"אנו הולכים על פני האדמה, פנינו קדימה, מדי פעם מביטים לאחור ומשנים את החזית, מגדירים ציר לפני שבוחרים כיוון. דרך הזיכרון והכמיהה, ובעזרת אינסטינקטים בריאים אנו נעים בעולם הצפוף ביציבות ובעדינות".

ארץ - הנפילהארץ - הנפילה
ארץ - הנפילה
(צילום: שמעון בוקשטיין)

"ארץ- הנפילה" היא יצירתו הראשונה באורך מלא של הרקדן והכוריאוגרף גיל קרר והופקה בשיתוף מועצה אזורית מנשה אשר תומכת בגיל ככוריאוגרף עצמאי. לאחר שנים של יצירה עצמאית פורה שקיבלה הכרה בעולם גיל יעלה לראשונה את יצירתו בבכורה באולם הגדול בסוזן דלל, ציון דרך משמעותי בהתפתחות ובחשיפה לקהלים רחבים יותר.
קרר החל את דרכו המקצועית בלהקת המחול הקיבוצית הצעירה שם רקד במשך שנתיים. בהמשך השנים עבד עם כוריאוגרפיים רבים, ביניהם רייצ׳ל ארדוס, נמרוד פריד, ניב שיינפלד ואורן לאור, מאיה ברינר ודנה רוטנברג. בנוסף השתתף בהפקות של האופרה הישראלית, תאטרון גושן , תאטרון אורנה פורת ובהפקה מיוחדת של האמנית אניסה אשקר. בהמשך הדרך רקד בלהקת המחול ורטיגו בניהולה האומנתי של נעה ורטהיים וכיום הוא עובד עם הלהקה כמורה ויוצר בסדנא להכשרת רקדנים.
מה זה ליצור בכפר אמנות אקולוגי? נראה כי היצירה החדשה "ארץ" מנסה לתת לכך מענה.
"אני יצרתי , רקדתי ועבדתי בכפר האמנות האקולוגי בתור רקדן בלהקת ורטיגו לפני לא מעט שנים, והיצירה ארץ -הנפילה אכן תופיע בכפר האקלוגי אבל לא נוצרה שם. באופן כללי אוכל לומר שלרקוד בכפר אמנות אקולוגי זאת חוויה מאוד נעימה, רכה, ומרחיבה. יש בזה גם אלמנט של צניעות, ופרופורציה ומאפשר יחס אחר לגוף ולסביבה. עם זאת, ניתן לומר שהיצירה "ארץ - הנפילה" מדברת גם על נושאים אקולוגים. היא שואלת על היחס לסביבה ועל התמודדות עם תנאי הסביבה, חוקי המציאות, שהם גם חוקי כדור הארץ, ותחושת הגוף והאני בתוכם.
מעצם הדימוי שעימו עבדנו - של משלחת שמגיעה לכדור הארץ על מנת לחקור ולחוות את החיים על פני האדמה, נוצר בעצם ההקשר האקולוגי שמביא איתו את השאלה לגבי היחס שלנו כבני אדם לאדמה ולכדור הארץ. האם זה משהו שיש לנצל עד תום? או שזוהי בעצם הקרקע שלנו למסע שלנו? שאנחנו צריכים לדאוג לה כמו לבית שלנו, ושאולי אנו שומטים לעצמנו את הקרקע מתחת לרגליים? עד כמה קשה או קלה לנו היא ההתקרקעות? ואיזו מערכת יחסי גומלין אנו מקיימים עם האדמה? או שמושג זה בכלל זר לנו לחלוטין? לא היה פה ניסיון ישיר לתת מענה לנושא האקולוגי, אבל מעצם הדימוי והשאלות על הטבע האנושי והחיבור לאדמה נוצר גם ההקשר האקלוגי, שבעצם לא ניתן לנתק אותו כאשר שואלים שאלות מהותיות על הקיום שלנו כאן".
ומתי מגיעה ה"נפילה"?
"הנפילה מגיעה בעצם מההתחלה, זאת נקודת המוצא של בני האדם, ללא מטען חיובי או שלילי, שממנו יוצאים למסע. הנפילה כן יכולה להקשר למצב בו בני האדם "טובעים" בחומר, שוכחים את המהות של הדברים ושל עצמם ונשענים רק על הצורה והנראות. כמו כן כשיש ניצול וחמיסה. ההזדהות עם החומרי".

גיל קררגיל קרר
גיל קרר
(צילום: ג'ינו רוסה)

איך זה להיות גם היוצר, הכוריאוגרף וגם חלק מלהקת הרקדנים?
"להיות גם הכוריאוגרף וגם הרקדן זה כיף מצד אחד ומאתגר מצד שני, כמו בכל דבר יש לזה יתרונות וחסרונות. היתרון הגדול הוא היכולת להרגיש ולחוות את היצירה מבפנים, להיות חלק מהגוף המבצע, כך שיש לך יכולת השפעה והובלה גם מבפנים וגם ברגע האמת, כלומר בהופעה עצמה, ברגע החי. יש בזה גם תקשורת יותר ישירה ושיוונית מול שאר הרקדנים, ככה שיש כאן אפשרות נוספת להביא אותם לאן שאתה רוצה מבפנים. הצד השני הוא שלפעמים כיוצר אתה זקוק להפרדה מהרקדנים, והאמת היא שיש מקום להיררכיה ברגעים כאלו או אחרים. כמו כן אתה מפסיד את נקודת המבט החיצונית, האובייקטיבית יותר כביכול, נקודת מבט שיכולה לתפוס את כל התמונה. במקרה הזה חשוב למצוא אנשי צוות שאתה סומך עליהם, כמו מנהלי חזרות, אסיסטנטים, דרמטורגים, שאתה יכול לשחרר להם ושיש לך איתם שיח כן ומעמיק. אני מרגיש שהתברכתי בצוות כזה".
ממה אתה שואב השראה?
"את ההשראה שלי אני שואב מחיי האישיים, מהאתגרים שעומדים מולי, מעולמי הפנימי, מהקונפליקטים שאני חווה, מהרצונות שלי, הקשיים שלי , זכרונות וכמיהות הלב".
ארץ-הנפילה. 18.12 שעה 20:00 מוזיאון ישראל. 29.12 שעה 20:00 כםר האמנות האקולוגי, ורטיגו. 31.12 שעה 21:00 מרכז סוזן דלל.