מאבק שמנהלים מזה מספר חודשים אלפים מתושבי השכונות מוריה והשבטים במודיעין, עלול להפוך בקרוב לעימות חזיתי ברמה המשפטית בין התושבים לעירייה, וכל זאת על רקע דרישת תושבי שתי השכונות הוותיקות לפתוח דרכי מעבר קיימות שאינן בשימוש, המחברות בין השכונות לשכונת רעות.
מדובר במספר מעברים לכלי רכב שנחסמו לפני שנים רבות, במסגרת התוכנית לאיחוד בין רובע רעות לשאר חלקי העיר, שהוקמו מאוחר יותר.
מטרת התוכנית הייתה לשמור על צביונה הייחודי של השכונה השקטה, ובזמנו הוחלט כי לרובע תהיה כניסה אחת בלבד, מכיוון דרך יאיר פרג במזרח.
אלא שלטענת תושבי השכונות מוריה והשבטים, המצב בשטח, הן מבחינה דמוגרפית, והן מבחינות אחרות, השתנה, ועל כן יש לפעול לאלתר לשינוי המצב.
מכתב לביבס
לפני כחודש וחצי העבירו נציגי התושבים, באמצעות באי כוחם ‑ מספר עורכי דין, חלקם תושבי השכונות מוריה והשבטים, פנייה חריפה ללשכת ראש העירייה, חיים ביבס, במסגרתה ביקשו לדעת מדוע לא ייפתחו דרכי המעבר לשכונת רעות, וכעת, אם העירייה לא תיענה לפנייתם, מתכוונים הפונים להגיש נגד העירייה עתירה מינהלית לבית המשפט.
"איננו מתכוונים לעבור על כך לסדר היום", טוענים תושבי השכונות, "ואנחנו מאוד מקווים שראש העירייה יבין שאין ברירה אחרת, כי במובנים רבים, שגרת היומיום בשכונות שלנו הפכה לסיוט, ולכך אנחנו לא מוכנים".
במכתב שהועבר לעירייה ב־19 בפברואר השנה, שכותרתו "חיבור שכונות מוריה והשבטים לרעות – התראה בטרם הגשת עתירה", מפרט עו"ד ירון דיין, בא כוחם של תושבי השכונות, ותושב שכונת מוריה, את בעיות הנגישות הקשות מהן סובלים תושבי השכונות בשל חסימת המעברים לרובע רעות.
טענתם המרכזית של תושבי השכונות היא כי הם צורכים בלית ברירה שירותים רבים ברובע רעות, כמו בתי ספר, תנועת הנוער הצופים, קופות חולים, חוגים ועוד, אולם מאחר ולרובע יש רק דרך גישה אחת, ישנם עומסי תנועה כבדים בכניסה אליו, בעיקר בשעות הבוקר, אז זורמים לתוכו מאות תלמידים הלומדים במספר בתי ספר ברובע, בראשם תיכון מו"ר, בו לומדים 1,800 תלמידים, 1,500 מתוכם מתגוררים בשכונות מוריה והשבטים.
עוד טוענים תושבי השכונות, כי בשני העשורים האחרונים חל גידול משמעותי במספר תושבי השכונות, שמוערך בכ־15 אלף.
כך גם מספר תלמידי תיכון מו"ר המתגוררים בשתי השכונות גדל בתקופה זו בצורה משמעותית, ולפי הנתונים הרשומים במכתב לעירייה, בשנת 2004 למדו בתיכון מו"ר רק 100 תלמידים.
נתונים אלה, טוענים המוחים, ממחישים עד כמה נחוצה פתיחת המעברים הנוספים לרעות.
עוד נטען, כי במקביל לגידול במספר התושבים בשכונות, לא קודמה שום תוכנית שהייתה יכולה לפתור את מצוקת התושבים ותלמידי תיכון מו"ר, כמו למשל הקמת תיכון בשכונות מוריה או השבטים, הגדלת מערך התחבורה הציבורית בין השכונות לרובע רעות, או שיפור ושדרוג התשתיות בשטח.
