ביום שישי שעבר, בשעת צהריים מאוחרת, התייצב בן זלינגר, תלמיד תיכון "יחד" במודיעין, במתחם ה"ספורטכיף" בראשון לציון, וקיים עם צוות מאמניו ‑ דניאל אישטה ויובל כהן ‑ אימון ריצה שגרתי לכאורה.
קראו גם:
אלא שעבור זלינגר, הסובל ממחלה שגרמה לו לפני כארבע שנים לאבד כמעט לחלוטין את ראייתו, לא מדובר בעוד אימון, אלא בשלב נוסף בהכנה האישית שלו, כרץ פאראלימפי עם צרכים מיוחדים, לאליפות ישראל בריצה שתתקיים באפריל הקרוב.
דרוש תקציב
נכון להיום, צפוי זלינגר, שנחשב על ידי האיגוד הפאראלימפי הישראלי לספורטאי מחונן, להשתתף באליפות ישראל, אולם כלל לא בטוח שיוכל להמשיך משם הלאה אל היעדים הבאים שסימן לעצמו בנחישות ‑ אליפות אירופה והמשחקים הפאראלימפים בפריז 2024, וזאת בגלל שלמשפחתו אין את התקציב הדרוש להכינו, מבחינה פיזית ומנטלית, לתחרות הגדולה בעולם.
אבל זלינגר הוא לא אחד שירים ידיים בקלות, ולמרות הקושי הכרוך בדבר מבחינות רבות, החליט לאחרונה לצאת בקמפיין מימון המונים, שיאפשר את המשך האימונים החשובים והמפרכים שמצפים לו, כדי שיוכל להגיע למשחקים האולימפיים, פסגת השאיפות של כל ספורטאי.
דף הגיוס נמצא באתר Giveback.co.il, מופיע תחת הכותרת "לרוץ עם בן", והמטרה של בן ושל הוריו היא להשיג, לפחות בשלב ראשון, סכום של 40 אלף שקלים, שיסייע לו לממן את אימוניו למשך השנה הקרובה, והפרויקט ימומן רק אם יושלם עד ליום שני הקרוב, 28 בפברואר.
עם רץ מלווה
"כבר מילדות אהבתי מאוד ספורט", מספר זלינגר השבוע. "למדתי שחייה ושיחקתי כדורגל, זה תמיד היה שם. אהבתי לרכוב על אופניים, אבל לקות הראייה, שבגיל 12 גרמה לי להתעוור כמעט לחלוטין, אילצה אותי לשנות כיוון".
מאחר שלא רצה להפסיק לבצע פעילות גופנית, בחר זלינגר את הריצה בליווי רץ מלווה כענף ספורט מועדף, ותוך זמן קצר התברר כי הוא מוכשר מאוד בתחום.
על הדרך שהובילה אותו למעמדו הנוכחי מספר זלינגר: "פגשתי מאמן ריצה שמתמחה בליווי רצים לקויי ראייה ועיוורים, נוצר בינינו חיבור והוא אמר לי שהוא רוצה לאמן אותי בצורה מקצועית".
שבועות לאחר שהחל להתאמן בצורה מסודרת, שמעו אנשי האיגוד הפאראלימפי אודות הנער המוכשר ממודיעין, והחליטו להמר עליו כמי שיוכל להוביל את ישראל בתחום הריצות הבינוניות והארוכות, מ־800 ועד 5,000 מטרים.
הכרה זו הובילה לכך שהוא מסומן כמי שיוכל לייצג את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בעוד כשנתיים, אלא שההכרה בו אינה כוללת תקצוב מלא המאפשר לו להתאמן ללא דאגות.
"אין היום בישראל אצנים עיוורים אולימפיים, ואנשי האיגוד לא יודעים איך לבלוע את זה", מסביר אביו של בן, אבישי. "משקיעים יותר בענפים אחרים כמו שחייה ומשחקי כדור, ענפים קבוצתיים, ובשל כך, גם אחרי שהכירו בכישרון של בן, התקציב שנמצא מטעם האיגוד הפאראלימפי הוא לאימון אחד בשבוע.
