מחפשים מקום מיוחד לטייל בו בחג השבועות? רוצים ליהנות מלחמי מחמצת, גבינות מיוחדות וירקות בטעם שאין בסופרמרקט שליד הבית? יצאנו לבקר במשקים החקלאיים הכי מיוחדים באזור. אתם מוזמנים לבקר ולטעום.
משק מלמד ‑ הכל אורגני, כולל העופות
במשק של אריק מלמד בכפר הנגיד מגדלים ירקות אורגניים, אחרי שהוקמו שם גם בית קפה ומאפייה, הפך המקום ליעד בילוי פופולרי למשפחות.
מי אנחנו? בפאתי המושב כפר הנגיד, עשר דקות נסיעה מרחובות וחמש דקות נסיעה מיבנה, בחלקת השדה המערבית של היישוב, ממוקם מזה קרוב ל־15 שנים משק חקלאי יצרני מיוחד במינו ‑ משק מלמד, אותו מנהל אריק מלמד.
מה מיוחד? יש חנות לממכר מוצרים שונים - ירקות ופירות טריים מן השדה, רובם אורגניים, עופות אורגניים, יינות, מוצרי מזון מיוחדים - ובית קפה קטן בו אפשר לאכול דברים טעימים וטריים שמכינים במקום, כולל עופות על הגריל. ויש במשק מאפייה קטנה ומוצלחת במיוחד, עליה אחראי השף אורן חג'ג', המוכר בכינויו "אדון שיפון", המייצר ואופה מוצרי חיטה מכל הסוגים, בשילוב התוצרת החקלאית של המשק.
אפשר להגיע, לקנות מוצרים בחנות, וכדאי מאוד להזמין ארוחה קלה ולשבת ברחבת הדשא הענקית, לצד שולחן פיקניק או על מחצלת גדולה.
איך התחלנו? "הקמתי את המשק בשנת 2008, אז התחלנו עם כל העניינים האלה, והמיקום שלנו, במקום שקט בקצה המשק במושב, היה נפלא", משחזר מלמד. "מהרגע הראשון הרצון היה לראות משק שמייצר ומגדל אוכל בסטנדרט גבוה. הגעתי מעולם ההייטק, לא המשכתי כמו אחרים חקלאות משפחתית, אבל נכנסתי לזה בהמון אהבה והתלהבות וחיבור לטבע ולטבעי.
"כשחקרתי את הנושא גיליתי שאין עופות אורגניים, אז התחלתי לעסוק בזה, ובשנת 2015 התחלנו לגדל ירקות אורגניים, והכל ‑ לולי העופות והגידולים ‑ נמצא במשק שלנו ובחלקות המושב. אנחנו היחידים בארץ שמגדלים עופות אורגניים, ומשווקים אותם מקרית שמונה ועד אילת, ויש לנו לקוחות שכבר 15 שנה קונים מאיתנו ירקות אורגניים, ואנחנו עובדים עם חנויות טבע. אנחנו רואים שהשוק גדל, ואני שמח על זה מאוד, על צמיחת השוק האורגני, ועל בסיס הלקוחות שלנו שהולך וגדל. זה עושה לי הרבה כיף שאנשים באים למשק לקנות מאיתנו".
משק לילו ‑ דור רביעי בחקלאות
במרכז כפר ביל"ו פועל מאז תחילת המאה ה־20 המשק של משפחת מילרוד, שמגדלים בעיקר אבוקדו ופירות הדר ומשווקים ישירות לצרכנים.
מי אנחנו? חקלאות היא עסק שעובר מדור לדור, וכלל זה חל גם על בני משפחת מילרוד, הנמנית עם מייסדיו ומתיישביו הראשונים של מושב כפר ביל"ו, הסמוך לרחובות.
מה מיוחד? במרכזו של היישוב השקט פועל מזה עשרות שנים המשק החקלאי של המשפחה, משק "לילו", בו אפשר למצוא כל מה שרק צומח בשדות, במטעים ובפרדסים, ואפילו מעבר לכך. מי שמנהל את העניינים מזה מספר שנים הוא מעין, אחד מבניו של יצחקל'ה, בעל המשק.
