משפחת חיון ממודיעין עברה בחודש אוגוסט טלטלה לא פשוטה, שכללה הידבקות בקורונה של ההורים והתינוקת, ועם ניצחון קטן ‑ שלושת ילדיהם האחרים לא נדבקו.
קראו גם:
המשפחה כוללת את לירז, 35, עמית, 43, וארבעת הילדים: עופרי בת שמונה וחצי, יובל בת שבע, יאיר בן שלוש, והתינוקת עומר, בת חודשיים.
"עוד לפני שחלינו", מספרת לירז, "באמצע יולי, הבן שלי הקטן יאיר נכנס לבידוד. אני הייתי בחודש תשיעי והוא נכנס לבידוד בגלל הגן, ואז היה לנו סרט שלם. בעלי נכנס איתו לבידוד ואני הייתי בצירים. באותה תקופה היכרנו את רכזת קידום בריאות בעירייה, מיכל אלימלך, שעזרה לנו מאוד. בעלי נכנס איתו לבידוד והם סידרו לנו בדיקת קורונה מהירה, וניסו למצוא לנו פתרונות כדי שבעלי יגיע איתי לחדר לידה. ברגע שקיבלנו תשובה שלילית לבעלי הלכנו ללדת. אחר כך, ב־31 ביולי, בעלי הרגיש רע ונכנס לבידוד והתגלה כחולה קורונה. נשארתי לבד עם כל הילדים, וגם אנחנו נכנסנו לבידוד. אחרי שלושה ימים היה לנו סיפור עם התינוקת, שהיתה מאוד צהובה והיה חשש שיש לה צהבת. התפנינו באמבולנס אני והתינוקת, ואחרי טיפול חזרנו הביתה ולמחרת עשינו בדיקות קורונה אני וכל הילדים, וקיבלנו תשובה שלילית כמעט לכולם. באותו הלילה, כל הלילה התינוקת לא נשמה טוב ובבוקר קיבלתי טלפון שהתינוקת יצאה חיובית לקורונה. היו לה תסמינים מאוד קשים של קוצר נשימה".
אחרי כמה ימים החלה גם לירז לפתח תסמינים. "במשך שבוע הייתי עם חום של 40 מעלות", היא מספרת, "כאבי ראש ובלי חוש טעם וריח בכלל. ותוך כדי הינקתי אותה".
לאחר מכן נאלצה לעבור בדיקות חוזרות, שיצאו כולן חיוביות גבוליות. "היפנו אותי לבדיקת קורונה כשכבר הרגשתי יותר טוב. בדיקה שנייה יצאה חיובית גבולי. עשיתי בדיקה נוספת ואז שוב פעם עשו בדיקה וקיבלתי עוד תשובה חיובית גבולית. במקביל, כל הזמן דיברתי עם המרפאה לראות מה עושים. כבר הייתי אמורה להשתחרר אבל הבדיקות נעשו באיחור. תוך כדי שאני בוכה שחררו אותי מבידוד אחרי חודש שלם, ואז פתאום התקשרו ממשרד הבריאות ואמרו לי: 'את לא יוצאת מבידוד, ורק מרגע זה את נחשבת כחולה'. זה היה הלם, כי הרגע שיחררו אותי מבידוד והיה לי מכתב חתום. אמרו לי להיכנס חזרה לבידוד".
"קדחתי מחום"
בשלב הזה אלימלך וחבר המועצה מחזיק תיק הבריאות במועצת העיר ברוך בוחניק נחלצו לסייע לה. "כולם היו בהלם מהתהליך שעברנו. עשיתי שבע בדיקות קורונה בסך הכל. למזלי הילדים הגדולים לא נדבקו. ברגע שעומר התינוקת יצאה חיובית נכנסתי איתה לבידוד בידיעה שאני אדבק ממנה".
איך הרגשת בזמן שהיית חולה?
