4 צפייה בגלריה
"לאנשים מהיישוב אין כלים לבצע משימות של עירייה". שטח פתוח פרטי ברחוב חטיבת גולני
( צילום: פרטי)
תושבים רבים במודיעין מתלוננים כי שטחים הצמודים לבתיהם (שפ"פים ‑ שטחים פרטיים פתוחים) עומדים מוזנחים ומלוכלכים וטוענים כי על העירייה לקחת אחריות עליהם.
לטענת התושבים, מדובר באחד העיוותים הגדולים הקיימים במרחב העירוני. השפ"פ הוא מושג תכנוני המציין שטח פתוח לציבור הנמצא בבעלות פרטית, שאינו מיועד לבנייה. השטח הפרטי הפתוח נמצא באחריות התושבים. בדרך כלל כמה בניינים אחראים על שטח מסוים, בשונה משטח ציבורי פתוח, שהקמתו ותחזוקתו מוטלות על גוף ציבורי כגון רשות מקומית או עירייה.
העובדה ששטחים רבים במודיעין מוגדרים כשפ"פים, יצרה מצב בעייתי, מאחר שהתושבים לא מסוגלים לטפל בהם וברוב המקרים הם נשארים מוזנחים.
מדובר בבעיה סבוכה שמלווה את העיר מאז הקמתה, וכיום הדרך היחידה להעביר את האחריות לטיפול בשפ"פ לעירייה היא רק אחרי שיש הסכמה של כל הדיירים לכך, ובתשלום נוסף לעירייה, מה שלא תמיד מתאפשר, וכך השטחים נשארים מוזנחים ולעיתים אף מהווים מפגע תברואתי.
עיריית ירושלים, לדוגמה, מבצעת לאחרונה פיילוט לטיפול וטיפוח המרחבים הפרטיים. התושבים המתלוננים במודיעין מצפים לדבריהם שגם ראש העיריי, חיים ביבס, יספק פתרון לבעיה.
"הזנחה ולכלוך"
"בנאדם קונה דירה או בית, ולתדהמתו מגלה שעל הדרך גם הרחוב‑סימטה‑שדה הסמוכים נמצאים לכאורה בבעלותו, יחד עם שאר השכנים", אומרת אוה אהרונוף, תושבת העיר, שהציפה השבוע את הנושא ברשתות החברתיות. "ומכיוון שזה לכאורה שטח פרטי, העירייה לא דואגת לתאורה, ניקיון, גינון ותחזוקת תשתיות... התוצאה: הזנחה, לכלוך ומרחב עירוני שהולך ומידרדר, שהרי לאנשים מהיישוב אין כלים לבצע משימות של עירייה. ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, החליט שהעירייה תיקח תחת חסותה את השפ"פים הרבים שפזורים ברחבי העיר, וכבר מתחילים לראות את התוצאות בשטח. ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, הכדור במגרש שלך, אולי הגיע הזמן שגם עיריית מודיעין תיקח תחת חסותה את נושא השפ"פים".
מישל בר, תושב העיר, מתגורר ברחוב תלתן. לטענתו, לצד ביתו ישנו שטח קטן שנחשב שפ"פ, שטופל על ידי העירייה במשך 15 שנה, ואז הטיפול הופסק. "לפני חמש שנים החליטו שזה שפ"פ והפסיקו לטפל בשטח. אמרתי להם: 'למה הפסקתם? 15 שנה טיפלתם בשטח. והם ענו לי 'עשינו לכם טובה'. עכשיו השטח מוזנח. יש מלא לכלוך, מלא צואה של כלבים. זו כנראה התמורה לתשלום הארנונה שלנו".
גם לתושב אחר, המתגורר ברחוב חטיבת הראל 20-18, יש טענות נגד העירייה: "יש ברשותנו רצועת גינה שמשמשת כמעבר ופונה לרחוב. השטח הפך להיות שפ"פ ומאז הוא מוזנח מאוד. העירייה טוענת שזה שטח של הבניין, למרות שהוא משמש כמעבר ופונה לרחוב. הם אומרים: 'אתם תטפלו בזה', ואני אומר שלא, כי זה נמצא במרחב הציבורי, אנחנו לא נהנים מהשטח הזה. אנחנו מצפים שהעירייה תטפל בזה כמו בכל שטח ציבורי אחר. אנחנו משלמים ארנונה מספיק גבוהה".
