טקס חנוכה מרגש נערך היום (א') בבית הספר לחינוך מיוחד "פסיפס" ובו נחשף קיר ההנצחה לזכר היהודי סאלי ביין ותלמידיו אשר נספו בשואה.
מדובר על סיפור מרגש שמעט נשכח מדפי ההיסטוריה, אודות סאלי ביין, יהודי גרמני מורה ופורץ דרך, אשר הקים כפר חינוכי לילדים יהודים עם צרכים מיוחדים פיזיים ונפשיים בשנת 1908. סאלי התאפיין ברעיונות חדשניים ופעל רבות למען ילדים שאלמלא פעילותו המיוחדת, היו בשולי החברה. ההסתה של הנאצים, שהיו מעוניינים לסגור את הכפר, לא אפשרה לביין להמשיך בפעילותו ללא הגבלה. ב-1942 הוצאו החניכים ואנשי הצוות, ובהם ביין, למחנה ההשמדה סוביבור שם נרצחו.
סיפור זה, שנחשף בשנת 2022 בספר "כפר הילדים המיוחדים של סאלי ביין" מאת רוני מאיר דותן על פי מחקר שבוצע ב-2017 ובו מרוכזים יותר מ-400 תלמידים ותלמידות שלמדו בכפר לאורך השנים, נגע לליבם של אנשי הצוות החינוכי והתלמידים בבית הספר "פסיפס" - בית ספר המהווה בית חם למסגרת חינוכית רב לקותית בו לומדים תלמידים ותלמידות עם לקויות שונות, וסיפור זה אומץ על ידי בית הספר במסגרת תכנית הלימודים הבית ספרית, כחלק מהנצחת אחיהם למגבלות.
התלמידים יצרו עשרות פרפרים צבעוניים ושונים, אשר תלויים על קיר הנצחה לזכר סאלי ביין ותלמידיו. הפרפרים מצביעים על השוני והייחודיות של כל ילד וילדה, המבליט את הצורך באיחוי הקטבים. זהו חלק מפרויקט הנצחה עולמי בו כל ילד הוא פרפר יחיד ומיוחד בעולם ומשמש כגשר מייצג בין עבר להווה ועתיד במטרה לאפשר חיים מלאים לכל מי שגורלו מופקד בידי האחר.
באירוע חנוכת הקיר השתתפו – איריס אלאיש הורטמן קרובת משפחה של סאלי ביין, רוני האן ושי קוקוי שקרובי משפחתם התחנכו אצל סאלי ביין, רוני דותן החוקר שחשף את הסיפור וטטיאנה רוגה החוקרת השותפה מגרמניה, פרנק צח ראש אגף כוח אדם בשגרירות גרמניה בישראל, אברהם חולי סגן נשיא בני ברית העולמי, סגני ראש העיר עמיעד טאוב ואלעד שמעונוביץ', מחזיק תיק החינוך עידן חמי, מנהלת אגף השכלה, למידה ויזמות ד"ר אורנה מגר ונציגי העירייה. הקיר עוצב ותוכנן על ידי המורה והאמנית גילה מילר, הלן פרידמן, עינת מידן-דוד ונעמה רוזנפלד.
קראו גם:
אלה מור, מנהלת בית הספר: "לתלמידים שלנו שקולם נאלם בשאון היום יום האינטנסיבי, בטח בעיתות מלחמה, יש ערך רב בהכרה והנצחת הסיפור של אחיהם למגבלות. החיבור שלהם לסיפור הוא חיבור אותנטי ומהווה ראי המשקף את המציאות היומיומית שלהם. כמו הילדים הנס והטה, בני ארץ אחרת וזמן אחר, משתדלים להיות יום יום יצרניים, מועילים ועצמאיים ושואפים לחיות כשווים. דווקא היום, בשעתה הקשה של מדינת ישראל, אני רואה צורך בחידוד התמונה ובחשיבות ההנצחה".