"בשביל להגיע לרמות הגבוהות בן זקוק לחמישה או שישה אימונים בשבוע, ואמרו לנו שאם יביא תוצאות טובות אז אולי יתנו לו יותר, אבל מצד שני כדי להגיע לתוצאות טובות יותר הוא חייב להתאמן יותר, וזה בעייתי כרגע בהיעדר מימון מתאים".
"יש לו יכולות מדהימות, ועצוב שהעיניים מגבילות אותו, ופה הוא מצא משהו שהוא באמת טוב בו, ומה שעוצר אותו הוא כסף"
לדברי בני משפחת זלינגר, עלות אימונים שנתיים בשלב זה, הכוללים אימוני ריצה, כושר וטיפולים, נעה סביב 40 אלף שקלים, וזה עוד לפני עלויות נוספות, כמו מימון תחרויות בארץ או בחו"ל, ותשלום לרצים שילוו את בן.
"אלה המון הוצאות שאין לנו כסף עבורן בשלב זה", אומר האב, "וזה מאוד מתסכל כי אנחנו חושבים שהוא יכול להגיע רחוק מאוד. מאז ומעולם היכולות הפיזיות שלו גברו על המגבלה שלו, וכשהיה קטן יותר, לקחתי אותו לאימון טיפוס קירות, ועם לקות הראייה, בן טיפס למעלה במהירות. המדריכים היו בהלם. יש לו יכולות מדהימות, ועצוב שהעיניים מגבילות אותו, ופה הוא מצא משהו שהוא באמת טוב בו, ומה שעוצר אותו הוא כסף".
"לייצג את המדינה"
במשך תקופה ארוכה ניסו בני משפחת זלינגר להימנע מהשקת קמפיין למימון המונים, אבל הבינו כי רק כך יוכלו להגשים את חלומו של בן.
"אנחנו פחות אוהבים את הקטע של מימון המונים", הם אומרים, "ורצינו למצוא חברות שיתנו חסויות, אבל גם זה לא פשוט, ולכן אנחנו פונים לכל מי ששומע ויוכל לעזור".
"היעד הנוכחי הוא להצליח באליפות ישראל באפריל, להשיג הישג, ומשם להגיע לאליפות אירופה בפינלנד בחודש יוני"
זלינגר, שממשיך להתאמן בהתמדה בריצה, בחדר הכושר ובכל פעילות גופנית שהוא יכול לבצע, לא מוכן לוותר.
"זה מאוד חשוב לי", הוא מדגיש, "כי תמיד רציתי להגיע להישג משמעותי בספורט, אני חולה על ספורט. מבאס להיות במצב כזה, כי אני יודע שאני יכול להצליח, אבל יש משהו שעוצר אותי. אני רוצה לייצג את המדינה, להביא כבוד לכולם. אני חושב גם שזו הזדמנות לפתח עוד ענף בישראל, ושאם אני אצליח, יבואו עוד אנשים בעקבותיי, אבל למצוא את התקציב זו בעיה".
לא מוותר
בימים אלה ממשיך זלינגר להתאמן, בין השאר בסיוע חברים מבית הספר, בהם רועי שראל, לקראת אליפות ישראל שתתקיים בעוד כחודשיים.
"אני בכושר טוב, המאמן אומר שאני במצב מצוין, אבל שוב, הבעיה היחידה היא הכסף", הוא אומר בעצב. "למרות זאת, אני מכוון קדימה. היעד הנוכחי הוא להצליח באליפות ישראל באפריל, להשיג הישג, ומשם להגיע לאליפות אירופה בפינלנד בחודש יוני".
"אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להגשים לו את החלום, ועם זאת שלא ירגיש מסכן", אומר האב. "יש לו המון יכולות והספורט מקדם ומחזק אותו מאוד, וכאבא, זה נורא עצוב שאני לא יכול להרשות לעצמי להוציא את הכסף, וחבל, כי יש לו יכולות מדהימות, אין לי ספק שאם לא היה עיוור, היה מגיע להישגים גדולים".
"אף פעם לא ויתרתי, אז בטח שאני לא אוותר דווקא עכשיו כשאני על המסלול", מסכם זלינגר. "אין מצב שאני לא אשיג את המטרה, אנחנו נצליח, אני אדחף את עצמי עוד יותר וזה יקרה".
עוד חדשות מודיעין
