הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז קבעה בשבוע שעבר, בעיצומו של דיון מיוחד בהתנגדויות לתוכנית המתאר של מודיעין, המוכרת בשם מד/2040, כי התוכנית תאושר ותעבור להפקדה. משמעות הדבר היא כי אחרי שנים של תכנון ודיונים, בקרוב תצא אל הפועל התוכנית להרחבת העיר, שעל פי התחזית תכלול בעוד כעשור וחצי כ־39 אלף יחידות דיור חדשות, ומספר תושביה יעמוד על 240 אלף, תוספת משמעותית לעיר שמספר תושביה כיום הוא כ־98 אלף.
אישורה של התוכנית מגיע 22 שנים אחרי שהתקבלה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ההחלטה להקים את העיר, שאוכלסה בשנת 1996.
מי שעמל על התוכנית להקמת מודיעין, שתוכננה להיות עיר מחוז בין ירושלים לתל אביב, הוא האדריכל משה ספדיה, מתכנן ערים ישראלי־קנדי בעל שם עולמי. ספדיה, שבשנת 2015 זכה במדליית זהב מהמכון האמריקאי לאדריכלות, ובשנת 2019 בפרס וולף על הישגיו המקצועיים, אחראי להקמתם של פרויקטים ציבוריים רחבי היקף בישראל ובעולם, כמו המוזיאון החדש במתחם יד ושם, מרכז יצחק רבין, מתחם ממילה בירושלים, הגלריה לאמנות של קנדה, מתחם מרינה ביי סנדס בסינגפור ועוד.
השבוע, ממשרדו בעיר בוסטון שבארצות הברית, העניק ספדיה, שהיה אחד מ־11 מגישי ההתנגדויות לתוכנית המתאר החדשה של מודיעין, ריאיון ראשון נוקב ל"ידיעות מודיעין‑איילון" בנוגע לפרטי התוכנית, שחלקים מתוכה מוגדרים על ידו כ"הזויים".
בלי פגיעה בנוף
"בשנת 1998 פנו אליי גורמים במשרד הבינוי והשיכון, וביקשו ממני להכין תוכנית להקמת העיר מודיעין, דבר ששמחתי מאוד לעשות", מספר ספדיה בן ה־84. "בסיום הליך למידה, החלטנו על קו מסוים, שהיה חדשני מאוד בישראל. הגישה הייתה לא לפגוע בנוף האיזור עליו תוקם העיר, להשתלב בגבעות ובעמקים, לא לשטח את הקרקע, כך שכל שכונה תוכננה על גבעה, כשהבתים והבניינים בה מסודרים לאורך קווי הגובה, ובעמקים ימוקמו הפארקים, המרכזים המסחריים ומבני הציבור והכבישים הראשיים, העוברים מחוץ לשכונות, שנותרות שקטות".
למה הדבר נחשב אז כל כך חדשני?
"בניגוד להרבה פיתוחים אורבניים בעבר במדינה, ניסינו לשמר את המצב הטבעי בשטח, לפעול בגישה של קיימות והאופי הטבעי של הקרקע, אלמנט שעובדים איתו בכל העולם. הוכחנו שעמקים יכולים לשמש כעורקי תנועה שכונתיים, וגם כמרכזי חיים שכונתיים".
לטענת ספדיה, כאשר הגיעו אליו לראשונה פרטי תוכנית המתאר החדשה, הוא נחרד, כלשונו, משינוי המגמה.
"קבענו עובדה שבונים על מדרונות ורכסים. לא פגענו בנוף, והופתענו כאשר הדור הבא הגיע ולקח את השלב השני ‑ להקים עיר חדשה ‑ מבלי להתחשב בעיר הקיימת. נדהמתי שחלק מהעקרונות של תוכנית המע"ר הנוכחית, והעיר כולה, שפיתחנו בעבר, התהפכו. רעיון העמקים לא רק שלא אומץ, אלא בוטל.
"על פי התוכנית החדשה לא רק שלא בונים בהתאם לטופוגרפיה, אלא משטחים גבעות. אלה דברים מדהימים.
