לפני כמה שנים הבינו כמה בעלי עסקים את הפוטנציאל הטמון בהצבת דוכני מזון באחת הכניסות הראשיות ליער בן שמן, בסמוך לאתר מצפה מודיעים – אולם סביר להניח שגם הם לא שיערו כי שנים בודדות לאחר מכן ייהפך כביש הגישה הצר למוקד משיכה לאלפי מבקרים, תושבי מודיעין, רמלה, לוד ושאר יישובי הסביבה.
קראו גם:
מי שיגיע למקום בכל אחת משעות היום של סופי השבוע, יגלה כי התורים לדוכני המזון והמשקאות ארוכים לא פחות מאלה שבמרכזי הקניות המסודרים שבגזרת מודיעין ושאר ערי השפלה.
מדי סוף שבוע מגיעים למתחם, הממוקם בפנייה לאתר מצפה מודיעים מכיוון כביש 443, אלפים מתושבי הסביבה, הבאים ליהנות ממגוון מאכלים המוצעים למכירה, ועל הדרך לשהות בטבע הפתוח, דבר מותר ומומלץ בימים אלה של מגפת הקורונה.
בזכות הקורונה
"עד לפני שנה היו מגיעים לפה יחסית מעט אנשים, כאלה שבאו לרכוב על אופניים או לרוץ או לטייל ביער, אבל עכשיו זה טירוף, בכל שעה, מכל מקום, יש ממש פקקים על הכביש", מספר אייל מנטין, תושב מודיעין הנוהג להגיע למתחם מדי שבת כדי לאכול חומוס ולשתות בירה עם חברים. "לפני הקורונה זה היה מפגש אינטימי ושקט, אבל עכשיו כל עם ישראל מגיע, ולפעמים פשוט אין איפה לחנות. יש כאן קרנבל של ממש, וברור שלקורונה היה חלק מרכזי בכך, כי זה היה פחות או יותר המקום היחיד באיזור שיכולת לצאת לבלות בו".
"בכל מזג אוויר"
וכך, החל מהפנייה מכיוון כביש 443 אל דרך הגישה למצפה מודיעים, מרחק של כ־100 מטרים בין שתי נקודות הציון, אפשר להבחין בדוכנים הרבים שממוקמים לצד הכביש.
דוכני מיצים סחוטים, בהם אפשר לשתות את פירות העונה הנסחטים במקום, שני מתחמי אוהלים בהם יכולים המבקרים לאכול פיתה חמה מהטאבון, עגלות בירה ביתית, דוכן מלבי ובורקס, משאית למכירת סביח, שניצלים ועוד בפיתה או בבאגט, ולא מעט דוכנים בהם נמכרים מוצרים שונים: החל מאביזרים לרוכבי אופניים ועד לכלי בית.
למרות העומס הגדול, שנגרם מהכמות הגדולה של הדוכנים הממוקמים על שולי הדרך, המשמשים בשגרה לחניה של כלי רכב, הסדר במקום נשמר.
כל בעל דוכן יודע בדיוק איפה להציב את העמדה שלו, ולאן אסור לו לפלוש, הסכמה שקטה שלרוב נשמרת על ידי כל הצדדים.
"כל אחד יודע איפה הוא עומד, ואנחנו מאוד מקפידים על זה, וגם אם אחד מאיתנו מאחר קצת להגיע, המקום יכול להיות מפוצץ, אבל השטח שלו יהיה פנוי, אף אחד לא יתקרב לשם", אומר דני לוין, בעל דוכן למיצי פירות, ואחד מוותיקי המתחם. "כבר ארבע שנים וחצי שאני פה, ובשנה האחרונה באמת שברנו שיאים. יש עומס מטורף תודה לאל, ואנשים לא מפסיקים להגיע, מספקים לנו עבודה, ואנחנו מספקים להם כמה דקות של הנאה בטבע".
לוין, שמגיע למקום מחולון, בא כשהוא מצויד ברכב מסחרי גדול עליו הוא מעמיס את הציוד, כולל גנרטור ומכשירי חשמל המיועדים לסחיטה מהירה של המיצים, עבודה שהוא מבצע מתחת לגזיבו גדול שהוא מציב בשטח.
