שלושה תושבי מודיעין יסיימו בקרוב את קורס הצוערים של משרד החוץ. מדובר בקורס אינטנסיבי מאוד, המשלב תוכן עיוני, לצד סיורים ומגע עם השטח, כאשר בסופו הבוגרים צפויים לצאת לנציגויות שונות בעולם.
השבוע האחרון של הקורס עמד בסימן דיפלומטיה כלכלית. "אנחנו נוטים לחשוב שהדיפלומטיה אחראית בעיקר לקידום מערכת היחסים המדינית, אך בפועל לא כך הם הדברים", אומר אמיר מרון, אחד המשתתפים בקורס, "בשנים האחרונות הדיפלומט נדרש להשקיע משאבים רבים בקידום הסכמים כלכליים עם המדינה המארחת ובפתיחת דלתות עבור חברות ישראליות".
המטרות של הנציגים בעולם הן חיזוק הכלכלה המקומית בישראל. זאת, בין היתר באמצעות יצירת הסכמי סחר, הורדת מחירים, גיוס משקיעים, הגדלת הייצוא, והגדלת ההכנסות של חברות ישראליות על ידי מכירת שירותים וסחורות בחו"ל. ומטרה נוספת – חיזוק הקשרים המדיניים. ההנחה הרווחת היא כי העמקת הקשרים הכלכליים תביא בסופו של דבר גם לחיזוק מערכת היחסים המדינית.
השגרירים
שרה ינובסקי, בת ,44 נשואה לרפאל, אמא לנתנאל, אליענה, אסתי ואוריאל. שרה ילידת הונגריה, היא גדלה בוינה, ועלתה לארץ בשנת 2004, כאן היא התחילה את דרכה במטבח של קיבוץ יבנה, אך בהמשך בילתה את רוב שנותיה באוניברסיטה העברית, כדוקטורנטית וחוקרת היסטוריה ובאיגוד העולמי למדעי היהדות, שהיא ניהלה שבע שנים.
היא דוברת גרמנית, הונגרית, עברית, אנגלית, וגם קצת צרפתית ויידיש. שרה מנגנת בפסנתר והיא חברה במקהלת רוני מודיעין יותר מעשור.
למה הצטרפת לקורס הצוערים?
"מתוך שליחות, הרצון לעסוק בתחום משמעותי ולצאת להרפתקה".
אמיר מרון, נשוי לבת שבע ואב לשלושה ילדים. המשפחה מתגוררת בשמונה השנים האחרונות במודיעין ולוקחת חלק בקהילת יחד המשלבת בין דתיים לחילונים. למרון עשור של ניסיון בעולם המדיני-ביטחוני ותואר שני בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
"הגעתי למשרד החוץ לאחר תקופה של שנתיים במגזר הפרטי בשאיפה לחזור ולתרום לעשייה הציבורית ולהגביר את הסיפוק העצמי ותחושת המשמעות".
המשתתף השלישי מהעיר, ארז כ"ץ וולובלסקי, בן 52 שסיים לימודי דוקטורט בניהול. הגיע לקורס אחרי שמילא תפקיד של דובר בשגרירות בבייג'ינג, סין.
למה החלטת להשתתף בקורס?
"המטרה שלי היא לייצג את המדינה, לקדם את האינטרסים השונים של המדינה ולדאוג למיצובה של ישראל בזירה הבינלאומית".
כלכלה ומלחמה
הכלכלה הישראלית חווה בשנה האחרונה תקופה מאתגרת. בשלב זה טרם ניתן לאמוד במדויק את אותותיה של המלחמה. כפועל יוצא, גוברת חשיבותה דווקא בעת הזו של הדיפלומטיה הכלכלית. הדיפלומטים נדרשים להשקיע משאבים רבים על מנת לייצר כמה שיותר חיבורים בין מוקדי כוח עסקיים בישראל לבין חברות בחו"ל ולקדם הסכמי סחר עם ממשלות זרות. זאת, על מנת להביא כמה שיותר משאבים, ודאות ואמון בחזרה מצד הקהילה הבינלאומית לתוך ישראל, ולשפר את הסיכויים להתאוששות כלכלית מהירה מהמלחמה.
קראו גם:
מרון: "אז איפה מתחילים? מתחילים בללמוד מה קיים בצד הישראלי, וקונקרטית: באילו תחומים אנחנו מצטיינים ביחס למרבית העולם. כמו כן לעשות עבודת מחקר על המדינה המארחת: אילו פערים נדרשים לגישור, מי הגורמים הרלוונטיים להניע תהליכים כלכליים ומהם חסמי הכניסה לאותה מדינה.
"למרות השטח הגיאוגרפי הקטן של מדינת ישראל ומספר התושבים היחסית מצומצם שלה ביחס לעולם, ניתן לסמן מספר תחומים שבהם אנחנו ממוקמים ב-TOP העולמי, כמו סייבר, פוד-טק, טכנולוגיות ייעודיות להתמודדות עם תופעות של משבר האקלים (מים, אנרגיה, חקלאות), חדשנות רפואית ועוד".
