ימי טרסי, 75, פעיל חברתי תושב מודיעין, המוכר מזה למעלה משני עשורים כאחד המתנדבים העסוקים ביותר בעיר, זכה לאחרונה בהוקרה משמעותית על פעילותו רבת השנים.
את אות ההוקרה על התנדבותו במגוון רחב של תחומים: נוער בסיכון, ילדים עם צרכים מיוחדים, משוחררי שירות קרבי הסובלים מפוסט־טראומה, תלמידי בתי ספר, קשישים, חולים סופניים ועוד, קיבל טרסי מהארגון הישראלי הגדול ביותר להובלת מעורבות ואחריות חברתית ‑ "הרוח הישראלית", מבית הסוכנות היהודית.
מלווה עם הג'יפ בשטח
"אני כל כך נהנה ממה שאני עושה, וכמובן שאני לא זקוק להוקרה או לתעודה, אבל אני מודה שזה נחמד", אומר טרסי, שבמשך שנים פועל בצנעה. "חשוב לי להיות שם עבור כל מי שצריך. זו החלטה שלקחתי על עצמי לפני למעלה מ־20 שנה, ואחרי עשרות שנים של עבודה בשני ארגונים גדולים, בהחלט אפשר לומר שזו 'הקריירה השלישית' שלי, והמספקת מכולן".
הוא נולד ברחובות, גר במשך שנים בתל אביב, ולמודיעין הגיע לפני כשני עשורים.
בצעירותו שירת בצה"ל כמפקד סוללה בחיל התותחנים, ובסיום שירותו הצבאי החל לעבוד ברפא"ל.
"עבדתי שם כשני עשורים, ובשלב מסוים החלטתי לעזוב את התחום הביטחוני, ובמשך כ־16 שנים ניהלתי כמה חברות הייטק, ואז, בגיל 62 בערך, יצאתי לקריירה השלישית שלי, שהפכה לשמחתי לעמוסה לא פחות מאלה שקדמו לה".
מה הביא אותך לעסוק בפעילות למען הזולת ולהקדיש לכך את חייך?
"היו לי עד אז חיים ממש טובים, נהניתי ממה שעשיתי, והרגשתי שאני בשל להחזיר קצת לחברה. חשבתי גם על זה שחשוב שתהיה לי תעסוקה לקראת גיל הפנסיה, והתחלתי להתחבר לגופים שעוסקים בדברים שאני אוהב, כמו למשל ג'יפאות, תחום שאני ממש נהנה לעסוק בו".
אחד הגופים אליהם חבר טרסי הוא ארגון "אחריי", התנועה לקידום נוער וצעירים, שם הביא לידי ביטוי את אהבתו לרכבי שטח.
"אני מתנדב שם מעל ל־15 שנה, ואני מלווה באופן קבוע בג'יפ שלי את כל המסעות בשטח, כרכב לוגיסטי, כתמיכה למי שמתקשה", מספר טרסי, "וממש לאחרונה הקמתי את סיירת 'אחריי', קבוצה של 13 נהגי ג'יפים, המלווים את חניכי התנועה בכל הארץ".
אהבתו לרכבי שטח הביאה את טרסי להקים לפני 12 שנים, ביחד עם חברים נוספים, את ארגון "מסייעת 4X4", שפעמיים בחודש באופן קבוע מוביל טיולי ג'יפים ושטח לנוער בסיכון.
תומך בילדים
פרט לפעילותו ברחבי הארץ, מחובר טרסי לגופים רבים בעיר מגוריו.
"לפני כעשור הייתי אחד ממקימי מועדון 'ליונס' בעיר, שהוא מועדון המתנדבים הגדול בעולם, ואנחנו אחד מ־26 מועדונים בישראל", מספר טרסי בגאווה. "המועדון תורם לרווחת אזרחי העיר בכל תחום, ואנחנו מאוד מחוברים למחלקת הרווחה, ופועלים עם נוער במצוקה, חולי סרטן וכל מגזר אחר של נזקקים".
נשמע שסדר היום שלך עמוס מאוד. איך אתה מצליח להחזיק מעמד בגילך המתקדם?
"אני בסדר גמור, ואמנם הכוח לא כמו שהיה בעבר, אבל אני משתדל להקפיד על שתי פעילויות ביום, לפחות ארבע או חמש פעמים בשבוע, וזה במקביל לטיפול בחמשת הנכדים שלנו".
"החיבור שלי לרוח הישראלית, שהוא ארגון גדול מאוד, מחייב אותי לשמחתי לפעילויות רבות ומגוונות".
כמו מה למשל?
"יש מספר לא קטן של פעילויות שמטרתן לטפל בנוער בכפרי נוער, חלקם צעירים שנזקקים לסיוע מסיבות שונות של אי־תמיכה משפחתית נאותה, ועוד".
"מתנדבים אחרים ואני בנינו סדרה של תוכניות שמחזיקות ילדים כאלה מכיתה א' ועד אחרי השירות הצבאי, ופרויקט הדגל הוא פרויקט מנטורים שאנחנו מחברים לנערות ולנערים בתחילת כיתה י"ב, ומתחייבים לתמוך בהם עד שנה לאחר שחרורם מהצבא, כדי לעזור להם להיכנס לחיים האזרחיים כאנשים טובים יותר".
הופתע מהזכייה
על הפרס החשוב שקיבל לאחרונה אומר טרסי: "האמת היא שהפתיעו אותי במהלך כנס המתנדבים השנתי, ולמעשה זו הוקרה והערכה על מפעל חיים".
איך מתייחסים במשפחה לעובדה שאתה נמצא שעות רבות מחוץ לבית?
"יש המון חיבה והערכה, והאמת היא שגם אשתי מתנדבת ואנחנו פעילים מאוד בתחום, וכמובן שגם הילדים שלנו מעודדים אותי".
"הגיל אכן עושה את שלו, אבל אני אומר לכל מי ששואל: לא מתעייפים כשיש לך מטרה לקום עבורה בבוקר"
"הגיל אכן עושה את שלו, אבל אני אומר לכל מי ששואל: לא מתעייפים כשיש לך מטרה לקום עבורה בבוקר. כשאין לך מטרה אתה 'נובל'. חשוב שכל אדם יעסוק בנושא שמעניין אותו".
מרוצה מהנוער
בימים אלה של קרע בעם, מרגיש טרסי כאב עמוק, אולם הוא אינו חושש להביע ביקורת: "אני מאוד כואב את מה שקורה, ועצוב לי על המצב שנוצר, כשמישהו חושב להתעלם מחצי עם שחושב אחרת".
"אני לא מתווכח עם תוצאות הבחירות, אבל אף אחד לא קיבל שום זכות להתעלם ממי שלא בחר בו. חשוב להקשיב לשני הצדדים. אין פתרון, חייבים להגיע לעמק השווה".
לסיום, מה יש לך לומר על הנוער בישראל?
"הנוער באופן כללי מדהים. הם חכמים, עשרה צעדים לפנינו. אני פוגש לא מעט בני נוער בעיר ומדבר איתם, במסגרת פרויקט מיוחד לליווי תלמידי כיתה י' בעיר. אלה ילדים נהדרים, ואני מוקסם מרמת העומק שלהם".
קראו גם:
"אני 'מנקה' את הטיקטוקים והשטויות מסביב, ואני רואה שיש המון על מה לדבר, גם בקרב נוער במצוקה. קשה להתקרב אליהם לפעמים, אבל צריך רק לפתוח בפניהם זוויות חדשות, ואז מגלים איזה דור נפלא יש לנו פה".
פורסם לראשונה: 08:20, 16.05.23
