קרוב ל־200 צעירים תושבי מודיעין והסביבה, רובם בוגרי בית הספר התיכון "יחד" בעיר וחניכי תנועת הנוער נוע"ם, השתתפו במוצאי שבת האחרונה במסיבת ענק, שהייתה שמחה ועצובה בו זמנית.
קראו גם:
החוגגים הגיעו למועדון "במבו", הממוקם במתחם ליגד סנטר, וקיימו מסיבה שמחה במיוחד, אך מהולה במעט עצב, תחת הכותרת "מסיגדי", לזכרו של גדי אייזקס ז"ל, חברם שהלך לעולמו בנסיבות טראגיות לפני כחודשיים במהלך שירותו הצבאי.
מי שיזמו את האירוע המרגש הם כמה מחבריו הטובים של גדי לספסל הלימודים ולתנועת הנוער – ירדן שי, שירה חן, תמר ברבי, אביב טרומפר וליעד סופר, שהחליטו כי זו תהיה דרך ראויה, בה היה בוחר גם גדי, לציין את עזיבתו את העולם בגיל כה צעיר.
"לפני שנה בערך, בשיחות בין חברים, יצא לנו לדבר על מוות", נזכרת שי, 19, שסיימה לאחרונה שנת שירות במסגרת נוע"ם, ותתגייס בקרוב לגרעין נח"ל. "דיברנו על זה שתיכף מתגייסים, והייתה אז הסלמה בדרום, ובאחת השיחות כל אחד אמר איך הוא רוצה שיזכרו אותו אם חס וחלילה הוא ימות בצבא.
"כשהגיע תורו של גדי, הוא אמר שהוא רוצה שיחגגו את חייו אחרי שקצת יתאבלו. הוא חלם על מסיבה ענקית במועדון שנקרא על שמו, אז אחרי פטירתו החלטנו שאנחנו רוצים להגשים את החלום שלו".
הדרך להנציח
כדי להגשים את משאלתו של גדי, פנו חבריו בשלב ראשון להוריו האבלים, ליסה וריצ'ארד, וקיבלו, לאחר לא מעט התלבטויות של ההורים, את הסכמתם למהלך, וכל זאת חודש בלבד לאחר מותו הפתאומי.
מי שסייע לחברים ליצור את הקשר עם בעליו של מועדון במבו, היה חבר מועצת העיר אור גרינפלד, מחזיק תיק העסקים ומייסד תנועת "אנחנו הצעירים" בעיר, שהתרגש לשמוע על המחווה המתוכננת.
על אף הקושי בהפקת האירוע, החברים היו נחושים מאוד לקדם את הרעיון, ולקיים את המסיבה שנושאת את שמו של חברם האהוב.
"נתקלנו בכל מיני תגובות, מדחייה, שלילה, לגלוג, ועד שבחים ורצון להירתם למאמץ", מספר טרומפר (19) הנמצא לקראת גיוסו לצה"ל.
"רוב האנשים הגיבו לרעיון לא כפי שאנחנו חשבנו עליו. לא עלה בדעתנו שהדבר מוזר ומשונה, למרות שכך הוא נתפס אצל רוב האנשים שדיברנו איתם על המסיבה, ובגלל זה כנראה שגם ההכנות לקראתה היו מאתגרות, בעיקר בכל הקשור לגיוס האורחים. מעטים הראו נכונות מיידית לבוא ולחגוג.
"הרבה אנשים פירגנו והביעו תמיכה והערכה למה שניסינו לארגן", מוסיפה שי, "אבל מצד שני, היו גם הרבה אנשים שהעבירו ביקורת. חלק אמרו שזה מזלזל ולא מכבד, חלק אמרו שזה מוקדם מדי, וחלק אמרו שזו פשוט לא הדרך הנכונה להנציח מישהו, ושיש דרכים הרבה יותר טובות. אנחנו, מהרבה סיבות, חשבנו שזו הדרך הנכונה, ובוודאי מתוך החברות שלנו עם גדי".
מגייסים מימון
למרות שהבינו כי תהליך ההפקה לא יהיה פשוט, החליטו החברים להסתער בכל הכוח על הפרויקט, ובמהלך החודש האחרון עבדו מסביב לשעון כדי להרים את האירוע: הסתייעו במשרד יחסי ציבור, העלו פוסטים ברשתות והעבירו מאות פניות אישיות לחבריו ומכריו של גדי.
"אחד החששות הגדולים היה שלא ידענו איך נצליח להשיג סכום כסף כל כך גדול ומי בכלל יסמוך עלינו, ילדים בני 19 שרוצים לקחת אחריות על מסיבה כל כך גדולה", משתפת ברבי, שבקרוב תתחיל שירות לאומי.
"לשמחתנו, בסיוע של אור גרינפלד, הגענו לבעלים של מועדון במבו, בחור מקסים בשם יוני, שהסכים שנערוך אצלו את המסיבה, והעמיד לרשותנו בלב רחב את כל מה שהיה צריך.
"תהליך מכירת הכרטיסים לא היה פשוט בכלל. הפצנו את המודעה בכל מקום אפשרי, אבל ביום שישי שלפני המסיבה רק 60 כרטיסים נמכרו, בזמן שאנחנו התחייבנו ל־200 אנשים שיגיעו, ובסוף הכל הסתדר ממש ברגע האחרון".