"בהתנגדות שלי הבעתי מחאה על החלטה לשטח גבעה מרכזית לצורך בנייה. מדוע לעשות את זה? שימור הטופוגרפיה הוא עיקרון שהוכיח את עצמו. אנשי ועדת התכנון טענו במענה להתנגדות שלי, כי השמירה על הטופוגרפיה בזמננו לא עזרה, ונאלצנו להקים מספר קירות תמך, אבל קירות אלה לא פגעו בטבע. הטענה הזו מדהימה אותי".
אין תוכנית סביבתית
אחת מטענותיו של ספדיה היא על כך שבעוד שבמקומות רבים בעולם נדרש מי שמעוניין להקים מיזמי מגורים או תשתיות להגיש תוכנית מיוחדת העוסקת בשימור הסביבה הקיימת, בישראל אין כל התניה שכזו.
"למה בכל העולם יש התניה להגשה של תוכנית סביבתית בתכנון של יישובים וערים, ובישראל אין? זה לא הגיוני בכלל", הוא אומר. "אחד הנימוקים ששמעתי לצורך לשטח את הגבעה, הוא שלנכים יהיה יותר קל ללכת ולהגיע לבניינים ‑ ענייני נגישות. זה הזוי. מה על חיפה? מה היו צריכים לעשות שם כדי לסייע לנכים? להרוס את כל הגבעות וההרים? הם עומדים על כך שגילוח הגבעה היא המדיניות הנכונה, ואני ממשיך להתנגד לזה".
רכבת למע"ר?
ביקורת חריפה משמיע ספדיה גם בנושא תכנון המע"ר החדש, שאמור להיבנות בחלק הצפון־מערבי של העיר החדשה.
"את המע"ר החדש מתכננים לחבר ברכבת תת־קרקעית מהמע"ר הישן. אני לא מבין איך יעשו את זה. זו תוכנית שנראית לי בגדר הבלתי אפשרי", הוא טוען. "לא מדובר פה על רכבת קלה כן? זו רכבת כבדה, שצריכה לעבור ממרכז העיר הנוכחית למרכז של העיר המקבילה שתוקם, וכל זה בחציבה מתחת לשטח. הדבר הזה לא הגיוני, מופיע בתוכניות, ואושר. תל אביב לא מצליחה לעשות דבר כזה, אז איך זה יצליח במודיעין? זה בלתי נתפס". ביקורת גלויה הוא משמיע גם על החלק בתוכנית העוסק בהרחבתה של תחנת הרכבת "פאתי מודיעין", הממוקמת מול מתחם ישפרו סנטר. לטענתו, הפיתוח המוצע בשטח על פי התוכנית אינו מספיק, ולא הושקעה בו מחשבה מתאימה.
"התוכנית מאפשרת פיתוח צר ומוגבל בצד הצפוני של התחנה, ואני ראיתי פוטנציאל לפתח איזור רחב יותר, תוך שימור של ואדי ענבה, שאגב, הוא פיתוח שלי. תכננתי את העיר כך שהוואדי יחלוף בתוכה. אפשר, תוך שימור הוואדי, להרחיב את הפיתוח ולנצל את המקום המרוחק יחסית מהעיר להקמה של שטחי מסחר, בית חולים, וכל מה שקשור למתחם כזה, שיהיה קרוב לתחנת הרכבת ‑ זה הכי הגיוני. כרגע מפתחים שם רק 30 דונמים ואפשר וצריך לפתח עוד יותר.
"התחושה שלי היא שהמתכננים לא עשו סקר רציני מספיק, לא קיבלו פידבק מהתושבים, דבר שמקובל כיום בעולם לפני הוצאה לפועל של תוכניות כאלה".
מה הפגם הכי מהותי לדעתך בתוכנית?
"אחת הגישות השולטות כיום בתכנון אורבני היא להתמודד עם העובדה שיש שטחים מוגבלים לפיתוח בשטחים המאוכלסים. הגישה, בלית ברירה, היא לפתור את זה בהגברת הצפיפות, אבל השאלה היא אם זה מתאים לאיזור השפלה. "על פי התוכנית, הצפיפות של מודיעין שלב א' כמעט מוכפלת בשלב ב'. התושבים בכלל לא מודעים למשמעות".
אז מה צריך לעשות לדעתך?
"לשנות גישה, לחשוב על 'פיזור תכנוני', לא להתרכז באיזור מסוים. חייבים להגביל את הצפיפות כדי לכפות את הפיזור, כולל לתכנן ולהשקיע בתשתית מתאימה לאזורים יותר מרוחקים. עושים את זה בעולם, ובארץ יש צפיפויות נוראיות, ואפילו לא במרכזי הערים, אלא בשכונות מגורים, זה לא הגיוני.
