סביר להניח שרבים מתושבי מודיעין־מכבים־רעות והמועצה האזורית גזר הסמוכה אינם יודעים עדיין, אבל ממש לאחרונה, לפני כשבועיים, סיכלו ארגונים ירוקים למען הסביבה מהלך שקידמו רשויות התכנון להקמת מנחת למטוסים קלים בשטח פתוח הממוקם בין מודיעין לשטחים הפתוחים של המועצה האזורית גזר.
3 צפייה בגלריה
מימין: ליאור דייגי, רז ילינק, ורותם ידלין
מימין: ליאור דייגי, רז ילינק, ורותם ידלין
מימין: ליאור דייגי, רז ילינק, ורותם ידלין
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
בדיון שהתקיים לקראת סוף חודש דצמבר האחרון, הציגו ארגוני הסביבה וגופים נוספים את עמדתם הנחרצת נגד הקמת המנחת, ולהפתעת ובעיקר לשמחת כל המתנגדים לפרויקט, החליטה ועדת התכנון של מחוז מרכז לבטל את התוכניות, שכבר היו מוכנות לביצוע.

"מיזם לא הגיוני"

פרט לארגוני סביבה מוכרים, כמו החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים (רט"ג), להם אינטרס ברור להתנגד למהלך כזה, לקחו חלק פעיל בדיון המכריע ובמידה רבה סייעו לראשי הוועדה לקבל את ההחלטה, גם שלושה פעילי סביבה מוכרים ממודיעין ‑ אנשי עמותת "תושבים משפיעים במודיעין": גדעון בכר, רז ילינק ויואב הרן.
השלושה, שמזה שבע שנים פועלים עם מתנדבים תושבי העיר והאיזור, לשמירה על הטבע העשיר והסביבה שבפאתי מודיעין, השתתפו בדיון החשוב ואף הביעו את עמדתם המנומקת, כמי שמתגוררים בקרבת השטח הנידון. דבריהם תועדו בפרוטוקול הדיון שהוביל להחלטה החשובה על ביטול הפרויקט, שהיה אמור להשפיע על חייהם של עשרות אלפי תושבים, ולא פחות חשוב מכך: על חיות הבר והטבע העשיר המהווים חלק ממסדרון אקולוגי הצמוד לאתר שבו היה אמור להיבנות המנחת.

"תוצאות הרסניות"

לא פחות מפתיעה מהצלחת המאבק היא הדרך שבה גילו שלושת חברי העמותה על התוכנית להקמת המנחת, שהיה מתוכנן להיבנות בשולי כביש 1, בין הגבעות הדרומיות של מודיעין למחלף לטרון.
3 צפייה בגלריה
גדעון בכר
גדעון בכר
גדעון בכר
(צילום פרטי)
"לפני מספר חודשים היינו שותפים למאבק אחר נגד סלילת כביש בין־עירוני בתוך עמק איילון מדרום למודיעין, באיזור פתוח המהווה רצף טבעי בין הרי ירושלים ופארק קנדה. התנגדנו למהלך כי מדובר בכביש מיותר שלא עונה על אף צורך וישחית את עמק איילון על כל המורשת שלו", מספר בכר. "במהלך אותו דיון נודע למשתתפים שיש כוונה להקים מנחת מטוסים בעמק איילון, וכל מי ששמע את זה, בהפתעה גמורה, כדרך אגב, די נכנס לשוק".
מוטרדים מהרעיון יצרו בכר, ילינק והרן קשר עם אנשי החברה להגנת הטבע ורט"ג וביקשו לדעת מה יוכלו לעשות כדי לפעול איתם לסיכול הפרויקט.
מודעים לכך שמאבקים מסוג זה נגד רשויות התכנון אינם קלים ולרוב מסתיימים בהפסד של ארגוני הסביבה, המתינו חברי "תושבים משפיעים במודיעין" למועד הדיון והכינו נייר עמדה אותו יציגו במהלך הדיון, מבלי לדעת אם בכלל תינתן להם זכות הדיבור.
"היה ברור לנו כי פרט לפגיעה אנושה במסדרון האקולוגי והפקעת שטחים פתוחים מהציבור הרחב, מדובר במיזם לא הגיוני", אומר בכר, "במיוחד כשיש שדה תעופה מרכזי במרחק של עשר דקות נסיעה מאותו השטח ובשעה שהמדינה נאנקת תחת משבר כלכלי חסר תקדים. בעינינו זו מחשבה הזויה לזרוק מאות מיליוני שקלים על תשתיות שלא נחוצות להקמת מנחת שישרת מתי מעט בעלי אמצעים ויביא לתוצאות הרסניות בשטח".

