתיים מסורתיים וחילונים".
"מידע כוזב"
חבר המועצה והמשנה לראש העירייה אלעד שמעונוביץ מסיעת 'הדור הבא' גם כן סבור כי מדובר ב"פייק ניוז": "לצערי הרב תופעת הפייק ניוז ונתונים מסולפים שאנחנו מכירים כל כך טוב מהמערכת הפוליטית, מגיעה גם אלינו למודיעין בחסותו של אבי אלבז. הוא מכיר היטב ויודע את הליכי הבנייה בעיר, ולמרות זאת מפיץ מידע כוזב לציבור. רק בשתי הדוגמאות ששלח רואים שאין בקול הקמת בתי כנסת חדשים אלא אישור והקצאה מחדש של מבנים קיימים, ובעיר אין 95 בתי כנסת אלא יש 50 בלבד, המשרתים אוכלוסייה של מעל 25 אלף איש חובשי כיפה תושבי העיר".
לגבי ועדת הקצאות, אומר שמעונוביץ כי מסלול הוועדה נועד להקצאת שטחים או מבנים לגופים חיצוניים לעירייה בלבד, ואינו משקף את המבנים והשטחים שבונה העירייה בעצמה. "לכן בפרוטוקולים של הוועדה לא ניתן למצוא עשרות מבני ציבור שנבנו עבור כלל האוכלוסייה בשנים האחרונות: פארק המים החדש, מבנים לבתי קפה במרכז העיר, שלושה מבנים לתנועות נוער, מרכז צעירים, מוזיאון מורשת, מרכז גמלאים, מרכז המוזיקה וההופעות החדש, ועוד ועוד.
"כל אלו נבנים מתקציב עירוני, על ידי העירייה ובאישור מועצת העירייה וראש העירייה. כל אלו אינם עוברים דרך ועדת הקצאות, וכאשר מסתכלים על הרשימה המלאה רואים מדיניות ברורה של העירייה הנותנת מענה ומקצה משאבים לכלל תושבי העיר. חבל מאוד שאת הפילוג וההסתה נגד ציבורים מסוימים בישראל, מנסה אבי אלבז להביא גם לעיר. אנחנו לא ניתן לזה יד ונציג את העובדות והנתונים המלאים".
גורם בעירייה מחזק את הדברים: "בעיר יש פחות מ־50 מבני בתי כנסת. יש להבדיל מבני בתי כנסת ממניינים. הפער בין המניינים למבני בתי הכנסת הוא מפני שחלקם מתפללים באותו מבנה בית כנסת וחלקם מתפללים במוסדות חינוך דתיים. אגב אם מחשיבים מוסדות חינוך כבתי כנסת אז צריך להחשיב את כל 41 בתי הספר בעיר כמתנ"סים מאחר ואחרי הצהריים מתקני כל בתי הספר בעיר (למעט גוונים ופסיפס בהם יש לימודים עד שעה מאוחרת) משמשים כמתנ"סים אחרי שעות פעילות בתי הספר".
לגבי ההקצאות ציין אותו גורם: "אני מניח שכותב המניפסט התבלבל שכן הוא כנראה לא מבין שמועדוני נוער/מבני תנועות נוער/מועדונים לגיל השלישי אינם מקבלים הקצאות אלא הם ניתנים במסגרת הסכמי שימוש במבנים עירוניים. הקצאות על פי החוק ניתן לתת לעמותות חיצוניות עבור מטרות חברתיות ובהן מוסדות דת, למעונות יום ומוסדות כמו אקים, אקד"ם, אלו"ט, איל"ן, ניצן, יד שרה וכו', וכמובן יש עמותות התנדבות שקיבלו מבנים במסגרת ועדת הקצאות, ככה שגם הדמגוגיה של 90 אחוז מההקצאות קצת נתקלת במכשול המציאות (יותר קרוב ל־55 אחוז), וזה מבלי להכניס לספירה את מבני הציבור הנמצאים במסגרת של הסכמי שימוש".
מהעירייה נמסר בתגובה: "מכתבו של אבי אלבז מציג טיעונים שקריים, חד צדדיים, חוטאים לאמת ומנסה בעזרת פרסום כזבים לייצר הדרה לציבור מסוים, שתרומתו לעיר מודיעין, למדינת ישראל ולחברה בכלל אינה פחותה מזו של חבר המועצה ואף גדולה יותר. במודיעין קיים מרקם יחסים מצוין בין דתיים לחילוניים והעירייה לא תאפשר לאנשים בעלי אינטרס פוליטי צר להרוס ולפגוע בכך".
