זה התחיל לפני מספר חודשים כסדרה של מעשי קונדס של בני נוער משועממים, שריססו כבדיחה כתובות גרפיטי על קירות מבני ציבור ומתקני תשתית בשכונות ברחבי מודיעין, אבל הפך לאחרונה לתופעה נרחבת, הפוגעת במבנים רבים בעיר ומכערת אותם.
קראו גם:
סיבוב ברחבי מודיעין, בעיקר בשכונות הוותיקות, ממחיש היטב את היקף התופעה ואת העובדה שמי שעומדים מאחורי מעשים אלה עושים ככל העולה על רוחם, כולל השחתה של ארונות חשמל, תחנות אוטובוס, לוחות מודעות ומתקני משחקים בגני שעשועים.
השחתה לשם השחתה
לאחרונה החלו המשחיתים לרסס כתובות, ציורים ונאצות גם על קירות בנייני מגורים, בעיקר בחניונים בקומות הקרקע של מתחמי מגורים ברחבי העיר, שדייריהם נותרים חסרי אונים.
"לפני מספר שבועות ירדתי לרכב שלי שחנה בחניון הבניין, וראיתי שמישהו ריסס כתובת גרפיטי באנגלית, ולידה רשמו כמה מילים ולא היה לי ברור מי עשה את המעשה", אומר רענן לוי, תושב אחד הבניינים ברחוב עמק בית שאן בשכונת הנביאים. "זה מבאס וזה מכוער, אבל חוץ מלצבוע את הקיר בלבן אין הרבה מה לעשות, ואנחנו מעריכים שבני נוער שמסתובבים פה עשו את זה, כי הבניין שלנו צמוד לסמטה שבני נוער יושבים בה בלילות. גילינו שכתובות נוספות, קשקושים בלי משמעות, רוססו בפארק הציבורי הגדול שבהמשך הרחוב שלנו. לדעתי ‑ פשוט השחתה לשם השחתה".
לוי ותושבי רחוב עמק בין שאן אינם היחידים שגילו במהלך השבועות האחרונים כתובות גרפיטי, שבינן לבין יצירות אמנות אין כל קשר.
עשרות כתובות, אם לא מאות, רוססו בתקופה האחרונה ברבות משכונות העיר, ובמיוחד בשכונות הנביאים, הנחלים, מוריה, המגנים, הפרחים, אבני חן, השמשוני והשבטים.
אם בשלב הראשון ביצעו בני הנוער את המעשים בגינות חשוכות, במעברים תת־קרקעיים או בחדרי אשפה של בנייני מגורים, הרי שלאחרונה נפוצה יותר ויותר תופעת הריסוס על פני מתקנים ציבוריים, גם על מתקנים של גני שעשועים בכמה משכונות העיר.
כך, למשל, רוסס לאחרונה מתקן מגלשות לילדים בגינת שעשועים ברחוב מקלף בשכונת השמשוני, לא רחוק ממתחם גני ילדים מרכזי בשכונה.
"הגעתי לאחרונה לגינה עם הילדים, והופתעתי לגלות שמתקן המגלשות נצבע בצבע אדום, במה שנראה כמו השחתה לשם השחתה, בלי שום משמעות", מספרת רעות גולני, תושבת השכונה. "לכתובת שנצבעה אין שום משמעות, ונראה לי שישבו פה בני נוער משועממים, שהיה להם צבע, או שהגיעו איתו במכוון לגינה, ופשוט קשקשו מבלי לחשוב לרגע מה הם עושים. אלה לא דברים שאנחנו רגילים אליהם. האיזור הזה של השכונה הוא מתחם של תושבים דתיים. אנחנו לא מכירים תופעות מכוערות כאלה".
הגן רק חודש
גם ראובן עיני, תושב שכונת מוריה, מספר על השחתה של מתקנים ציבוריים בגן השעשועים המרכזי של השכונה, הממוקם בשדרות מנחם בגין.
