אל"מ אלי בוקובזה, תושב מודיעין, השתחרר ביום חמישי האחרון מצה"ל. אחרי 27 שנים בתפקידים שונים שכללו מלחמות ומבצעים, הוא מסתכל לאחור בגאווה, אבל עדיין לא יודע לאן פניו מועדות. "חשבתי קצת לנוח ולטייל", הוא אומר. "אבל אני מעריך שמהר מאוד יימאס לי ואתחיל לחפש דברים בין היתר מקומות להתנדב".
אל"מ אלי בוקובזהאל"מ אלי בוקובזה
אל"מ אלי בוקובזה
(צילום: דובר צה"ל)
בוקובזה, בן 47, נשוי ואב לשתי בנות, מתגורר במודיעין כבר 13 שנים, והיום בשכונת מוריה.
במהלך תפקידו האחרון כמח"ט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה (טנ"א), בוקובזה קידם מספר תוכניות ביניהן: "רואים רחוק" - שיתוף פעולה של חיל הטנ"א עם עמותת "רואים רחוק" של שילוב חיילים מהרצף האוטיסטי במקצועות הטכנולוגיה והאחזקה. עוד הוא קידם את תוכנית "אופיר ונגדים" - תכנית המאפשרת לימודי תואר ראשון ושני במטרה לפתח את נגדי החייל.
"התגייסתי ב-1993 ולמעשה כל השנים שירתי בחיל החימוש שהשתנה לחיל הטכנולוגיה והאחזקה", מספר בוקובזה. "עשיתי מגוון תפקידים - תפקידי שדה בחייל החל מקצין חימוש בגדוד ועד מפקד מערך טכנולוגיה ואחזקה בפיקוד. בתפקיד האחרון הייתי מפקד טכנולוגיה ואחזקה ארצי. בכל התקופה הזאת היו מספר תחנות בדרך: הייתי קצין חימוש בחטיבת הנח"ל במלחמת לבנון השנייה, בעמוד ענן הייתי קצין חימוש של אוגדה 162, בצוק איתן הייתי סגן מפקד מערך הטכנולוגיה והאחזקה של פיקוד דרום. בתפקיד הנוכחי כמפקד אגד טכנולוגיה ואחזקה ארציים הפעילו אותנו למשימת משמרות הזהב בתקופת הקורונה. בגל הראשון הובלנו את כל חלוקת המזון והצרכים לאוכלוסייה המבוגרת".
מה התפקיד שהכי השפיע עליך?
"בהיבט המקצועי, התפקיד בחטיבת הנח"ל במלחמת לבנון השנייה השפיע עלי. במיוחד בהבנה שלי. זאת הייתה הפעם הראשונה שהשתתפתי במלחמה ופתאום הבנתי מה המשמעות של זה ומה נדרש מאיתנו. בתפקיד האחרון המשימה של משמרות הזהב הייתה משימה יותר ערכית, שהדגישה את הצורך של מדינת ישראל בצה"ל לא רק במלחמות, אלא גם במרחב האזרחי".
אל"מ אלי בוקובזהאל"מ אלי בוקובזה
אל"מ אלי בוקובזה
(צילום: דובר צה"ל)
יש זיכרון מהשירות שנצרב אצלך במיוחד?
"אחרי יומיים בתוך המשימה של משמרות הזהב, התקשר אלי אחד הנגדים שלי, נגד ותיק של 25 שנים בצבא. הוא אמר לי שהוא התקשר כדי להודות לי על זה שבחרתי בו לעשות את המשימה הזאת של חלוקת מזון למי שצריך. מהצד השני, תוך כדי המשימה קיבלנו מכתב מזוג מבוגרים שהיינו אצלו. הם הודו לחיילים שבתקופה של הבידוד מצאו את הזמן לבוא אליהם ולתת להם מארזים. זה היה מאוד מרגש".
מה הפרויקט שאתה הכי גאה בו?
"פרויקט 'רואים רחוק' הוא פרויקט שהתחיל לפני ארבע שנים. חיילים שנעים על הרצף האוטיסטי התחילו תהליך של התנדבות ביחידה ורגע השיא הראשון היה כשהם התגייסו כחיילים מן המניין. במעלה הדרך זכינו שאחד החיילים קיבל אות מצטיין בחיל. תוכנית נוספת על אותו רעיון היא של חיילים עם מוגבלות פיזיות ושכלית שעוברים תהליך של התנדבות ומגיעים אלינו ליחידה לעבוד. אחד החיילים שהתגייס היה אמור לקבל מצטיין נשיא המדינה, אך זה נדחה בגלל הקורונה ויתקיים בהמשך".
"המטרה היא לרתום את החיילים לשירות הצבאי", מסביר בוקובזה את תפיסת עולמו. "יש תוכנית שנקראת אופק - בוחרים את החיילים הבעייתיים ומכינים אותם לקראת האזרחות. יש גם תוכנית לאנשי הקבע של לימודי תואר ראשון ושני לנגדים. גם כסוג של ביטחון תעסוקתי וגם כדי להרחיב להם את האופקים. יש גם תוכנית בתוך היחידה להעצמה אישית ומקצועית של סגל המפקדים".
אגד טכנולוגיה ואחזקה ארצי שבוקובזה פיקד עליו הוא למעשה יחידה חדשה שהוקמה לפני שנתיים וחצי בערך. "הייעוד שלה", הוא מסביר, "היא להיות אחראית על כל שירות אמצעי הלחימה בצבא היבשה - מכלי רכב, נשקים וכל אמצעי הלחימה. בשנתיים וחצי האחרונות הקמנו את היחידה וכחלק מהחשיבה היצירתית מחויבים כל אנשי היחידה לתת הצעות ייעול. יש לא מעט רעיונות שבאים מלמטה וחוסכים כסף לצה"ל".