במכתב שהועבר ללשכת ביבס, מפורט גם הרקע ההיסטורי שהוביל להחלטה לחסום את המעברים לשכונת רעות, וכותבי המכתב מציינים כי צעד זה "נגרם משיקולים לא ענייניים, לא ראויים ולא מידתיים", ואף מציינים כי הוא בוצע כתוצאה מחוסר רצון של תושבי רעות "להתערבב עם 'הנחותים' מהם, תושבי מודיעין, למרות איחוד היישוב עם העיר מודיעין.
"העיר מודיעין שבויה בידי קומץ מתושבי רעות", חותמים תושבי השכונות את מכתבם, ומציינים כי תושבי השכונות מוריה והשבטים "מופלים לרעה בשל פוליטיקה זולה, תוך פגיעה ברווחתם ובאיכות חייהם".
חצי שעה בפקק
עו"ד מורין סימון, אחת ממובילות מאבק תושבי השכונות, מספרת כי אחת הבעיות הקשות שנגרמות בשל המצב הנוכחי, היא עומסי תנועה אדירים בשעות הבוקר בדרך אל מוסדות החינוך ברובע רעות.
"כל מי שמסיע את ילדיו מדי בוקר לבתי הספר ברעות, וכולם עושים זאת בדרך היחידה האפשרית ‑ דרך שדרות מנחם בגין - עדים לסיוט המתמשך בכל יום", אומרת סימון. "דרך של שני ק"מ וחצי, נסיעה של דקות ספורות, הופכת להזדחלות של עד חצי שעה לפעמים בפקקים, זה מטורף".
בהיעדר תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה, טוענים תושבי השכונות, הופכת גם הגעת תלמידי התיכון באוטובוס לבית הספר למשימה לא קלה.
"התלמידים מגיעים לתיכון מו"ר באוטובוסים צפופים, ויש גם ילדים שנפגעו בגלל בלימות פתע של אוטובוסים", מספרת סימון. "חלק מהחברות של הבת שלי מסרבות לעלות לאוטובוס, כי הרבה פעמים הוא בכלל לא עוצר כי הוא מפוצץ, ויש צפיפות ברמה שהנהג לא סוגר לפעמים את הדלת, ואז ההורים נאלצים להסיע את התלמידים והם מאחרים לעבודה ויש עומסי תנועה, מין מעגל כזה".
הבטיחו תיכון
אביה רגב, תושבת שכונת מוריה, מספרת גם היא על המצוקה בה נתקלים הורי התלמידים בהסעת ילדיהם אל בתי הספר ברובע רעות.
"אני אמא לשלושה ילדים, שתי בנות לומדות בתיכון מו"ר וכל אחת מתחילה את הלימודים בשעה אחרת, אז צריך לנסוע לשם פעמיים", מספרת רגב, "ויש גם שיעורים חופשיים, ואז מסיימים לימודים מוקדם, והרי אין אוטובוס באמצע היום, אז השבוע למשל עזבתי את העבודה ונסעתי להביא אותה. זה חתיכת תיזוז.
"מה שמכעיס הוא שכאשר הגענו לשכונה לפני תשע שנים, עשינו בדיקה בעירייה, ואמרו לנו שבשטח הפתוח מול הבית ייבנה תיכון.
"הילדה הגדולה הייתה אז בכיתה ג', וחשבנו שעד גיל תיכון יהיה לנו פתרון, אבל זה לא קרה, וכנראה שגם לא יקרה כבר".
אייל בועז, תושב שכונת השבטים, מציג בעיה נוספת איתה הוא מתמודד: "אחד הבנים שלנו נמצא בחוג שחייה בפארק המים ברעות. הוא בן תשע, ולכן לא הולך לבד, וכמה שעות אחר כך יש לילדה שלנו חוג אנגלית במרכז הסמוך לבריכה, אז כדי להימנע מפקקים ונסיעה מיותרת וארוכה, אנחנו מעבירים את הילדים אחד לשני במעבר החסום. אשתי ואני מגיעים עם הרכבים עד למעבר, וצוחקים בהודעות וואטסאפ ש'המשלוח בדרך'. זה מצחיק, אבל לא הגיוני, בטח לא בעיר כמו מודיעין שנחשבת לעיר גדולה ומפותחת".
בעיה בגישה
מנסח פניית התושבים לביבס, עו"ד דיין, מספר גם הוא על הקשיים בהתנהלות הורי הילדים המתגוררים בשכונות מוריה והשבטים: "אני גר בשכונת מוריה, ילדיי נמצאים לפחות חצי מהזמן אצל גרושתי המתגוררת ברעות, ואני גרתי בעבר ברעות, כך שכל הסיטואציה מוכרת לי מאוד.