"למען הטבע והציבור"

את עמדתם הברורה הצליחו שלושת הפעילים להציג בדיון לאחר שניתנה להם זכות הדיבור, והיא היוותה חיזוק לטענות שהשמיעו נציגי ארגוני הסביבה וראשת מועצת גזר, רותם ידלין.
3 צפייה בגלריה
האזור בו אמור היה המנחת לקום
האזור בו אמור היה המנחת לקום
האזור בו אמור היה המנחת לקום
(צילום פרטי)
"חברי ועדת התכנון הבינו לשמחתנו את המשמעות שיש לנציגי הציבור, ונתנו לנו את הזכות לדבר ברגע שראו שאנחנו נוכחים בדיון שהתקיים באמצעות זום", אומר הרן, "והקשיבו קשב רב לתגובות שלנו. אנחנו גוף מוכר שמתחשבים בו באיזור מודיעין ואנחנו העמותה הכי מסודרת למען הסביבה באיזור הזה ויש לזה משמעות".
"יודעים שאנחנו פועלים למען הטבע והציבור", מוסיף בכר. "הוועדה ראתה את ההיגיון בכך שהנזק שעלול היה להיגרם לטבע ולסביבה וההפרעה לתושבים הם הרבה יותר מתועלת, כי אנחנו מדינה קטנה שאין בה עודף שטחים ומטרת־העל שלנו היא לשמר את הטבע במדינת ישראל".
לטענת ילינק, הניצחון הנוכחי של ארגוני הסביבה משמעותי לא רק בהיבט של השמירה על הטבע והשטחים הפתוחים מהם נהנים תושבי מודיעין ויישובי האזור, אלא גם ברמת התנהלות מול רשויות המדינה ומוסדות התכנון.
"תהליך כמו הקמת מנחת מטוסים מחייב בעינינו שיתוף ציבורי, התייעצות", הוא מסביר, "ויכול מאוד להיות שאם לא היינו מתחברים לדיון על הכביש ומגלים שיש תוכנית, בשוליים לכאורה, להקים מנחת, אז בוקר אחד תושבי מודיעין ומועצת גזר היו שומעים שוועדת התכנון אישרה תוכנית להקמת מנחת מטוסים ואז ייתכן שהיה מאוחר מדי או מורכב מדי לשנות את ההחלטה".

בזכות הקורונה

על אף שעמדתם זכתה להתייחסות רצינית בוועדת מינהל התכנון, טוענים השלושה כי שיתוף הפעולה עם הארגונים השונים הוא זה שהוביל לניצחון הנדיר.
"הקרדיט לנו הוא חלק מקרדיט רחב להרבה אנשים, ויש המון גופים ירוקים שתרמו והביאו אותנו למצב הזה", אומר הרן. "החברה להגנת הטבע ורט"ג עשו מהלך חשוב ואנחנו נתנו ערך מוסף כמי שהסביבה חשובה להם. מה שקרה כאן הוא דוגמה לחשיבות שגופי סביבה יתפסו תוכניות בשלב מוקדם".
קרדיט נוסף מעניק הרן גם לנגיף שהשתלט על חיינו בשנה האחרונה.
"לקורונה יש גם יתרונות", הוא אומר בחיוך, "כי לפני המגיפה, כשהדיונים היו בחדרים סגורים, היינו מנותקים מהם, ועכשיו בכל דיון סביבתי שקשור לאיזור שלנו ומתקיים בזום אנחנו מיד מתפנים ונכנסים, וכך גם מבחינים בנוכחות שלנו, ולניראות הזו יש ערך רב".
"זה גם היה הדיון הראשון בו היינו ממש מעורבים בשותפות עם הארגונים הירוקים הגדולים, וזה נחמד שלמדו להשתמש בנו. אנחנו מתואמים יפה, דבר שלא היה בעבר, וזו שותפות חשובה שעשויה לתרום מאוד למהלכים שכאלה בעתיד, בתקווה להעלאת המודעות והשקיפות לנושאי הסביבה והטבע".

"נכסי היסטוריה"

ידלין, ראשת מועצת גזר שהקמת המנחת היתה אמורה להשפיע גם עליה כמו גם על יישובים קהילתיים וחקלאיים כמו שעלבים ונוף איילון, הממוקמים בצפון־מזרח המועצה, הודתה בשבוע שעבר בפוסט שפרסמה לכל ארגוני הסביבה וכן לבכר, ילינק והרן, על שיתוף הפעולה עם המועצה במאבק למניעת הקמת המנחת.
"בדיון במינהל התכנון טענתי כי חובתנו לשמור על עמק איילון כמרחב היסטורי, מורשתי, אקולוגי, ובכך השלמנו מאבק לעצור הן תכנון מחלף תחבורה והן מנחת מטוסים בלב עמק איילון", כתבה ידלין. "בגזר הופקדו בידינו למשמר נכסי ההיסטוריה, המורשת והחקלאות של ארץ ישראל – ואני רואה מחויבות עמוקה לשמור עליהם מכל משמר".