חולקים חוויות ילדות
את המסיבה, שהסתיימה בשעת לילה מאוחרת, סיכמו חבריו של גדי כהצלחה גדולה.
למקום הגיעו צעירים רבים, לחלקם היכרות של שנים ארוכות עם גדי, החל מכיתה א' של בית הספר היסודי, וכולם חלקו חוויות מימי הילדות והנעורים המשותפים.
"היה מוזר לחשוב עליו שם, אבל גם טבעי, כי גדי הוא חלק מכל אחד מאיתנו", מספר טרומפר. "אני מכיר את גדי מאז שאני מכיר את עצמי. לא זוכר תקופה בחיים שלי בלי גדי ברמה כזו או אחרת. הוא היה חבר מלא בטוב לב, תמיד רצה להיות אדם טוב ולעשות טוב לאנשים סביבו".
"הוא היה איש חכם ומצחיק", אומרת שי, "תמיד ידע איך להוציא אותנו ממצב רוח רע, ולהרים לכולם את המורל, הוא סחף אחריו המון אנשים, וידע להתחבר בשניות לכל אחד".
"בעיניי גדי היה פשוט נער מעניין", מוסיפה חן (18), שהכירה את גדי במהלך לימודיהם המשותפים בתיכון. "הדבר הכי טוב בגדי היה שעם קצת מאמץ מצידך הוא היה נותן לך לראות שיש בו בפנים משהו בסיסי שמח, ושהוא רוצה שהאנשים מסביבו ישמחו גם".
זכרונות משותפים
בין משקה אחד לשני, ריקודים או סתם שיחות, דיברו חבריו של גדי במסיבה על חוויות משותפות הזכורות להם ממנו.
"לכל אחד יש המון זכרונות, מצחיקים, כיפיים וטובים עם גדי", מספרת שי, "אם זה לשבת כל שישי בפארק, ואני זוכרת שהייתי בבידוד, וגדי בא לבקר אותי מתחת לחלון, או שגדי היה רעב והיה בא לקחת ממני אוכל, זכרונות טובים לא חסרים".
"יש לנו הרבה חוויות כיפיות מהתיכון, אבל התקופה האחרונה היא זאת שזכורה לי בעיקר", אומרת חן, "החוויות הממש אחרונות שלנו ביחד היו מאוד מאוד כיפיות. "לא מזמן שתינו בבר שנמצא מעל פארק ענבה, ואז רצנו למטה שיכורים, והאגם המלאכותי היה ריק. זאת הייתה חוויה שהרגישה קצת כמו מסרט. זאת הייתה הפעם האחרונה שהיינו כל החבורה יחד, והיה פשוט כיף".
מה שגדי היה רוצה
בתחילת השבוע, כשהתאוששו מהאירוע המיוחד והמרגש, ניסו חבריו של גדי לחשוב איך הוא היה מרגיש אם היה שם איתם.
"ציפיתי לראות אותו בין האנשים מסביב", אומרת שי, "אני יודעת שהוא היה נהנה מאוד ושמח מהמסיבה הזאת, וזה הרגיש טוב לדעת שאנחנו עושים משהו נכון".
"אני חושב שגדי היה שם, ואחרי הכל הוא דמות בחיים של כולנו שלא תיעלם לעולם", אומר טרומפר. "הרוח של גדי שרתה על כל האירוע. חגגנו את הטוב והשמח בחיים של גדי, ואני מרגיש שעשינו משהו אחר, הפכנו את האבל לאמיתי ועמוק".
האב, ריצ'ארד: "אני יודע שהם מאוד מתגעגעים לגדי, והם היו חברים טובים ונאמנים אחד לשני, ואנחנו רואים את הכאב והסבל שלהם, ומבינים שהמסיבה היא כי ככה הם הבינו שגדי היה רוצה לחגוג"
"ברור שהיה יותר כיף אם הוא היה שם", מסכמת חן, "אבל כשרקדתי ונהניתי, הרגשתי שזה בדיוק מה שהוא היה רוצה, אז זה שימח אותי, את כולנו".
"כל כך הרבה אנשים טובים התגייסו לעזור לנו, וזה באמת עשה את ההבדל", אומרת שי, "למשל עידו בי, זמר ההיפ הופ שהגיע להופיע, הדיג'יי מישאל, אנשי קונדיטוריית 'חלום יעקב' בעיר, שתרמו לנו אוכל לאירוע, והחבר'ה מסטטוסים מצייצים שפירסמו את המסיבה ודחפו עוד חבר'ה להגיע, העזרה של כולם היתה מרגשת מאוד".
אביו של גדי ז"ל, ריצ'ארד, הודה השבוע לחבריו של בנו על המחווה הייחודית.
"אני יודע שהם מאוד מתגעגעים לגדי, והם היו חברים טובים ונאמנים אחד לשני, ואנחנו רואים את הכאב והסבל שלהם, ומבינים שהמסיבה היא כי ככה הם הבינו שגדי היה רוצה לחגוג", אומר האב השכול. "זו הדרך שלהם להביע את הכאב שלהם, ואנחנו מכבדים את זה".
עוד חדשות מודיעין