האם מספר הפניות בנושא גישור גירושין גדל בתקופה זו של הקורונה? האם הסגר עושה לזוגיות טוב או רע? והאם יש הבדל בין הגל הראשון והגל השני?
2 צפייה בגלריה
הרבה בבית ביחד
הרבה בבית ביחד
הרבה בבית ביחד
(המחשה: שאטרסטוק)
קראו גם:
לדעתו של אילן סולטן, מגשר תושב העיר, הגל הראשון של הקורונה תפס את כולנו לא מוכנים והסגר הראשון גרם לטלטלה רבה. "זוגות רבים גילו פתאום אחד את השני בשהייה המשותפת בבית, באותו חלל, לאורך זמן רב, ולמרבה הצער לא כולם אהבו את מה שהם מצאו", הוא אומר.
2 צפייה בגלריה
סולטן
סולטן
סולטן
(צילום: הדר מדיה)
חיי היומיום, לדברי סולטן, מזמנים לבני זוג הזדמנויות רבות להיות רחוקים זו מזה, אבל האינטנסיביות של השהות המשותפת בסגר לא איפשרה להם לברוח. לכן, הסגר הציף חולשות ובעיות בחיי הנישואים ופערים שהיו קיימים קודם לכן הפכו לבלתי ניתנים לגישור, כמו מתיחויות, כעסים וקושי בהתמודדות עם הילדים. הסגר העלה על פני השטח את כל מה שחזק או חלש בזוגיות ובתאים המשפחתיים שלנו.

הסגר: זרז להחלטה

"אחרי הסגר הראשון ראינו במודיעין־מכבים־רעות, כמו גם בשאר חלקי הארץ, עלייה דרמטית במספר הזוגות שפנו להליך גישור גירושין", מאשר סולטן, בוגר מכללת גומא - המרכז הישראלי לגישור, עם התמחות בגישור במשפחה. "כאן בעיר פנו אלי פתאום לא מעט אנשים שאני מכיר באופן אישי, מכרים מהעבודה, ממקום המגורים, ממסגרות החינוך של הילדים ועוד. רובם פנו לא כי חיפשו מיד מגשר לגירושין, אלא כי בעקבות החיכוכים שנוצרו עקב הסגר, הם ביקשו לדעת מה המשמעות של תהליך גירושין באופן כללי. הם רצו לדעת איך זה עובד, מה עושים, ואם הם כן מחליטים להתגרש, במה זה כרוך. כך נחשפתי לסיפורים אישיים לא מעטים של תושבי העיר שבדקו את האופציה. אצל חלקם, החיכוכים שעורר הסגר ישבו על בעיות מהעבר, והיו הזרז להחלטה סופית על גירושין, והם באמת החליטו להמשיך בתהליך ולהתגרש. אחרים, שאצלם החיכוכים החלו רק בזמן הסגר, והם לא היו מורגלים בזה, לקחו את הזמן כדי לבדוק את מערכת היחסים. לעתים ההחלטה נבעה מטעמים כלכליים, כי להתגרש זה לא דבר זול, ולעתים ההחלטה נבעה מכך שתוך כדי השיח בגישור, הם הבינו שהם רוצים לתת לזוגיות סיכוי נוסף, אולי ללכת לטיפול, מתוך הבנה שמדובר במשבר כלל עולמי, שמשפיע על כולם, ואולי מה שצריך כאן זה ללמוד לתקשר אחרת והם יוכלו לצאת אפילו מחוזקים מהמשבר".
איזה סיבות הביאו את האנשים אליך?
"הסיבות מגוונות, אבל רובן סובבות סביב השהות הפתאומית הממושכת בבית. אתן לדוגמה מקרה שבו ההורים נמצאו ביחד בבית, בפעם הראשונה בעצם מאז שהילדים נולדו. מדי פעם היה להם אולי שבוע חופש משותף, אבל הם מעולם לא היו בבית ביחד לתקופה ארוכה.
"מה שקרה בתקופת הסגר, הוא שההורה שהיה לרוב בעבודה, ולא באמת התווה את המדיניות היומיומית לגידול הילדים, נחשף לפתע להמון דברים שלא ראה קודם. פתאום רואים את מדיניות החינוך בבית. פתאום רואים מה הילדים אוכלים ומתי, וזה לא מצא חן בעיני ההורה שלא היה חשוף לזה בכלל עד עכשיו.
"פתאום רואים כמה זמן הילדים במסכים. פתאום רואים מתי כל ילד קם, איך הוא או היא מסדרים או לא מסדרים את החדר. פתאום צריך לתת לילדים מענה יומיומי בהמון נושאים, וגם להיות קציני בידור.
"ההורה שהיה רגיל להיות הדומיננטי בגידול הילדים התמודד עם זה כפי שהיה רגיל. ההורה שלא היה רגיל להיות בבית, לא הסתדר עם המדיניות הקיימת. דברים התחילו להפריע, והתחילו ויכוחים על המון תחומים שקשורים ביומיום. החל מאיך שהילדים אוכלים מול הטלוויזיה ולא ליד השולחן, דרך מנהגי הנשנוש שלהם, ומצבים שונים כמו שתיארתי כאן.
"ההורה שהיה אחראי בבית הרגיש מותקף, וההורה שלא היה מעורב עד היום הרגיש ממודר, ונוצר מצב של עימות.
לדברי סולטן, מדובר במקרה נפוץ בין זוגות שחוזר על עצמו בצורות שונות אצל משפחות רבות.