"נכנסתי לפה במקרה, בימים שלא היו פה כמעט אנשים, אני ועוד שני חבר'ה, ופתאום זה הפך למשהו ענק", הוא מספר. "הגעתי מתחום ההפקות, חיפשתי הכנסה נוספת, ועכשיו זו העבודה העיקרית שלי, והיא לא קלה, אבל אני נהנה ממנה, נמצא פה בכל מזג אוויר".
"סצנה של דוכנים"
בעלי עסק נוסף שנחשב לאחד הוותיקים במתחם, "דורי על הדרך", הם קובי יפרח ובנו דורי, המפעילים משאית למכירת סביח, שניצל, ופלאפל בפיתה או בבאגט.
בניגוד לשאר בעלי הדוכנים במתחם, האב ובנו פועלים במשך כל ימות השבוע, והם מוכרים מאוד בקרב תושבי האיזור והנוסעים על כביש 443.
"גם אנחנו הגענו לכאן לפני ארבע שנים וחצי", מספר קובי. "היינו פה די לבד, ועכשיו יש פה ממש סצנה של דוכני אוכל. זה מדהים. אלפי אנשים מגיעים לפה בכל שבוע, וגם באמצע השבוע, ברוך השם, יש לא מעט לקוחות קבועים, שעוצרים על הדרך כדי לאכול אצלנו, והתקופה האחרונה בהחלט בולטת מבחינת הנוכחות של האנשים".
"על מכסה המנוע"
"אין יום שישי שאנחנו לא כאן, קבוע, עוד לפני שהתחיל פה הבלגן של הקורונה", מספרים צעיר ושתי צעירות, המתגוררים ביישוב חשמונאים הסמוך. "זו מסורת שלנו, להגיע לפה ביום שישי בשעה 14:00 בצהריים, לאכול שניצל בבאגט, לקבל את השבת. פעם, לפני שכולם שמעו על המקום, היינו קונים את השניצל ויושבים בכיף על אחד משולחנות הפיקניק, והיום, כשעמוס פה, אנחנו אוכלים על מכסה המנוע של הרכב, אבל לא אכפת לנו, זה חלק מהחוויה".
גם סמי הארון, שעובד בדוכן מלבי ובורקס שמוצב בכניסה למתחם, מודה שהוא עמוס מאוד בעבודה בסופי השבוע.
"אני פה מהשעה 8:00 בבוקר ועד 16:00 אחר הצהריים, וברוך השם יש עבודה", הוא אומר. "יש לנו דוכן קטן, אבל הוא מלא באוכל טוב. אני נמצא פה כבר שנתיים, ובכל סוף שבוע מגיעים לפה מלא אנשים, לקוחות שכבר הפכו לחברים, ובכל פעם אני פוגש חברים חדשים, אף פעם לא משעמם כאן".
"לא צריך להתלבש יפה"
אלי ודנית רביד, תושבי מודיעין, מגיעים לדוכן המלבי כמעט בכל סוף שבוע.
"זה טקס כזה, משהו שמכריח אותנו לצאת מהבית, בטח בימים כאלה של קורונה ושל חורף", הם מסבירים, "אנחנו נכנסים לרכב, לא צריך להתלבש יפה, אוכלים כמה דקות בעמידה, וחוזרים הביתה ‑ סוג של בילוי".
רבים מלקוחות המתחם הם תושבי רמלה ולוד, הממוקמות במרחק של עשר דקות נסיעה.
"יש לנו בעיר קניון ושוק, ולא חסר איפה לאכול, אבל בתכל'ס לכאן הכי כיף להגיע", הם אומרים. "רק צריך לבחור מה לאכול. אפשר לקחת את המלבי או הפיתה לאוטו, או לשבת באיזו פינה ביער, וגם לעשן נרגילה, וזה קצר ונוח, ומותר ‑ הפיתרון האידיאלי לימי קורונה. בגלל זה מפוצץ פה באנשים".
מה במתחם?
דוכני מיצים
פיתה מהטאבון
בירה ביתית
מלבי ובורקס
סביח
שניצלים
דוכנים לאביזרים לרוכבי אופניים וכלי בית
עוד חדשות מודיעין
