ב־24 במאי יתקיים במתחם "ספייסמוד" במרכז מודיעין כנס של קהילת הנשים העצמאיות בעיר, בו צפויות להשתתף למעלה מ־300 נשים תושבות העיר, המנהלות עסקים עצמאיים בתחומים שונים.
2 צפייה בגלריה
מימין: הילה רובין, ליהיא שטרן־פיליפסון, יפעת מורן־ריינברג ונירה לייפר
(צילום: קובי קואנקס)
הכנס יסכם תקופה של חצי שנה של פעילות של קהילת הנשים, מהלך שהחל בפתיחתה של קבוצת וואטסאפ קטנה, שצמחה תוך זמן קצר מפה לאוזן לקהילה גדולה, ייחודית ורבת השפעה.
יותר מינגלינג, פחות נטוורקינג
מי שתוביל את המפגש היא יפעת מורן־ריינברג, 44, נשואה + 3, בעלת עסק למיתוג ועיצוב גרפי, בניית אתרים בוויקס, ושיווק, המוכרת בשנים האחרונות כאחת הפעילות החברתיות הבולטות בעיר, שזכתה לכינוי "האמא של קבוצות הוואטסאפ".
מורן־ריינברג מנהלת כמה קהילות גדולות במודיעין, הכוללות אלפים מתושבות ותושבי העיר, וקהילת הנשים העצמאיות היא מקור לגאווה גדולה עבורה.
"כמו כל דבר אצלי, הרעיון להקמת קהילת הנשים נולד מצורך אישי", היא מסבירה. "בשנים האחרונות אני עצמאית, וזה הגיע אחרי שנים של עבודה כשכירה בחברות הייטק בניהול פרויקטים, וכשהרגשתי איזושהי 'בדידות' כבעלת עסק עצמאי, הבנתי, ברמה החברתית והמקצועית, שאני צריכה מקום בו אוכל להתייעץ ולהכיר נשים עצמאיות אחרות".
"אני בגישה של העולם החדש, פחות מאמינה בקבוצות נטוורקינג. אני מאמינה בשפע. אין לי בעיה שיהיו איתי בקבוצה כמה בעלי מקצוע מאותו תחום, בניגוד למה שקורה בקבוצות נטוורקינג. אני מחפשת יותר חברות, כלומר מינגלינג".
"אני רוצה שאנשים יאהבו אותי לא כי הם מחויבים, אלא כי הם התחברו אליי ברמה האנושית והמקצועית. זה עמד בבסיס רעיון הקמת הקהילה".
"עסקים לכל דבר"
לשמחתה של מורן־ריינברג, הקמת הקהילה התבצעה במהירות יחסית, בעיקר הודות לשיתוף הפעולה מצידן של נשות העיר.
"אני מקבלת הרבה פידבקים חיוביים על מה שאנחנו עושות", היא אומרת, "נשים מוצאות מקום להתייעצויות מקצועיות. זו קבוצה עסקית לכל דבר, ואני מנסה לייצר שם כל הזמן שיח של שיתופי פעולה בנושאים מקצועיים, ומאוד פתוחה ליוזמות של אנשים".
הצטרפותן של מאות נשים בעלות עסקים במודיעין איפשרה לקהילה לייצר חיבור לגופים שונים, כולל לעירייה, תוך זמן קצר יחסית.
"יש לנו הנחה במתחם הספייסמוד ‑ מתחם עבודה שיתופי־עירוני בניהול מינהלת אופק והעירייה, וקשר עם המון גופים אחרים שמבינים את הכוח שיש לנו", מסבירה מורן־ריינברג.
על כוחן של הנשים בימים אלה היא אומרת: "אני חווה התעוררות של נשים בעיר. נוצרות קבוצות כוח של נשים שמבקשות להשפיע, זה הרבה יותר בכותרות בחודשים האחרונים, גם במחאה החברתית ובכלל, הצורך לכוח הנשי עלה, ואני כל הזמן 'מזמזמת' שהכוח שלנו ביחד הוא חשוב".
"אני מאמינה שנוכל לקבל ככה דברים מהרשות ומעסקים ובכלל, וברמה האישית, בתוך הבית, כשלאישה יש כוח כלכלי והיא מתפתחת ברמה האישית כולם מרוויחים מזה".
"וואן וומן שואו"
הילה רובין, 37, נשואה + 3, מאמנת אישית ביצירת זוגיות ויועצת זוגית, אחת מחברות הקהילה, עוסקת בתחום שלה כארבע שנים.