איך התחלנו? "סבא רבא שלי, אליעזר מילרוד, היה זה שהתחיל את כל השושלת הזו, כשעלה לישראל בשנת 1920 עם תנועת הביל"ויים", מספר מעין. "בשנת 1933 הם הקימו, קבוצה קטנה של אנשים יקרים, את כפר ביל"ו א', ושם הם החלו לעסוק בחקלאות, וחיו בתנאים לא פשוטים במשק חקלאי שדרש המון השקעה ועבודת כפיים. סבא שלי, אורי מילרוד, היה במשך שנים מנהל בית האריזה המוכר 'תנופורט', ואבא שלי, יצחקל'ה, לוחם שייטת בעברו, נכנס לעניינים בתחילת שנות ה־80, מיד אחרי שסיים את שירותו הצבאי.
"אבא ניהל חברה חקלאית, מה שנקרא היום 'פירות אביב', ועם השנים המשיך להתעסק בכל גידולי השדה, מענבים ועד נשירים, הדרים ואבוקדו.היום אנחנו מגדלים בעיקר אבוקדו ופירות הדר, ומשווקים לרוב ישירות לצרכן, ואני ממשיך את הדרך, דור רביעי לחקלאות בארץ, וזה מרגש".
איפה ומתי? "משק לילו" ממוקם ברחוב הראשי של כפר ביל"ו, הנקרא, כמה סמלי: רחוב ההדרים, ושם גם אפשר לרכוש את התוצרת הטרייה בתיאום מראש. בנוסף, מדי יום שישי, מגיעים בני משפחת מילרוד לשוק הפתוח בכיכר המרכזית של קיבוץ גבעת ברנר הסמוך, שם מציעה המשפחה למכירה את כל התוצרת החקלאית הכי טרייה, בין השעות 8:30‑11:00.
משק עברי ‑ ג'יבן כמו בעיראק
במשק של משפחת עברי במושב עזריה מייצרים כל מיני סוגים של גבינות שמגיעות מהדיר של המשפחה, אבל גאים במיוחד בגבינה העיראקית המסורתית.
מי אנחנו? את החנות לממכר מוצרי גבינות וחלב של משפחת עברי במושב עזריה, הממוקם בין מודיעין לרמלה, אין חובב גבינות שלא מכיר, כך לפחות נראה על פי זרם הלקוחות העושים את דרכם מדי יום אל החנות.
מה מיוחד? המקום, בו נמכרים עשרות מוצרים שרובם הגדול מיוצר במחלבה ובמשק החקלאי הממוקמים ממש מאחורי החנות, הפך למוקד משיכה, ונראה כי פרט לאיכות המוצרים, ליחס האישי שמעניקים בני משפחת עברי והעובדים במחלבה, תרומה לא קטנה לכך. לאווירה הנעימה במקום אחראים כמה מבני משפחת עברי, משפחה ותיקה במושב: האחים דודי ורן, הממשיכים את המסורת בה החלו הוריהם, שולה ואליהו.
איך התחלנו? "גדלתי במשק החקלאי הזה, שהקימו הוריי, שעלו מעיראק במסגרת עליית הנוער בשנות ה־50, ומאז אני פה", מספר דודי. "ההורים הגיעו לפה, ולמרות שעסקו במלאכות אחרות בעיראק, שמו להם למטרה להקים משק חקלאי יצרני בארץ ישראל, והמטרה הראשונה שלהם הייתה פשוט לייצר לעצמם מזון – חלב, גבינות, חיטה, ירקות. בשנות ה־70, אחרי מלחמת יום הכיפורים, קרסנו מבחינה כלכלית, וזנחנו חלק מהעבודה במשק, אבל כל הזמן הראש היה בזה שאנחנו רוצים לייצר גבינות".
התפנית, מספר דודי, התרחשה בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת: "הבנו שקשה להתחרות עם חברות ענק כמו תנובה, והתחלנו לייצר את הגבינה העיראקית, הג'יבן, ופשוט עברנו מחנות לחנות, ומשם הכל התגלגל".
קראו גם:
הניסיון רב־השנים בייצור הגבינה העיראקית, הוביל את בני משפחת עברי להתפתחות משמעותית, מכל הבחינות, והפך את המשק המשפחתי למוקד משיכה לרבים, מכל רחבי הארץ. "התחלנו מג'יבן עיראקי ביתי והתקדמנו", אומר דודי בחיוך. "יש לנו דיר כבשים ומחלבה, ואנחנו מייצרים בעצמנו מבחר גדול של מוצרים: מוצרלה, גבינות איטלקיות, חלב מהדיר, גבינות רכות, חצי קשות וקשות, יוגורטים מחלב עיזים, יש פה הכל מהכל".
