יולי ענבר, תלמידת כיתה י"ב באחד התיכונים במודיעין, טוענת כי הנהלת בית הספר הזיזה ממקומה יצירה שהכינה במסגרת עבודת הגמר שלה במגמת אמנות, וזאת משום שהעבודה "בוטה וגורמת אי־נוחות", כפי שהוסבר לה.
1 צפייה בגלריה
"זה פגע בי מאוד". יולי ענבר והמיצג שיצרה
"זה פגע בי מאוד". יולי ענבר והמיצג שיצרה
"זה פגע בי מאוד". יולי ענבר והמיצג שיצרה
(צילום פרטי)
קראו גם:
עבודת הגמר של ענבר עוסקת במחלה ממנה היא סובלת, אנדומטריוזיס – מחלה גינקולוגית כרונית, ממנה סובלת אחת מתוך עשר נשים, הגורמת לכאבי מחזור קשים מאוד, ואינה ניתנת בשלב זה לריפוי.
מכיוון שאובחנה אצלה המחלה רק לפני מספר חודשים, בחרה ענבר להציג נושא זה בעבודת הגמר שלה, שזכתה לשם "הסוד", וכוללת מיצג של דלת פתוחה שעל המשקוף שלה תלוי הכיתוב "סוד", העשוי מטמפונים הצבועים באדום.
בנוסף, על הדלת עצמה מוצגים ציטוטים אנונימיים, וידויים על התמודדותן של נערות ונשים עם המחלה, וזאת במטרה להעלות את המודעות לבעיה הכואבת.
לטענת ענבר, זמן קצר לאחר שעבודתה הוצגה ברחבת הכניסה המרכזית לבית הספר, ויומיים לפני פתיחתה הרשמית של תערוכת היצירות, היא הופתעה לגלות כי העבודה הוזזה במקומה, למיקום צדדי ופחות בולט. כשביקשה לברר מדוע בוצע המהלך, נדהמה לגלות כי ההחלטה התקבלה על ידי הנהלת בית הספר.
"נאמר לי שהגיעו תלונות של מורים בודדים מבית הספר שהפרויקט שלי בוטה, ושלחלק מהמורים מפריע לראות את העבודה כשהם הולכים במסדרון", מספרת ענבר. "זה פגע בי מאוד, בעיקר כי עד אז קיבלתי פידבקים מעולים על הפרויקט מצד תלמידות ומורות שביקשו להביע איתי הזדהות. אני לא מבינה למה מישהו בבית הספר החליט ששמרנות חשובה יותר מחופש הביטוי, והמסר החשוב שביקשתי להעביר".
תלמידה אחרת בתיכון טוענת גם היא כי הצעד בו נקטה הנהלת בית הספר אינו הגיוני: "מביך שבית ספר שמחנך לחופש הביטוי, לפתיחות, לערכים וליצירה אמנותית, מחליט החלטה כזו. זה עצוב לגלות שדברים כאלה קורים, בטח במאה ה־21, בעידן שבו כל הדברים האלה, השתקות והסתרות, אמורים להיות מאחורינו".
לדברי ענבר, גם שבוע לאחר פרסום המקרה ברשתות החברתיות, היא לא זכתה להתייחסות עניינית מטעם בית הספר.
"גם עכשיו, אחרי שהוצאתי את הסיפור החוצה, יש עדיין הרגשה שנערות ונשים עדיין נמצאות במצב של הסתרה", אומרת ענבר.
"מביך שבית ספר שמחנך לחופש הביטוי, לפתיחות, לערכים וליצירה אמנותית, מחליט החלטה כזו. עצוב לגלות שדברים כאלה קורים במאה ה־21"
"עצוב שבשנת 2022, כשמדברים על העצמה נשית, אין את תחושת הנוחות שאנחנו יכולות לדבר על זה. סביר להניח שאם הייתה לי מחלה אחרת לא הייתה בעיה עם העבודה, ועל מחלה אחרת הייתי יכולה לדבר, והיו מאמינים לי מבלי שהייתי צריכה להצדיק את הכאב שלי.
"אגב, למרות המחאה המיצג לא חזר למקומו. הוא נשאר במיקום פחות בולט, ובסופו של דבר ביצעו את המעשה מבלי לשאול אף אחת, וזה מקומם. לא חשבתי שחשיפת המקרה תיצור כאלה גלים, אבל זה קרה, ואולי זו הדרך הטובה ביותר כרגע להעלות את המודעות למחלה ‑ זה מה שאני רוצה".
מהעירייה נמסר: "בית הספר עירוני ב' מאמין בחופש הביטוי ונותן במה רחבה לתלמידיו להציג את עבודות הגמר שלהם. במקרה המדובר, הוזזה במעט העבודה של התלמידה שהוצבה מלכתחילה במיקום לא נוח פיזית, בכניסה לחדר המורים. העבודה מוצגת במבואה המרכזית, מול הכניסה לבית הספר והחשיפה אליה אף גדולה יותר".