גירושים עולים כסף

דבר נוסף שקרה בגל הראשון ובסגר הראשון, היה עלייה בפניות של זוגות שכבר סיימו תהליך גישור לפני גירושין, ההסכם אושר בבית המשפט, הם התגרשו וחיים בנפרד, אבל האתגרים שהקורונה הביאה עימה העלו כל מיני סיטואציות שלא כולם הביאו בחשבון בעת עריכת הסכם הגירושין. למשל: מה קורה עם מזונות בתקופת הקורונה, אם מי שמשלם מזונות נמצא בחל"ת או איבד את מקום עבודתו? איך מקבלים החלטה על תשלומי מזונות במקרים כאלה? ומה קורה עם זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים? יש הורים שנמצא להם לפתע זמן פנוי ויש הורים שהיו חייבים להמשיך לעבוד ובהיעדר מערכת חינוך מתפקדת היו צריכים שינוי בהסכמים.
"לעתים ההחלטה נבעה מטעמים כלכליים, כי להתגרש זה לא דבר זול, ולעתים ההחלטה נבעה מכך שתוך כדי השיח בגישור, הם הבינו שהם רוצים לתת לזוגיות סיכוי נוסף"
"מי שלא נתן את דעתו על הסיטואציות האלה בעת כתיבת הסכם הגירושין המקורי, פנה למגשרים ועורכי דין כדי לטפל בנושא", מסביר סולטן.
הגל השני של הקורונה הביא איתו, לדבריו, אתגרים אחרים לגמרי. "מי שצלח את הגל הראשון ביחד, גם אם בקושי, הבין שכדי להתגרש ולפרק בית, צריך משאבים כספיים. הרי הזוגיות שלנו איננה מושתתת רק על אהבה או משפחה. זוגיות מושתתת גם על שותפות כלכלית. וכאשר זוג מתגרש, צריך לשכור או לרכוש שתי דירות במקום אחת משותפת, למלא אותן בציוד, לשלם מזונות ועוד. גירושין עולים כסף בזמן שכל אחד מבני הזוג המתגרשים מבסס את חייו מחדש. במציאות הכלכלית שנוצרה לאחר הקורונה, זוגות רבים שאחד או שניהם נמצאו בחל"ת, או בעלי עסקים עצמאיים שאין להם ביטחון בהכנסות שלהם לאור המצב הכלכלי, החליטו לעצור את תהליכי הפרידה".
סולטן מסכם: "תקופת השיא בפניות לגירושין היא באופן מסורתי תקופת החגים, חגי תשרי או חג הפסח. השנה הקורונה כנראה הקדימה את שיא הפניות לגישור גירושין, שמגיע לרוב אחרי החגים. לרוב סיר הלחץ המשפחתי נחווה על ידי בני זוג רבים בחגים, ולכן הפנייה לגירושין אחריהם. באופן לא צפוי ואולי גם פרדוקסלי, הקורונה השנה שימשה זרז לתהליכי הגירושין בגל הראשון, והבלם לתהליכים בגל השני".