אהוד מלכי: "כשאני הגעתי לכאן עם משפחתי, השקעתי הון רב ברכישת מגרש ובניית בית פרטי, בידיעה שאני מגיע לקהילה סגורה"
"הסיפור של הקפצת הילדים לבתי ספר מתיש ומיותר, ולא הגיוני שכדי להקפיץ ילד לבית ספר צריך לעשות סיבוב בכל העיר, במקום לעבור דרך כביש קיים ברחוב השבטים, שם נמצאת הפרצה שדרכה כולה עוברים ברגל.
"ביום שני השבוע הייתי צריך לקחת את שני הבנים לבית הספר, אז לקחתי את הצעיר כחצי שעה לפני שמונה בבוקר כדי שיגיע בזמן ללימודים, ולגדול הייתה בחינת בגרות שהתחילה מעט מאוחר יותר.
"מכיוון שהבנתי שלא אוכל להספיק להביא את הצעיר, לחזור הביתה ולאסוף את הגדול, הוא הלך לתיכון ברגל, בגשם, וזה היה ממש לא נעים".
כמי שהתגורר ברעות וחווה את קשיי ההתנהלות מבחינה תעבורתית מהצד השני, טוען עו"ד דיין כי הוא אינו מבין את עמדתם הנוקשה של תושבי רעות בסוגיה.
"אינני מבין את המתנגדים הקולניים לבקשה שלנו. יש כאן התנהלות שאינה ראויה ופוגעת באלפי תושבים על בסיס יומיומי", הוא אומר, "ואלה דברים שאפשר לתקן וראוי שיתוקנו בהקדם".
"יש פתרון אחר"
אהוד מלכי, תושב רעות, מתנגד לטענות תושבי השכונות מוריה והשבטים, אולם הוא מסכים שיש למצוא פתרונות למצב, ולדבריו פתיחת המעברים לשכונה אינה הפתרון.
עו"ד ירון דיין: "לא הגיוני שכדי להקפיץ ילד לבית ספר צריך לעשות סיבוב בכל העיר, במקום לעבור דרך כביש קיים"
"יש פה עירייה חזקה, אחת מהחזקות בישראל, שצריכה למצוא פתרון לדבר הזה", אומר מלכי, "ופתרונות, כולנו יודעים, אכן בנמצא. אפשר להרחיב את דרך מנחם בגין כך שלא יהיו עומסי תנועה, ואפשר לשפר את מערך התחבורה הציבורית, ועירייה שמונהגת על ידי יו"ר השלטון המקומי יכולה לטפל בדברים האלה.
"אינני מסכים לגישה כאילו אנחנו מתנשאים. זה לא נכון, כי כשאני הגעתי לכאן עם משפחתי, השקעתי הון רב ברכישת מגרש ובניית בית פרטי, בידיעה שאני מגיע לקהילה סגורה, לפחות ברמה מסוימת, וכך לדעתי ולדעת רבים המצב צריך להישמר".
לדברי מובילי מאבק השכונות, הם זוכים לתמיכה רחבה, ואינם מתכוונים להרפות מהנושא.
"יש עצומה עליה חתומות יותר מ־350 משפחות, כ־1,500 איש, ורובם מוכנים להתגייס למאבק בשטח, כשהשלב הבא לצד הגשת העתירה הוא גם חסימה של הצומת ברעות, כי אנחנו לא מוכנים לקבל את זה שלרעות יש גישה אחת, והיא חסומה עבורנו", אומרת סימון. "אנחנו אלה שמקבלים בשכונה שירותים, וגם להנהלת העירייה ברור שרעות הוא כבר לא רובע של תושבים ותיקים. המצב הדמוגרפי השתנה בעשור האחרון. יש ברעות תושבים חדשים, וגם הם מבקשים שינוי, וכרגע ההתנגדויות מגיעות בעיקר מתושבים ותיקים, אלה שחשו אליטה במשך שנים רבות, ואין לכך יותר הצדקה".
קראו גם:
מהעירייה נמסר בתגובה: "פנייה הועברה ללשכה המשפטית בעירייה, והנושא יטופל בהתאם".