"יש לנו פינה יפה בחלק המזרחי של הפארק, איזור ישיבה צבוע בצבעים שונים, שלפני כחודש הושחת", מספר עיני. "מישהו הגיע עם ספריי שחור, רשם שתי כתובות גדולות על הקירות של המתקן, לא משהו שנראה לי עם משמעות".
נזק נגרם לאחרונה גם לכמה ממתקני השעשועים בפארק הפיראטים, הממוקם על צומת הרחובות נחל צלמון ונחל חבר בשכונת הנחלים.
על כמה מהמתקנים רוססו כתובות גרפיטי, אותיות באנגלית ומספרים, שפגעו במתקן שעשועים עשוי עץ שחודש רק לא מזמן.
אחד מתושבי השכונה, הנוהג לבקר בגינה עם ילדיו, מספר כי העביר תלונה בנושא למוקד העירוני, והובטח לו שהמפגע יוסר.
"מרגיז לראות דבר כזה, בטח בשכונה שקטה כמו שלנו, בפארק שלא מזמן חידשו וניקו", אומר האיש. "מה שמבאס הוא שכתובות גרפיטי על קירות אפשר למחוק או לצבוע, והשחתה של מתקן עשוי קורות עץ קצת יותר קשה לנקות, ולדעתי יהיה צריך להחליף חלקים מהמתקן".
פרט למתקני שעשועים, אותם משחיתים בני הנוער ככל הנראה בשעות הלילה, כשהגנים והפארקים ריקים מאדם, בוצעו במהלך התקופה האחרונה מעשי ונדליזם במתקנים ציבוריים אחרים, כמו תחנות אוטובוס וארונות סעף של חברת החשמל ומתקני תשתית אחרים.
רשימה חלקית מהשבועות האחרונים: ריסוס כתובות על ארון תשתיות במרכז פארק ציבורי ברחוב עמק בין שאן; צביעה של תחנת אוטובוס מול מתחם בית הספר היסודי "יחד"; ריסוס גרפיטי במעבר תת־קרקעי בסמוך למתחם המסחרי מודיעין סנטר והשחתה של ציור קיר אמנותי במקום; השחתה של תחנת אוטובוס ברחוב מקלף; צביעה של מתקן תשתית ברחוב עמק איילון, בסמוך למתחם חורשת הראשונים, וריסוס כתובות על קירות של חניונים וחדרי אשפה של בניינים במקומות שונים בעיר.
בעירייה, שם מודעים לבעיה, פועלים במטרה לאתר את מבצעי הוונדליזם, אולם מודעים לכך שהסיכוי לתפוס את המבצעים בשעת מעשה אינו גבוה.
מסיבה זו, טיפול העירייה במפגעים אלה מסתיים ברוב המקרים בצביעה של הכתובות השונות כדי למחוק אותן.
"להציב מצלמות"
לדברי תושבים בעיר, הדרך למיגור התופעה היא באכיפה בשטח ובהצבת מצלמות אבטחה במקומות שונים בעיר.
"אנשים לא אוהבים את זה, אבל מצלמות מרתיעות ומונעות פשיעה", אומר לוי, "ואם בגינה ליד החניה שלנו היתה מצלמה, אולי לא היו משחיתים לנו את קירות החניון. הצעירים מבינים שבלילות הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, מרגישים חופשי, וזו התוצאה, ואולי מצלמות בשטח ימנעו מעשים חמורים יותר.
העיר גם התרחבה ומתפרשת על פני שטח גדול, ושום כוח פיקוח או סיירת הורים לא יכולים באמת להשגיח מקרוב בכל רגע. ואסור לנו לשכוח שכל זה קורה שבועות ספורים לפני שבני הנוער יוצאים לחופש הגדול, אז פוטנציאל ההרס גדול הרבה יותר".
יו"ר ועד ההורים העירוני, אייל כהן: "אני לא בטוח שאלה בני נוער, תלמידים בהכרח, ואולי אלה דווקא גם חבר'ה צעירים שאינם תלמידי בתי ספר בעיר, שעומדים מאחורי המעשים.