"אחריות לצד ג'"
לני שם טוב מתגוררת בשכונת אבני חן. החשש הגדול שלה ושל שכניה הוא מהאחריות המשפטית הכרוכה בשפ"פ. "המתחם שלנו שוכן בין רחוב יהלום ואבני החושן", היא מספרת, "ומונה 20 משפחות האחראיות יחד על חצר פנימית החולשת על שטח גדול, המוגדר כשפ"פ. אנו מטפחים אותה על חשבוננו כמובן. אך הקושי והפחד הגדול שלנו דווקא קשור לנושאים ביטוחיים. לצערנו אנו נושאי האחריות כלפי צד ג' במקרה של פגיעה. ילדים רבים חוצים כאן דרך המתחם, לא פעם הורדנו ילד שטיפס על מעקה או על חומת אבן. ימי הולדת פרטיים נחגגים במדשאות, כאשר שאר השכנים אחראים על בטיחותם של החוגגים. אינני נציגת הוועד, אך למיטב זכרוני ניסינו למצוא חברה שתבטח אותנו, אך בגלל מורכבותו של השטח לא מצאנו חברה שתסכים. עם עננה זו על ראשינו אנו חיים כבר 13 שנה".
תושב המתגורר ברחוב כליל החורש, מתאר בעיה בשפ"פ שהוא למעשה מגרש חניה המשותף לכמה בניינים: "המקום נראה כמו ג'ונגל כל השנה. יש שיחים שמגיעים לגובה של מטר וחצי-שניים. יש חניות שהן לא שמישות בגלל הצמחייה הגבוהה. אשתי פעם נכנסה עם האוטו בקיר בגלל השיחים. השטח מוגדר כשפ"פ והעירייה לא נכנסת לשם. יש פה שטח שמשרת ארבעה בניינים ולא ברור מי אחראי עליו. הצמחייה מביאה לכלוך. יש ערימות אדירות של עלים, וברגע שפותחים את הדלת כל הבניין מתמלא בעלים. יש המון חתולים וגם נתקלנו פעם בנחש. דיברנו כמה פעמים עם העירייה, אבל הם אמרו שזה לא באחריותה. היינו רוצים שהעירייה תיקח אחריות. אנחנו משלמים על אגרת ביטחון – שיקחו את הכסף הזה וישתמשו בו לשפ"פים".
לטענתו, הפיתרון שהעירייה מציעה הוא לא ישים "כי מאוד קשה להחתים את כל הדיירים. צריך לתפוס את כולם ואף אחד לא רוצה לחתום. יש שכנים שלא פותחים את הדלת אף פעם. זאת צריכה להיות החלטה של העירייה. זה צריך להיות אינטרס של העירייה שהעיר תהיה נקיה".
תושב המתגורר ברחוב חטיבת גבעתי מתאר סכנה בטיחותית בחניה של בית מגוריו: "יש לנו חניה גדולה של 24 רכבים לארבעה בניינים משותפים. יש מדרגות המובילות לחניה שהן כמעט מתפרקות ומאוד מסוכנות. נכון להיום יש הזנחה רצינית. פעם בשנה לקראת פסח אנחנו מביאים קבלן שעושה שם ניקיון רציני. יש פה צובר גז. פעם היתה סביבו גדר, היום אין גדר וזה מאוד מסוכן. פניתי לפני שנתיים להנדסה לגבי המדרגות המתפרקות, אבל הם לא רצו לטפל בזה. נתנו לי טפסים שאחתים דיירים שישלמו כסף כל חודש, אבל אף אחד לא רצה לשתף פעולה. מאז זה נשאר בצורה הזאת. הייתי רוצה שהעירייה לא תשאל את הדיירים אלא תיקח יוזמה ותטפל בזה כמו שטח ציבורי".
"אין פתרון קסם"
"מבחינה תכנונית, המתכננים דאגו ליצור שפ"פים רבים, אך לא שמו ליבם לבעיה העיקרית, התחזוקה השוטפת של המתחמים", אומר חבר המועצה ברוך בוחניק. "כאשר ישנו ריבוי בניינים במתחם שאינם מנוהלים תחת קבוצת ניהול אחת שדואגת לתחזוקה השוטפת, המציאות יצרה מתחמים מוזנחים מבחינת נראות, וזאת תקלה מאוד רצינית שנתתי עליה את הדעת בשנים האחרונות".
מבדיקה שקיים בוחניק, כשהוא נסמך על חוות הדעת של היועצת המשפטית לעירייה משנת 2018, הדרך היחידה "להיפטר" מהשפ"פ היא כאמור החתמה של כלל דיירי הבניין או הבניינים הצמודים אליו על כך שהעירייה תתחזק את המתחם בעלות נוספת.