יפעת מורן־ריינברג: "זו קבוצה עסקית לכל דבר, ואני מנסה לייצר שם כל הזמן שיח של שיתופי פעולה בנושאים מקצועיים, ומאוד פתוחה ליוזמות של אנשים"
"ביצעתי הסבה מקצועית מעריכת דין", היא מספרת. "החלטתי לעשות שינוי ולצאת לדרך חדשה, ולקהילה הגעתי אחרי שמישהי תייגה אותי לקהילה, ונכנסתי מהר מאוד לעניינים".
למה חשוב לך להיות חלק מקהילה כזו?
"המטרה הראשית שלי היא להרגיש שייכות. יש משהו בודד בלהיות עצמאית, זה 'וואן וומן שואו', ולמרות שיש לקוחות, חשובים שיתוף ושייכות, להתייעץ ולייעץ, דווקא מאוד מהמקום הזה, להיות חלק ממשהו יותר גדול".
"זו קבוצה של נשים שחוות את אותם אתגרים ואותן חוויות, מהמקום היותר רגשי. זה מאוד פותח את הראש, זו ממש קהילה עוזרת ותומכת, כמו כנסים שאנחנו מקיימות בנושאים מקצועיים.
השיתוף והפרגון מדהימים. זה מנרמל. למשל, מישהי הצטרפה לאחרונה לקהילה ותהתה איך להצטרף לעצמאות, ועזרנו לה. יש אחלה נשים, כולן רוצות לעזור".
נשים טובות יותר בהיבט זה מגברים?
"אני חושבת שנשים יכולות לשלב בין הדברים טוב יותר מגברים, יכולות לראות את התוצאה שחשובה, ולתת להרגיש קצת שונה, וזה לא קרה עד היום אלא עכשיו, כי נשים פשוט הבינו את משמעות הדבר, את זה שיש לנו כוח מיוחד יחד".
על אף עיסוקיה הרבים בימים אלה, זוכה רובין לתמיכה מלאה מבני משפחתה ומכל הסובבים: "יש אמונה ותמיכה נפלאה מבעלי ומשאר בני המשפחה. הם מבינים לגמרי את חשיבות הדברים, זה משמח אותי מאוד.
"מסיבה זו היה לי קל לעשות את המעבר החד מהעבודה בעריכת דין לתחום החדש שלי, טיפול זוגי. היה חשוב לכולם שאגשים את החלום שלי".
מחיל האוויר לקריירה עצמאית
גם נירה לייפר, 48, נשואה + 3, בעלת העסק "פיית הטכנולוגיה", העוזרת בליווי טכנולוגי, שיווק, קידום והדרכות לעסקים קטנים ובינוניים, עברה שינוי משמעותי בתחום התעסוקה.
"אני עוסקת בתחום הזה ארבע שנים, ולפני כן שירתתי 25 שנים ביחידת מיחשוב של חיל האוויר", היא מספרת. "אחרי הפרישה מצה"ל התנדבתי בעמותה לילדים על הרצף האוטיסטי, סייעתי ברמת הניהול וקידום הפעילויות, ובשלב מסוים חשבתי מה אני באמת רוצה לעשות, והחלטתי להתמקד בנושא סיוע טכנולוגי לעסקים".
ליהיא שטרן־פיליפסון: "בתור עצמאית את לבד, ובקהילה יש מקום להתייעץ על כל דבר, ברמה המקצועית של מה עושים במקרה מסוים, או כשמחפשים ספק מסוים"
על הצטרפותה לקהילה מספרת לייפר: "אני מכירה את יפעת תקופה לא קצרה, מהימים בהם היא החלה לקיים אצלה בבית מפגשי עצמאיות במסגרת מצומצמת, וגם תחומי העיסוק שלנו לא רחוקים, אנחנו קולגות בתחום הזה, וזה נחמד, אז החיבור היה טבעי".
וכמי שעוסקות בתחום דומה, לא חששת מתחרות?
"ברגע שהיכרנו היה לנו כיף ונוח לפרגן, בגלל שיש הערכה אישית ומקצועית. הבנתי שיש עם מי לדבר. היא אישה מדהימה, וברגע שהיא אמרה שהיא רוצה לפתח את הקהילה, הצטרפתי בשמחה.
"גם לי, כמו ליפעת ולאחרות, יש בעיה להשתלב בקבוצות נטוורקינג, כי לא כולן אוהבות להתחייב להגעה למפגשים ולהתחייב להמלצות, ויפעת יצרה פה סוג של תחליף לקבוצות האלה, ומבחינתי זה עובד יחד מצוין".