אני לא מכיר את העניין כתופעה רחבה, אבל מוכר לי הנושא. אני יודע שיש ריסוס על תחנות אוטובוס, על זה שמעתי, אבל אני מעריך שמדובר בחבר'ה יותר בוגרים שמבצעים את המעשים מתוך רצון לבטא סוג של 'מרד' נגד משהו.
"מבחינתי זה ונדליזם לשמו, ומי שצריך לטפל בכך הם הפיקוח העירוני והמשטרה. זה לא תפקיד שלנו, אבל יכול להיות ששווה להמליץ על פעילויות הסברה בנושא בבתי הספר.
אגב, יש בתי ספר שמבצעים הדרכות בנושא, דווקא בנושא חיובי של לאפשר לתלמידים להתבטא, אבל מעבר לכך אין לנו מה לעשות".
מהעירייה נמסר בתגובה: "פעילות ניידות הביטחון והשיטור העירוני מוכוונות לנושא של מניעת ונדליזם ובכלל זה כתובות גרפיטי במרחבים הציבוריים. בנוסף, מתבצעות פעילויות הסברה לנוער שמטרתן מניעת מקרים מעין אלו.
"עם בוא הקיץ, יש תגבור של הדרכות והסברה לנוער, ולאחרונה, כחלק מהיערכות לחופש הגדול, גובשה תוכנית שמטרתה צמצום עבירות במרחב הציבורי. בנוסף, מגביר אגף הביטחון את השימוש באמצעים הטכנולוגיים ובכלל זה מצלמות המחוברות למוקד הרואה.
"הפעילויות נבחנות מדי חודש ע"י התכנסות של ועדת אכיפה עירונית שבה מתקבלות החלטות באשר להמשך האכיפה והפעילות. ביום שבת שעבר, בעת משמרת לילה במוקד הרואה, התקבלו תמונות בזמן אמת מהמנהרה המחברת בין המע"ר לקניון, שבה נתפסו שני נערים המרססים גרפיטי.
"כל פנייה הקשורה לגרפיטי מטופלת מיד בניקיון המקום, ובמידת הצורך גם ניתנים קנסות".
"אמנות בלתי ממוסדת" או סתם ונדליזם?
דודי שובל, אמן גרפיטי וציורי קיר, הפעיל מזה 15 שנים בישראל ובחו"ל, מסביר על ההבדלים בין גרפיטי וונדליזם
"ריסוס כתובות גרפיטי שונות ו‑וונדליזם במרחב הציבורי הם תופעה מוכרת שמתרחשת במקומות שונים בעולם, ואחת האמנויות הכי נפוצות בעולם היא גרפיטי, אבל חשוב לשים לב להבדל בין גרפיטי לבין ונדליזם.
אמן גרפיטי יוצר כדי לנקוט עמדה, להפיץ את שמו, להוסיף צבע במרחב הציבורי, ואילו ונדליזם מגיע לרוב מתוך רצון להרוס, להשחית, והוא עשוי לבטא רצון לפורקן או כעס מכל סוג שהוא.
גרפיטי מגיע כמובן ממקום אחרי לגמרי ‑ פעולה המונעת על ידי רגש, ואחרי הכל, זו יצירה. ריסוסי גרפיטי ברחבי ערים מבטאים גם ניצוצות של אמנים צעירים, בני נוער, המשקפים את ההתפתחות שלהם.
זה קורה ברחוב, לרוב במקומות נטושים, וככה אותם יוצרים מתאמנים. אפשר להגדיר את זה אפילו כאמנות בלתי ממוסדת. לגרפיטי יש הרבה צורות, לפעמים זה שם האמן בחתימה קטנה על מדרכה, ולפעמים יצירה גדולה בסגנון הייחודי לו.
יש לא מעט ערים בישראל שמיסדו את הנושא ונתנו לאמנים שטחים גדולים וחוקיים לעבוד על הגרפיטי שלהם. אני למשל עובד עם עיריית אשדוד, בתחומה הוקצו שטחים שמותר ליצור בהם, וביישובים רבים אחרים מקיימים אפילו פסטיבלים כדי לשמר את התרבות המיוחדת הזו".
עוד חדשות מודיעין