"היום יש לעיר אופי פרברי ולא אורבני. זו עיר ירוקה שקשורה לטבע, ולעיר המתוכננת אין את התכונות האלה"
"אני תוהה אם הגישה של לצופף את איזור השפלה כמו שמציעים בתוכנית להרחבת מודיעין, עד כדי כך שהאזורים הפתוחים יצטמצמו, כמו גם שטחים חקלאיים, היא נכונה".
עד כמה התכנון לבנייה צפופה ישפיע על חייהם של עשרות אלפי תושביה העתידיים של מודיעין?
"לפי מה שאני רואה, כל האיזור החדש במערב העיר ייהפך למקום עם אופי שונה. תהיה מודיעין הישנה מול מודיעין החדשה. בעיר הישנה יהיו עמקים, צמחייה, שטחים פתוחים ומרחבים, בהם נמצאות המשפחות, וזה לא יהיה קיים בעיר החדשה. שם יהיו פחות שטחים ירוקים. לא יהיה בה רצף של טבע עירוני, ויהיו בה יותר שטחים מסחריים שייראו יותר כמו רחוב אלנבי בתל אביב. מי שיחיה שם יבלה בתוך רשת בינוי צפופה, ירגיש שבניינים סוגרים עליו".
העיר תשתנה מאוד.
"ההרחבה תשנה את אורח החיים של תושבי מודיעין בצורה דרמטית. היום יש לעיר אופי פרברי ולא אורבני. זו עיר ירוקה שקשורה לטבע, עם רצף של אזורים פתוחים, ולעיר המתוכננת אין את התכונות האלה".
"הורסים פוטנציאל"
לטענת ספדיה, במהלך השנים האחרונות הוא ניסה לייעץ לצוות התכנון של תוכנית המתאר, אולם לא קיבל זכות התייחסות.
"זה המצב, והתוכנית יצאה לדרך, על כל מגרעותיה", אומר ספדיה, "ועליי לקבל את הדברים. את דעתי בנושא הבעתי גם בפני ראש העירייה, חיים ביבס. אמרתי לו שיש בתוכנית המון בעיות, ויש לא מעט ששואלים אותי למה אני משקיע את הזמן שלי בדבר הזה, והתשובה ברורה: אני אוהב את העיר, אכפת לי ממנה, אבל כמו שזה נראה כרגע, יש פה הונאה של התושבים".
באיזה מובן?
"אתה קורא את התוכניות ולא באמת יודע מה יגיע. אין במסמכים איורים או הדמיות. זה מפריע לי מאוד, לקחו פה עיר מתפקדת ומצליחה, ומכניסים אותה לרוורס, זו ההרגשה.
"אני מאחל לעיר כל טוב, ואני לשירותם בכל צורך, ואם לא, שיהיה בהצלחה, רק חבל שהורסים את הפונטציאל האדיר שיש לעיר".
אתה מרגיש פגוע ברמה האישית?
"מודיעין היא הבייבי שלי. לקחו לי אותו, ועכשיו אין לי השפעה על התינוק הזה, זה משונה. עבדתי עשרות שנים על משהו, זה מפעל חיים, ואני עדיין אדריכל, איש תכנון פעיל, ומאמין שיש לי ניסיון והבנה, ודווקא בשלב שאני מבוקש מאוד, במודיעין החליטו שלא אהיה חלק מזה. "יש לי פרויקטים שתכננתי והקמתי לפני 30 שנה, וגם אחרי שנים רבות אני מעורב בשלב הבא שלהם, אז משונה לי שדווקא במקרה הזה גרעו אותי, אולי רוצים מישהו מדור חדש, כנראה שזה המצב".