ג'ילברט ‑ מאפיית בוטיק ללחמי מחמצת
הוא מהנדס שנישא לבת קיבוץ נען, התאהב באפייה והחליט להחיות את המאפייה ההיסטורית של הקיבוץ. מאז מייצרים גילי ושי טנא לחמים מכל סוג, ובעיקר לחמי מחמצת.
מי אנחנו? מי שעוסק בתחום מזה שש שנים, והקים ביחד עם אשתו מאפיית בוטיק ללחמי מחמצת, הוא גילי טנא, המנהל את "ג'ילברט ‑ מאפייה מקומית", מאחורי הצרכנייה של קיבוץ נען שבשפלה.
מה מיוחד? מדובר באחת המאפיות הבודדות באיזור המושבים והקיבוצים של המועצה האזורית גזר, ולמרות שהיא אינה גדולה פיזית, היא הפכה למקום עלייה לרגל.
מבנה המאפייה, שהוא למעשה המקום בו פעלה במשך עשרות שנים המאפייה המיתולוגית של הקיבוץ, שהוא בין הקיבוצים הגדולים בארץ, ממוקם בלב הקיבוץ, מאחורי הצרכנייה, לצד מרבדי דשא רחבים ומוצלים. "זו באמת מאפייה שמבוססת על המאפייה ההיסטורית של הקיבוץ, ממש באותו המקום, ואנחנו מייצרים ואופים מגוון רחב של לחמי מחמצת, לחמניות, פוקאצ'ות, ג'אבטות וכל מה שאפשר להוציא מהתנור, באפייה יומיומית, ישירות ללקוח", מסביר טנא. "הייצור שלנו עצמי, ממיטב חומרי הגלם, ללא שום תחליפים או חיקויים".
איך התחלנו? "פתחנו את המאפייה לפני שש שנים, שי אשתי, ילידת נען, ואני, וממש החזרנו לחיים את המאפייה ההיסטורית, כולל התנור העתיק והמיוחד של יענקל'ה, האופה הוותיק. שיחזרנו קצת את התנור, שיפצנו, ובאירועים מיוחדים אנחנו אפילו אופים בתוכו".
טנא, שבכלל גדל בחולון ולמד הנדסת מכונות, שמח מאוד על כך שבחר להיות אופה.
"תמיד אהבתי לאפות ולבשל ולהתעסק במזון, ונחשפתי לתחום האפייה בתור סטודנט, כשאפיתי בלילות במאפייה בתור עבודת סטודנט, ובסיום הלימודים, כשהוסמכתי כמהנדס, בחרתי להמשיך לעבוד במאפיות של עבודות יד, ולשמחתי הצלחתי בשנת 2016 לצאת עם אשתי לדרך עצמאית. אני חושב שיש אצלנו אווירה נהדרת ורגועה, יש לנו כריכים, קפה ומאפה ולחם טרי תמיד, ואנחנו שמחים לארח את מי שמגיע".
דניאלה ‑ שוק חקלאי וגם בית קפה
במשק של משפחת יעקב במושב מצליח יש חנות לממכר תוצרת חקלאית טרייה, מכולת, ומזנון לארוחות בוקר וצהריים, שאותן אפשר לאכול מול נופי השדות. מושב מצליח שבמועצה האזורית גזר, ממוקם ממש בצמוד לרמלה, אולם על אף קרבתו לעיר, יש בו שקט אמיתי של מושב, שדות חיטה רחבים, חממות ומטעים.
בין המשקים הבולטים ביישוב, שרבים מתושביו עדיין עוסקים בחקלאות, נמצא המשק של משפחת יעקב, המוכר יותר בשם "דניאלה – שוק חקלאי", הפעיל בכל ימות החול בשבוע.
מי אנחנו? מי שמנהל את האימפריה הזו, אליה נוהרים רבים מכל האיזור, הוא מור, אחד משני הבנים במשפחת יעקב, שבמשך השנים האחרונות, במקביל לעבודתו כחקלאי, הקים את המשק הצבעוני.