"התושבים צריכים לפעול כפי שפעלו בנווה שוסטר (להחתים את כל הדיירים ‑ ר.ב)", מסביר בוחניק, "כדי לאפשר לעירייה לקדם את השינוי בוועדה לתכנון ובנייה באופן חוקי טרם לקיחת אחריות על הניקיון באופן רשמי. העירייה כבר דאגה ליצירת מסמכים שאותם המעוניינים יכולים לקבל כדי לקדם את הנושא. עלו טענות שעיריית חולון ועיריית עכו לקחו בעלות, אבל מדובר באופציה שציינתי לעיל (להחתים את כל הדיירים ‑ ר"ב) ושעיריית מודיעין כבר ערוכה לנושא".
בוחניק מסביר, שכיום מנסים לפתור את הבעיה עוד בטרם נוצרה ומבטלים את השפ"פים עוד לפני אישור הבנייה בוועדה לתכנון ובנייה. "מאחר שכולנו תמימי דעים שמדובר בתקלה", הוא מסביר, "אחד מהנושאים שאנחנו בודקים בוועדה הינו נושא השפ"פ, ומשתדלים לבטלו טרם אישור ובדרך זו אנו מצמצמים את השפ"פים ככל שניתן. לעירייה אין פתרון קסם ומדובר בשטחים ששייכים לדיירים. אין דרך לקחת אותם או לטפל בהם ללא אישורים מפורשים מצד הדיירים".
חבר המועצה איתי אלמוג־בר ('מודיעין חופשית') מנסה בימים אלה לרכז תושבים שיש ברשותם שפ"פ, וגם הוא מציע פתרון על פיו לאחר בדיקה של כל מקרה לגופו, יינתן מענה על ידי העירייה.
"מדובר במכה רצינית", הוא אומר. "קיבלנו כמה פניות בנושא לאחרונה והבנו שזה לא נושא חדש. הוא עלה לדיון כמה פעמים בשנים האחרונות. המושג שפ"פ - שטח פרטי פתוח ‑ הוא כביכול שטח ששייך לתושבים בבניין מגורים ובאופן מעשי פתוח לציבור. העירייה לא מטפלת בו ולא מנקה אותו והתושבים די מתקשים להתאגד ולטפל בו. יש גם היבטים משפטיים - אם ילד נפגע בשטח בשפ"פ התושבים אחראים לכך. זה מעוות. יש כל מיני פתרונות לדבר הזה. בירושלים החליטו לקחת את השפ"פים לטיפול העירייה. מה שהעירייה במודיעין עושה, היא אומרת: 'אם אתם רוצים אתם יכולים לשלם כל אחד תשלום נוסף ואנחנו נטפל לכם בניקיון ובטיפול השוטף בשטח'. אני לא בטוח שזה הפתרון הנכון".
מה אתה מציע?
"אני חושב שהעירייה צריכה לעשות דבר פשוט - לעבור מתחם מתחם ולבדוק את הסיטואציה. לדוגמה אם יש גינה משותפת לכמה בניינים, אבל היא פונה לרחוב, העירייה צריכה לקחת את הטיפול בדבר הזה בלי לבקש תשלום נוסף. הפתרון הפשוט הוא שהעירייה תמפה את כל השטחים האלה ותבדיל בין שטחים שהם באמת פרטיים משטחים ציבוריים שבהם העירייה תטפל בלי לבקש תשלום נוסף. אני טוען שהבעיה של השפ"פים היא לא רק של מי שגר שם, אלא של כל התושבים. לכן הגיוני להסתכל מלמעלה ולהגדיל ראש. אני מציע שהעירייה תיקח אחריות על מרבית השפ"פים בלי לבקש עוד תשלום מעבר לארנונה, אחרי שימפו את המקרים הפרטיים. בימים אלה העליתי פוסט בפייסבוק וביקשתי מהתושבים לרשום לי מיקומים של שפ"פים. נפנה לעירייה בתקווה שהעירייה תיקח אחריות על זה".
מעיריית מודיעין נמסר בתגובה: "כידוע, השכונות הוותיקות של מודיעין תוכננו עוד בטרם הקמת העיר וכללו שפ"פים. על מנת לסייע לתושבים, החלה העירייה בהפעלת מודל לפיו יבוצע תהליך של שינוי התב"ע בשפ"פ, לפיו התושבים יגישו בקשה לוויתור על השטח עצמו, לרבות כל הזכויות השמורות להם כתוצאה מכך, ובסיומו השטח יהפוך לשטח ציבורי והעירייה תתפעל ותתחזק את השטחים. במידה שתושבי המתחם מעוניינים ליישם את התהליך עליהם לגשת בצורה מאוגדת לוועדה לתכנון ולבנייה".