על אף שהקהילה מוגדרת כקהילת נשים, בדגש על כוחן יחד כבעלות עסקים עצמאיות, לייפר אינה אוהבת את תיוג הקהילה כקהילה פמיניסטית.
"זה הרבה מעבר לכך", היא אומרת. "לי תמיד היה חשוב להיות עצמאית, לא רק כבעלת עסק, אלא בכל דבר שאני עושה, לא יודעת אם זה קטע פמיניסטי, אבל חשוב לי לדעת להתנהל ביומיום באופן עצמאי בכל תחומי החיים, כולל להחליף צמיג מפונצ'ר ברכב או לנהל את כספי המשפחה".
"מפה נולד הרצון להעביר את זה הלאה, ללמד אחרות שאפשר לחיות ללא תלות. גם בעסק שלי עשיתי הכל לבד. נשים יכולות לעשות הכל, וכולנו עושות את זה במקביל לגידול הילדים שלנו".
"חשוב להדגיש את נושא העצמאות, אנחנו לא צריכות להיות תלויות באחרים – בעל, בן זוג, או בעלי מקצוע שגובים מחירים יקרים. אנחנו יכולות לעשות המון לבד, וחשוב ללמוד. על כל מקרה שלא יקרה, לא כדאי להישאר לבד".
במועצת העיר מודיעין יש שתי חברות מועצה מתוך 19 חברי מועצה בסך הכל, מה דעתך על זה?
"חבל שאין עוד נשים במועצה. אני אישית לא מתחברת לעשייה מהסוג הזה, כי זה נוגע בפוליטיקה, ואני מעדיפה לתת מעצמי מבחינה מקצועית וטכנית, בצורה שלא נגועה באינטרסים, אבל זו בהחלט נקודה למחשבה".
ממשרד הרווחה לעצמאות מקצועית
גם ליהיא שטרן־פיליפסון, 48, נשואה + 4, עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, מכרזים ומשפט מינהלי, חושבת שיש מקום לייצוג נשי הולם יותר במועצת העיר.
"אני מאוד מקווה שיהיו עוד נשים שירצו לרוץ, אולי כבר בבחירות הקרובות", היא אומרת. "יש שאיפה לקדם נשים, ואני מאוד בעד זה, אבל גם אני פחות בקטע של פוליטיקה".
בניגוד לחלק גדול מנשות הקהילה, שעובדות עצמאית מזה שנים, שטרן־פיליפסון היא עצמאית טרייה, מספר חודשים בלבד.
"אני עוסקת בתחום כבר 23 שנים, זה מה שאני עושה כל חיי הבוגרים, ועד עכשיו עבדתי בלשכה המשפטית של משרד הרווחה בירושלים, אבל החלטתי לאחרונה שאני חייבת שינוי".
למה בעצם לעזוב מקום בטוח ויציב?
"נוצרה אצלי עייפות החומר, ורציתי למצוא דרכים להתקדם, ובמקום העבודה שלי היה לי קצת קשה להתפתח. בנוסף, לפני כמה שנים חברה שלי נפטרה בגיל צעיר, והבנתי שהחיים קצרים ושאני צריכה 'להזיז את הגבינה' ואת עצמי, והחלטתי לעשות מעשה".
בתוך זמן קצר כעצמאית, הבינה שטרן־פיליפסון כמה חשובה קהילה וסביבה נשית תומכת ומכילה.
"בתור עצמאית את לבד, ובקהילה יש מקום להתייעץ על כל דבר, ברמה המקצועית של מה עושים במקרה מסוים, או כשמחפשים ספק מסוים. כולנו גרות בעיר, וזה מאוד נוח ומאוד מקרב. השבוע למשל העלו בקבוצה סוגיה בנושא טיפול בלקוחות, וזה הניע אותי לפעולה. אלה דברים קטנים שעוזרים לך מאוד. מאז שיצאתי לעצמאות אני נתקלת בעיקר בנשים מדהימות, כולל קולגות מאותו תחום שמציעות כל עזרה. זה מדהים, ואני מודה בכל יום על הכוח שיש לנו הנשים המוכנות לעזור ולקדם, זה מרגש וזה עוצמתי, וזה מיוחד".
קראו גם:
מה בכנס?
- קבלת פנים עם ארוחת בוקר מ"המטבח של תאה"
- הרצאה של ציפי רחמני, יועצת ארגונית ומומחית לחדשנות ניהולית
- ספיד מינגלינג להיכרות עם חברות הקהילה
