לפני כשנתיים, בסיום הלוויית סבתה, נקלעה אילה דקל ממודיעין, סופרת, מנחה ומרצה לתחומי יהדות, זהות ומגדר, לשיחה עם קרובת משפחה, שהובילה אותה למידע משפחתי רגיש, סיפור אותו לא שמעה מעולם, והמקרה שינה לחלוטין את חייה.
1 צפייה בגלריה
"קצה חוט". אילה דקל והספר
"קצה חוט". אילה דקל והספר
"קצה חוט". אילה דקל
( צילום: חמי מרטין)
קראו גם:
הגילוי המרעיש היה כי לסבה של דקל היתה אחות שנשארה במצרים במהלך עלייתם של רוב בני המשפחה ארצה בשנת 1954, פיסת מידע שהיתה במשך עשרות שנים סוד כמוס של בני המשפחה.
עוד באותו הערב, בשיחה עם קרובת המשפחה, הופתעה דקל לגלות את הסיבה לכך שמעולם לא שמעה על האחות הנוספת, והיא העובדה כי נישאה לצעיר מוסלמי ובחרה להמשיך את חייה כמוסלמית, מה שהביא לנידויה מהמשפחה, שחלק מחבריה היו פעילי מחתרת ציוניים.
מאז אותו הרגע, צללה דקל אל תולדות חיי משפחתה, בניסיון להבין מי היא אותה בת משפחה, מה עבר עליה, והאם ישנם קרובי משפחה, צאצאיה, שאפשר ליצור איתם קשר.
בעקבות הפרויקט הגדול שלקחה על עצמה דקל, היא פרסמה סיפור, "הביתה הלוך חזור", המבוסס על חייה של אותה דודה.
"למרות חייה במשפחה מוסלמית היא היתה שומעת את 'התקווה' כל לילה לפני השינה, וקיימה בסתר את יום כיפור וחגים יהודיים אחרים"
"זה סיפור פרוזה שיש בו לא מעט נקודות דמיון לסיפור המשפחתי שלנו", מספרת דקל, "וגם לסיפור חיי שלי, על אישה שחיה בזוגיות מעורבת, כמוני, מתנחלת לשעבר הנשואה לאדם חילוני, המגלה, כמוני, שיש לה משפחה מוסלמית בארץ זרה".
במהלך המחקר קיימה דקל ראיונות עם קרובי משפחה, ובמקביל נפגשה עם אנשים אחרים החולקים סיפורים דומים, רובם ככולם יוצאי מדינות ערב שאחד מבני משפחותיהם בחר להמיר את דתו ולהישאר בארץ מולדתו.
"סבא שלי עלה לארץ בתקופה בה רוב הקהילה עזבה את מצרים, וסבא רבא שלי גירש את אותה אחות מהמשפחה בגלל המעשה", מספרת דקל, "ומי שסיפרה לי את הסיפור היתה אחות אחרת של סבא שלי, שהיתה בין היחידות ששמרו עם אחותה על קשר והצליחה אפילו לפגוש אותה אחרי הסכם השלום עם מצרים. היא היתה היחידה שעשתה זאת, מכיוון שהמשפחה, שהיתה מאוד ציונית, סירבה שידברו על הסיפור. מבחינתם המעשה שהיא עשתה היה להתחתן עם האויב".
על הניסינות לאתר את בני משפחתה של האחות המנודה, מספרת דקל: "לא ממש הצלחתי ליצור קשר עם מישהו, אבל גיליתי שהיא נפטרה בסביבות גיל מאה והיו לה ארבעה ילדים. עוד שמעתי מקרובי משפחה, שלמרות חייה במשפחה מוסלמית היא היתה שומעת את 'התקווה' כל לילה לפני השינה, וקיימה בסתר את יום כיפור וחגים יהודיים אחרים.