בזמן שבשוהם עוד ספרו את הקולות והמתח היה בשיאו, התיישבנו עם איתן פטיגרו לריאיון פרידה. ראש המועצה בחמש השנים האחרונות שהחליט שהספיק לו, מסכם את הקדנציה, חושף את התוכניות שלו ולא פוסל גם את הפוליטיקה הארצית.
3 צפייה בגלריה
איתן פטיגרו
איתן פטיגרו
איתן פטיגרו
(צילום: יריב כץ)

"תכננתי חופשת שחרור אבל זה פחות מתאים עכשיו", סיפר השבוע ל-mynet מודיעין בריאיון פרידה, כשהוא מונה את ההישגים, משתף את החששות מהעתיד לבוא, וגם עונה על השאלה מדוע החליט לפרוש דווקא בשיא.
"כנראה אשוב להיות טייס ב'אל על' אבל יש לי המון תוכניות. אני רוצה לעשות קורס נהגי אמבולנס ולחזור להתנדב במד"א, להצטרף למיזם התנדבותי וללמד בבתי ספר ניהול פיננסי, להיות ועד מנהל בעמותות וחברות עירוניות ולשוב למילואים, אז יש סיכוי שעוד כמה חודשים כבר אשרת בגבול הצפון.
"לפני השבעה באוקטובר לא חשבתי לרגע שאחרי הפרישה אתעניין בפוליטיקה ארצית, אבל מאז פרוץ המלחמה הבנתי שאני חייל של המדינה ואם גם בתחום הזה אוכל לתרום, אז אעשה גם את זה".

3 צפייה בגלריה
איתן פטיגרו כטייס חיל האוויר
איתן פטיגרו כטייס חיל האוויר
איתן פטיגרו כטייס חיל האוויר
(צילום: יריב כץ)

"זה היה חלום ילדות"


פטיגרו (42) נשוי לליאור ואב לארבעה (10,8,6 ו־4) נולד בלוד. עם הקמת היישוב המשפחה עברה לשוהם וכבר בנערותו סימן יעד כשהיה היו"ר הראשון של מועצת התלמידים. בצבא שירת כטייס תובלה ומדריך טיס, השתחרר בדרגת רב סרן ועבד כטייס באל על, עד שנדבק בחיידק הפוליטי.
"נכנסתי לעולם הפוליטי לפני 15 שנה מתוך רצון לשנות את המציאות. בבחירות 2008 היו המון פרשות שחיתות בשלטון המקומי, רציתי לעשות דברים אחרת. גדלתי בשוהם, מבחינתי זה היה חלום ילדות שהגשמתי. זה היה בשיאו של משבר הדיור, כשרבים מבני גילי חלמו להישאר לגור כאן אבל זה לא היה בר השגה.
"בשנת 2011 הרמנו את הפרויקט הראשון שנתן עדיפות לתושבי המקום, פיתחנו קריטריונים שבהמשך שימשו את הממשלה בפתרונות דיור. אפשרנו לילדים של שוהם לחזור הביתה ולרכוש כאן דירות במיליון ורבע אלף שקל. סביב כל קבוצה של חברים שרכשו בית התקבצה כל השכבה, זה מדהים לגדל את הילדים שלך עם חברי הילדות שלך. זה היה אחד מהדברים המשמעותיים ביותר עבורנו כי בשוהם יש גאוות יחידה, כל ילד רוצה להמשיך לגור כאן. זו לא חוכמה לייצר עוד וילות שאף אחד לא יכול לקנות".
פטיגרו שימש כחבר מועצה ברשימת "שוהם שלנו" בראשות ראש המועצה הקודם, גיל לבנה. ב־2011 מונה לממלא מקום וסגן ראש המועצה, במסגרת פעילותו החזיק בתיק התכנון וההנדסה, עמד בראש ועדת המשנה לתכנון ובנייה והיה יו"ר החברה הכלכלית שוהם. במקביל שימש בתפקידים שונים במשרדי הממשלה, כמו מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לתשתיות לאומיות. ב־2018 התמודד על תפקיד ראש המועצה לאחר שליבנה פרש והעביר לו את ראשות הרשימה ופטיגרו גרף ניצחון מוחץ על יריבו.
"הייתי בן 37, אחרי עשור בתפקידים ציבוריים ושש שנים עבודה בממשלה, הרגשתי שבסיטואציה שנוצרה אני בשל ומתאים לתפקיד. כשאתה מגיע ממקום צעיר, אתה צורך את רוב השרותים בישוב שלך, המשפחה הגרעינית שלך צרכנית של החינוך, התשתיות, ההורים שלך גרים כאן, אתה מכיר הכי טוב את הפידבק הפנימי של המקום ואתה חווה בעצמך כדי לדעת מה לתקן ולשפר ואיך להביא מעוף".
מה היו האתגרים המשמעותיים בקדנציה?
"ברמה הלאומית היתה קדנציה מאתגרת, עברנו חמש מערכות בחירות ארציות, לא היתה ממשלה יציבה, זה אומר שאין תקציב ממשלתי ואין משרדי ממשלה קבועים. התמודדנו עם מגיפת הקורונה, מבצע 'שומר חומות' וכמובן המלחמה. כששואלים אותי מהמדינה במה צריך עזרה, אני מבקש רק שלא יפריעו, כי כשהם נכנסים הם רק מפריעים וכשאנחנו נותנים פתרונות הם שמים מקלות בגלגלים.
"העבירו אלינו את החינוך לגיל הרך אבל לא נותנים לנו דברים בסיסיים כמו להחליט לבד על משכורות או איך לתגמל כדי להביא צוותים טובים, זה הרבה יותר חשוב מעוד מופע ליום העצמאות או עוד אירוע חגיגי. ילדים שעלו לחטיבה אחרי קורונה ומלחמה צריכים אותנו, אנחנו רוצים לטפל אבל המדינה מפריעה. החלום שלי שיתנו את האחריות לרשויות, בלי לתת זכויות כי הוכחנו שראשי הרשויות מסתדרים לבד והיום התושב רק נפגע מהאימפוטנציה של המדינה. ההוכחה לכך היא שגם כשלא היתה ממשלה התושב לא נפגע מכך".