עבדתי עשרות שנים על משהו, זה מפעל חיים, ואני עדיין אדריכל, איש תכנון פעיל, ומאמין שיש לי ניסיון והבנה, ודווקא בשלב שאני מבוקש מאוד, במודיעין החליטו שלא אהיה חלק מזה"
מהוועדה המחוזית לתכנון נמסר: "התוכנית היא תוכנית מתאר כוללנית שמניחה את הבסיס התכנוני להמשך התפתחות העיר, וזאת בצד שמירה על השטחים הפתוחים הערכיים הרבים הקיימים בתחומה. טענותיו של אדר' ספדיה נדונו וקיבלו מענה בהליך התכנוני במסגרת התנגדות שהגיש לתוכנית. תוכנית המתאר החדשה אימצה חלק מעקרונות התכנון של תוכנית המתאר הישנה, אולם בצד זאת הוצעו בה שיפורים שהם תוצאה של לימוד והסקת מסקנות מיישומה של תוכנית המתאר הישנה. תוכנית המתאר החדשה נותנת מענה לצורך בקישוריות בין השכונות וצמצום הניתוק ביניהן. התוכנית מציעה חיזוק מקומות המפגש והמרחבים הציבוריים, מיקום שירותי ציבור אסטרטגי ושילוב שירותים בעלי סף כניסה גבוה ליצירת הזדמנויות לתושבי העיר לצרוך, לבלות ולעבוד בתחומה. בתוך כך התוכנית מציעה שיפור במרחב העירוני במע"ר החדש המתוכנן, כך ששינוי הטופוגרפיה יאפשר חיזוק ההליכתיות תוך יצירת גריד עירוני ברור.
בהיבט התחבורתי - העיר בכלל והמע"ר החדש בפרט, ישענו על פתרון להסעת המונים, כולל אפשרות לרכבת תת‑קרקעית, נת"צים ועוד. תוכניות מפורטות יבחנו את הפתרון הקונקרטי.
לעניין הציפוף - בנייה בצפיפות גבוהה לצורך ייעול השימוש במשאב הקרקע מחויבת המציאות והיא מהווה עקרון יסוד בכל תוכנית שמקודמת במחוז. עקרון זה מקבל משנה תוקף במדיניות התכנון הארצית ובהתאמה בכל התוכניות שבהן היא דנה ומחליטה. תוכנית המתאר תמ"א 35 תיקון 4 שאושרה לאחרונה, מגדילה אף היא את הצפיפות בעתיד ותחייב כל תכנון עתידי. מאחר שהבינוי בעיר הקיימת הינו חדש יחסית ולא נמצאו בו מתחמים המתאימים להתחדשות עירונית, עיקר הפיתוח יהיה בשכונות החדשות.
לעניין הפירוט הוויזואלי - כל עקרונות התכנון, כולל התייחסות לבינוי, לשלד העירוני ולתכנון נופי, באים לידי ביטוי גרפי במסמכי התוכנית. מקומם של הדמיות הוא בתוכניות מפורטות".
מהעירייה נמסר: "משה ספדיה הוא מתכנן תוכנית המתאר של השלב הראשון של מודיעין ועל כך תודתנו. עם זאת, חשוב להזכיר כי הוועדה המחוזית לתכנון דנה בהתנגדויותיו והן נדחו.
באשר לדברים שהעלה ספדיה: תוכנית המתאר לוותה על ידי צוות יועצים שכלל מתכנני נוף ויועצים אקולוגיים והוגדרה על ידי הגופים הירוקים כפורצת דרך בהתייחסותה לנוף, לטבע ולסביבה.
בנוסף, חיבור הרכבת נבחן על ידי יועצי תנועה ועל ידי מתכנני רכבת ישראל ונמצא כי התוואי ישים.
תוכנית המתאר של שלב א' במודיעין לא נתנה את הדעת למשבר הדיור בישראל ולא נתנה תשומת לב ראויה למסדרון האקולוגי. בתוכנית המתאר הישנה שתוכננה על ידי ספדיה הגבעות הדרומיות הוגדרו כשטח לבינוי לעתיד, ובתוכנית המתאר החדשה הוחלט לשמרן כגבעות ירוקות.
עוד חשוב לציין כי צפיפות לא נבחנת ביחס לצפיפות הקיימת בעיר, שהיא מהנמוכות בישראל, אלה ביחס למגמות התכנון במדינת ישראל".
קראו גם:
תוכנית המתאר מד/2040
התנגדויות שהוגשו: 29
צפיפות בשכונות: 15 יחידות דיור לדונם
יחידות דיור שייבנו: 39,000
מספר תושבים כולל: 240,000
שטח: 50,000 דונמים
שטחים פתוחים בתוכנית: 22,000 דונמים
שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור: 1.7 מיליון מ"ר