"הרגשה ממש קשה. כאילו משהו משתלט לי על הגוף. נורא פחדתי לקחת תרופות בגלל שהינקתי. בעלי שהדביק את התינוקת היה עם תסמינים מאוד קלים. הוא היה 48 שעות מרותק למיטה וזהו. אצלי קיבלתי את זה ממש קשה. מפחיד. לקח לי ימים רבים להרגיש יותר טוב. זה לא כמו מחלת חורף רגילה. שבוע שלם קדחתי מחום, היו לי כאבי ראש וכאבי שרירים קשים. לא היה לי בכלל תיאבון. בארבעה ימים ירדתי חמישה קילו. לא יכולתי לאכול. לתינוקת היו קשיי נשימה וברוך השם היא יצאה מזה. לא היה לה חום. זה היה מפחיד. אף אחד לא ידע מה עושים. היא היתה בסך הכל בת שלושה שבועות כשהיא חלתה. היום ברוך השם הכל מאחורינו. אחרי חודש בבידוד יצאנו ישר לטיול בטבע. אני עדיין לא מעכלת שאני פוגשת ורואה אנשים".
מתנות לילדים
על הליווי של מחלקת הבריאות בעירייה היא מספרת: "מיכל עזרה לי בהרבה דברים - דבר ראשון עם כל הנושא של הבדיקה של הבן שלי כשהייתי צריכה ללדת. היא הרגיעה אותי, דיברה איתי ומעבר לזה שהיתה מהממת, היו גם את מור ואורטל שעובדות עם מיכל שהיו מקסימות לכל אורך הדרך. הן שלחו לנו מתנה לילדים מונופול ומשחק של מנדלות. הילדים ממש התלהבו לקבל מתנה ליד הדלת. בנוסף, היא קישרה אותי ל'אם לאם' לנשים אחרי לידה ולעמותת 'סירי לידה', ששלחו לי ארוחות צהריים. היא קישרה אותי גם לבני נוער מקסימים שעשו זום להפעיל את הילדים, שנהנו מזה בטירוף. לאורך כל הדרך היא התקשרה ובדקה מה צריך, שאלה מה שלומנו. זה נתן הרגשה ממש טובה. צריך חיזוקים נפשיים. מלא אנשים ממודיעין באו, עזרו, הביאו מתנות לילדים ליד הדלת. אנחנו מודים למיכל על הכל מקרב לב ולברוך בוחניק על הכל ולבנות שעובדות איתה. זה מחמם את הלב. הם היו הגורם העיקרי שסמכנו עליו והרגשנו שיש למי לפנות. אנחנו מלאי הערכה".
"זה לא כמו מחלת חורף רגילה. שבוע שלם קדחתי מחום, היו לי כאבי ראש וכאבי שרירים קשים. לא היה לי בכלל תיאבון. בארבעה ימים ירדתי חמישה קילו"
"כולם נרתמו"
אלימלך מספרת על ההיתרמות הכוללת בקהילה: "המטרה שלנו היא קודם לשמוע מה שלומם, להגיד להם שמישהו בעירייה חושב עליהם ורואה אותם ועוזר במידת הצורך, להיות קשובים וגמישים לצרכים השונים. יש כאלה שלא צריכים שום דבר. מספיק שיחה אחת לכמה ימים, ויש כאלה שצריכים הרבה מעבר ואנחנו מנסים לראות ולהתאים את עצמנו. קודם כל יש את הקטע של התמיכה הרגשית. יש הרבה אנשים שצריכים את זה. שיחה יומיומית לשמוע, לעודד, לשלוח חומרים מעניינים, מוזיקה, מדיטציות, לדבר על הקשיים, לנרמל את הקושי ולתמוך מבחינה רגשית, להפנות למוקד ער"ן. בפן המעשי לפעמים הם צריכים עזרה במשלוחי תרופות, בקניות, בהורדת זבל, וכל מיני דברים שבהם התבקשנו לעזור. פנינו לעמותות בעיר שמוכנות לעזור. במקרים חריגים כמו לירז שהתמודדה עם תינוקת ובעל שחלו, והיא שחלתה, התגייסנו כי היא היתה אחרי לידה. חיברתי אותה עם 'אם אם' שחיברו אותה ל'סירי לידה' שדאגו לאוכל מוכן שנשים בישלו והביאו אליה הביתה. היה לנו תורם, מאיר כהנא, שתרם משחקי ילדים ודאגנו להעביר להם משחקים, וגם היה רעיון של שיתוף בני נוער להפעלה בזום של ילדים שעשינו בשיתוף עם מחלקת נוער וצעירים. היתה התגייסות של כולם. גם בזה ההיכרות שלי עם כל הגורמים בקהילה והאפשרות לתווך ולשתף עוד גורמים באה ליד ביטוי בצורה טובה. כולם נרתמו וכולם עזרו והם קיבלו את העזרה בשמחה ובאהבה".
לעוד חדשות מודיעין