קראו גם:

בשוהם יש מאזן עדין של חרדיים, דתיים וחילוניים, איך מצליחים לקדם פרויקטים בלי לפגוע באף אחד?
"אנחנו מודל לחיקוי במדינת ישראל של 'חייה ותן לחיות'. אנחנו הישוב היחיד במדינה שהקצה קרקע לבית כנסת רפורמי ללא התערבות בית המשפט. יש כאן תחבורה ציבורית בשבת שהושגה בהסכמה עם הציבור הדתי שהבין שזו האופציה היחידה עבור החייל העייף ששב מהבסיס ורוצה לבלות או לסטודנט שרוצה לאכול סעודת שבת עם משפחתו. במקביל גם השקענו בבתי כנסת, זה לא אחד על חשבון השני. עשינו את זה בעזרת הידברות, הכלה וסובלנות וגם באמצעות הרחקה של הקיצון משני הצדדים. פתחנו בית ספר קשת המשלב דתיים וחילונים וזה חלק מהמרקם של הישוב".

"שוהם היא בטופ של הטופ"


ויש עוד הישגים שפטיגרו יכול לזקוף לזכותו. "אחד האתגרים שאני הצבתי זה לייצר יציבות כלכלית לשוהם, לכן הכפלנו את הארנונה העסקית בעזרת שני אזורי תעשייה לתפארת ששמים את שוהם בטופ של הטופ. הקורונה לימדה אותנו שמשרדים זה לא דבר יציב, לכן בנוסף אליהם הבאנו את אמזון שהקימה חוות שרתים, אל על הקימו כאן בעזרת חברה אמריקאית את מרכז הסימולטורים היחיד במזרח התיכון להכשרת טייסים. יש לנו אזור תעסוקה עכשווי מגוון.

3 צפייה בגלריה
איתן פטיגרו
איתן פטיגרו
איתן פטיגרו
(צילום: חורחה נובומינסקי)