יש בשוק הכל מהכל: חממות לגידול ירקות, מטעים, חנות לממכר תוצרת משק טרייה, מכולת ובה כל מוצרי המזון, פיצוחים ופירות יבשים, ומזנון לארוחות בוקר וצהריים, עם מקומות ישיבה מוצלים רבים אל מול שדות חיטה ומרחבים פתוחים.
איך התחלנו? "אני דור שלישי לחקלאים, ומי שהתחיל את הכל היה סבא שלי, שעלה לישראל ממצרים בשנות ה־50, ולמרות ששם עסק בתחום היהלומים, החליט לעבוד פה את הקרקע", מספר מור.
בין השנים 2008 ל־2018, נקלעה המשפחה לקשיים, אבל גם תקופה זו לא עצרה את חזונם של בני משפחת יעקב להמשיך ולעסוק בחקלאות. "באותם ימים התחלנו לגדל כל מיני גידולים, פשוט כדי לבדוק מה יהיה רווחי, במה כדאי להשקיע, ובסוף אותה תקופה הבנו, המשפחה, אשתי היקרה לנה, ואני, ששווה להשקיע במשק למכירה ישירות ללקוח, וכך היה".
בתחילה פעל המשק בימים ראשון ושני, אולם עם הביקוש הגובר לתוצרת טרייה על בסיס יומיומי, הורחבה פעילותו לכל ימות השבוע.
המקום נקרא על שמה של אחותו של מור, דניאלה, שנפטרה בגיל 28 אחרי שנים במהלכן סבלה ממחלה גנטית נדירה. "אנחנו פה בשביל דניאלה היקרה", אומר מור, "ובשנה הבאה, בלי נדר, נקים את 'יקב דניאלה. מגיל שבע אני עובד בשדות עם אבא, ואלה החיים שלי, זה דבק בי, וזה לא יעזוב אותי. החקלאות, לתפיסתי ולאמונתי, היא הבסיס, והקדוש ברוך הוא בנה את כל המקצועות סביב הדבר הזה, אז אנחנו פה, ולתמיד".
משק חיים מזרחי - 200 דונם של גידולי ירקות
חיים מזרחי מגדל במשק שלו במושב בית חנן כמעט כל ירק אפשרי. "אני אוהב את זה, לראות שתיל הופך לצמח ואז לירק, זה גלגל החיים".
מי אנחנו? שלמה וחיים מזרחי הם אחים שמגיעים ממשפחה של חקלאים. במשך שנים רבות אביהם גידל יבולים על שטחים סמוך לכביש 4311. לאחר שהחלו לבנות בשטחים אלה, הם עברו למושב בית חנן.
איך התחלנו? "בגיל צעיר התעסקתי בדברים אחרים, כמו מכונאות רכב, אבל כשאתה מגיע ממשפחה של חקלאים, אז זה כל מה שאתה יודע לעשות", מספר חיים מזרחי. "זה תחום לא קל, אבל אני אוהב את זה, לראות שתיל הופך לצמח ואז לירק, זה גלגל החיים. זה גם תחום שמאוד התפתח, כמו שתרופות לבני אדם תמיד מתחדשות, גם תחום ההדברה בהתפתחות. יש היום יותר ויותר מוצרים טובים יותר ששומרים על הירק ולא פוגעים בו".
מה מיוחד? במשק, שמשתרע על שטח של 200 דונם, מגדלים כבר למעלה מ־21 שנה צנון, לפת, סלרי, שומר, סוגי חצילים, בצל ירוק ופלפלים, מתוקים וחריפים.
אחרי שנת שמיטה קשוחה הם חזרו לפעילות, ומנהל החלוקה, אלי וענונו, מספר על העבודה הקשה: "בשנה שעברה לא חישבנו נכון ושתלנו יותר מדי. בשנת שמיטה חקלאים מפסידים הרבה, לכן יש חקלאים שמעדיפים לסגור. אנחנו תרמנו המון, כי נשארנו עם הרבה ירקות. ישראלים הם כמעט מספר אחת באכילת ירקות. הם צורכים המון מוצרים מהטבע". אגב, אם וענונו נראה לכם מוכר, זה כיוון שפניו המחייכות מופיעות על המשאיות של המשק. "אחרי 21 שנה כאן מגיעה לי מתנה קטנה, לא?", הוא מסכם בחיוך.
