קבוצת רקדניות פלמנקו, המתאמנות ורוקדות בסטודיו "זוז במחול" במודיעין, הופיעו בסוף השבוע שעבר בפסטיבל הפלמנקו הבינלאומי שהתקיים במרכז סוזן דלאל בתל אביב־יפו.
מי שמובילה את קבוצת הרקדניות היא זהבית חמאל, רקדנית פלמנקו מקצועית, שבמשך שנים לימדה ריקוד והופיעה בשווייץ כסולנית ובהרכבים שונים.
לפני כעשור קבעו חמאל ומשפחתה את ביתם במודיעין, ובמסגרת בית הספר לפלמנקו שהיא מנהלת, היא משלבת ילדות ונערות עם צרכים מיוחדים בשיעורים.
הרקדניות של חמאל לקחו בסוף השבוע החולף חלק במופעי פלמנקו בפסטיבל, המתקיים מזה 29 שנים ומוקדש לזכרה של עדי אגמון ז"ל, שנפטרה בגיל 21 ממחלה קשה, ונחשבה לרקדנית פלמנקו מבטיחה.
הריקוד משנה חיים
אחת מהרקדניות הצעירות הרוקדות בלהקה היא מאיה אלון, 15, נערה עם צרכים מיוחדים תושבת העיר.
סנדרין, אמה של מאיה, מספרת: "מאיה התחילה לרקוד לפני כשלוש שנים, אחרי שראתה רקדנית שרוקדת פלמנקו וביקשה ממני לנסות בעצמה.
"בעקבות חיפוש שביצעתי פגשתי את זהבית, שהסכימה, למרות מצבה של מאיה, לקחת אותה ללהקה ולנסות ללמד אותה פלמנקו".
לשמחת בני משפחתה, החיבור בין חמאל למאיה התגלה כמוצלח מאוד.
"מאיה ברמת תפקוד גבוהה יחסית, ועדיין יש לה את הקשיים המוכרים", מספרת אמה, "קשיים חברתיים, חוסר מודעות עצמית, ולהיות חלק מקבוצה של בנות היה עבורה אתגר וסוג של טיפול, אבל הנה, כבר מספר שנים שהיא לומדת ורוקדת עם ילדות נורמטיביות, והיא רואה שהיא מסוגלת".
על התרומה המשמעותית של החברות בהרכב הפלמנקו לחייה של בתה אומרת האם: "זה מחזק לה את הכושר הגופני, משפר את התנועה, וזה מקסים, מכלול של פעילות שעוזרת לה מאוד. היא מתאמנת בסטודיו פעם בשבוע, ומחכה מאוד ליום הזה, במיוחד לקראת ימים של הופעה, אז הבנות מתאפרות ומתכוננות ומתלבשות. זו חוויה שמאוד מדברת אליה".
מה משמעות הדבר עבורכם, ההורים?
"שמחה גדולה. זאת ילדה מוזיקלית, שעובדת טוב עם קצב, ולמצוא אנשים כמו זהבית, שמלווה ותומכת, ועושה את זה מכל הלב, זו בכלל מתנה לחיים.
"זהבית נרתמה למשימה לסייע למאיה ללא כל היסוס, ואף שילבה את מאיה בהופעה זמן קצר אחרי הצטרפותה להרכב.
"זה לא מובן מאליו שמשלבים ילדים כאלה. זה מעשה יפה ומרגש, וזה משמח אותנו מאוד, ואני מאוד ממליצה להורים שיש להם ילדות עם צרכים מיוחדים שינסו ויעזו. הצעד הזה של מאיה שינה מאוד את החיים שלה, ועשה לה כמובן רק טוב".
"לתת לכל אחת במה"
חמאל שמחה מאוד על כך שהרקדניות שהיא מדריכה הופיעו על במה מרכזית וחשובה, ומספרת כי הוראת הריקוד היא משימת חייה.
"הסטודיו במודיעין הוא מקום בו אני יכולה ללמד את האהבה הגדולה שלי, הפלמנקו, ושמחתי מאוד למצוא את הסטודיו של זוז במחול. הגעתי, ומאז אני שם", אומרת חמאל. "רקדתי שנים רבות בשוויץ, וכשחזרנו לישראל הייתי עסוקה בשלב הראשון בהקמה של משפחה, ואחרי תקופה מסוימת החלטתי להתרכז בהוראת הריקוד לרקדניות חדשות, צעירות, שרוצות ללמוד את הריקוד המיוחד הזה".
על שילובן של ילדות ונערות עם צרכים מיוחדים אומרת חמאל: "אני מתייחסת לכולן, וכמובן שגם למאיה, כאל תלמידות מתוקות ורגילות, וההבדל הוא שלילדים המיוחדים האלה יש גישה אחרת, מקסימה.
קראו גם:
"למשל, אם מאיה קצת בלחץ לפני ההופעה, היא תאמר לי את זה, לא תהסס, תבקש חיבוק וגם תקבל. יש לנערות האלה רגשות מיוחדים שלא תמיד באים לידי ביטוי אצל נערות רגילות. ועם הנוכחות של הבנות המקסימות האלה על הבמה, מי שיצפה בהופעה לא ירגיש כלל בהבדלים. אני משתדלת לתת לכל אחת במה, לגרום לה להרגיש כוכבת, גם אם זה לכמה דקות".