"אני צופה שעד 2025 שוהם תגיע ליציבות כלכלית מלאה. סיימתי בקדנציה שלי את הקמת שכונת בני המקום, שהחלה באוגוסט 2018 עם גיל ליבנה. מבחינתי אחרי חמש שנים, הצלחתי להשיג כמעט את כל היעדים ממסע הבחירות שלי ואני מסמן ווי על כל הרשימה".
אבל רגע לפני שהוא מפנה את הלשכה, פטיגרו משאיר אחריו "מתנת פרידה" חשובה. השבוע הוא הגיש בג"ץ בשם הישוב נגד המדינה בעקבות מה שהוא מכנה 'טרור סביבתי', שרפות משטחי הרשות הפלסטינאית שגורמות לזיהום סביבתי והחמירו מאז השבעה באוקטובר.
"השרפות האלו הן טרור סביבתי, עד שלא יוכיחו אחרת אני מאמין בזה לחלוטין. מפרוץ המלחמה הן התגברו ומתרחשות ברמה יום יומית של זיהום אוויר, מצפון ועד דרום, גם תושבי יהודה ושומרון, מודיעין, חריש וכל קו התפר סובלים מהן. ביום שנעלים עין אנחנו מסתכנים שגם כאן נגיע למה שקרה בעוטף".
עד כמה אתה חושש שמה שקרה בדרום יתרחש גם בשוהם?
"אין לי ספק שהקונספציות של כולם התרסקו. תמיד האמנתי בגישה של להסתדר לבד, פעם זה נשמע חריג, מאז הקורונה אנשים הבינו שכל ישוב חייב לדאוג לעצמו ואחרי המלחמה זה כבר ברור לכולם. כיום אנחנו בין הישובים היחידים בישראל שיש להם שערים בכניסה. אנחנו מכשירים מתנדבים לחילוץ והצלה לשעת חירום. כבר אחרי הפיגוע באלעד ב־2022 הקמנו את יחידת ההתערבות, בנוסף לכיתת הכוננות, יש לנו 330 מתנדבים חמושים בנוסף ליחידות הביטחון, כי בזמן שכוחות החירום הגדולים יגיעו לכאן, אנחנו כבר רוצים לסיים את האירוע".

"איבדנו גיבורים וגיבורות"


אחרי כל כך הרבה הישגים וגאוות יחידה, קשה להבין מדוע הילד שחלם מילדות לנהל את המקום בו הוא גר, בוחר לפרוש דווקא כשהישוב עומד לקטוף את פירות השקעתו. אבל פטיגרו נשמע שלם עם החלטתו: "אלו היו חמש שנים מאתגרות, אני פורש אחרי שאני יודע שהשלמתי המון מטרות, יעדים וחלומות. בגלל שנכנסתי לתפקיד עם הרבה ניסיון לא בזבזתי זמן על להכיר את השטח ומיד פעלתי. אני יותר אוהב את העשייה ופחות לדבר עליה. זה למעשה רק הריאיון השלישי שלי לאורך הקדנציה.
"אומנם תמיד יש אתגרים אבל בהתאם למה שחלמתי ובשיקולים הרחבים יותר מול האופי שלי, והשיח הרעיל ברשתות והמחיר המשפחתי ששילמתי, זה הצעד נכון. מצד אחד בכל פנייה אתה מטפל כאילו זה אישי שלך, מצד שני כל טוקבקיסט משתלח פוגע בך כי הלב שלך פתוח.
"גם המלחמה והשכול הכבד חידדו לי את הקשיים הנפשיים שלי, לקחתי מאוד קשה את מה שקרה לילדי הישוב, איבדנו גיבורים וגיבורות שנלחמו כדי שאנחנו נשב בעורף וננהל חיי שגרה. גם כמות הפצועים היא כמו חץ בלב עבורי. בתחום הזה מכינים אותך להרבה דברים, אבל אף אחד לא מכין אותך לתחום הרווחה, כל משפחה במצוקה שפגשתי לקחתי איתי בלב הביתה, כל ילד שעבר חרם ראיתי בו את הבן שלי. זה טלטל אותי".
איך הסביבה הגיבה להחלטה?
"הילדים שלי ממש בכו, המשפחה הקרובה שמחה, אמרו שהגיע הזמן כי הם ראו שאין שישי ואין שבת, כל רגע הראש עובד. אשתי ליאור והמשפחה העניקו לי תמיכה, אבל גם ביקורת קשה, כי מהם יכולתי לקבל עצה של אנשים נטולי אינטרסים. עבדתי במועצה עם חברי מועצה שהיו שותפי אמת, דרג מקצועי שכל יום מקבל החלטות חשובות ועובדי מועצה מדהימים, הם אלו שבאמת עובדים קשה, עושים את השינוי ושומרים על שוהם".
מה תעשה ביום שתפרוש?
"אמשיך לעבוד עד ה־19 במרץ כשהמועצה החדשה תיכנס לתפקיד, וב־20 במרץ כנראה שאקח את הילדים למסגרות ואז אשב בפיג'מה לשתות קפה וליהנות מזמן איכות".