כבר חודשים ארוכים שפעילי הסביבה באיזור מודיעין משקיעים מאמץ במאבק ציבורי שמטרתו ביטול מספר פרויקטים בתחום התשתיות, שלטענתם עלולים לפגוע קשות בטבע ובבעלי החיים שהשטחים הפתוחים מסביב לעיר הם אזורי המחיה היחידים שלהם.
במטרה לעלות מדרגה במאבק ומתוך כוונה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, ארגנו כמה מפעילי הסביבה הבולטים סיור שטח, שכלל כמה מאתרי העתיקות הבולטים הנמצאים בשטחים הפתוחים. "בשטחים אלה ובסמוך להם אמורים להתבצע בעתיד פרויקטים כמו סלילת כביש מהיישוב מודיעין עילית לכיוון צומת שילת, והנחת קו מים של חברת מקורות לכיוון שכונת מכבים הממוקמת בצפון־מזרח מודיעין", מסבירה אחת הפעילות, הדס קדמי.
קראו גם:
כוונת הפעילים היא "לשנות כיוון", ולהבליט את העובדה כי בשטח המדובר, כמו בשטחים פתוחים אחרים בעיר, בין שכונותיה ובגבעות שמסביבה, פזורים עשרות אתרים ארכיאולוגיים שהפיתוח האזורי עלול לפגוע בהם בצורה קשה.
"יש כאן נכסים אדירים למורשת של עם ישראל ותרבויות היסטוריות אחרות, אתרים שנמצאו בהם בעבר ממצאים חשובים וחלקם נדירים, ואסור לנו לתת יד להרס של האתרים האלה", אומרת מירי פוקס, פעילה נוספת. "חשוב שהרשויות יבינו שיש כאן הרבה מעבר לגבעות מתגלגלות, עצים ושיחים ואפילו בעלי חיים. יש פה היסטוריה של ממש שנמצאת מתחת לרגליים שלנו, ואסור לנו להיות אלה שמחריבים אותה".
לא לסלילת כביש חדש
בסיור המיוחד שהתקיים באמצע השבוע שעבר ומטרתו היתה איסוף מידע משמעותי בנושא אתרי העתיקות החשובים הנמצאים בשטח, השתתף גם נציג מטעם רשות העתיקות, שהסביר לפעילים על חשיבות שימורם של האתרים, בעיקר משום שנמצאים בהם ממצאים חשובים מאוד.
שלושת האתרים הבולטים בשטח הם חורבת פעוש, תל חורייה וחורבת דליה, הנמצאים במרחק של מאות מטרים זה מזה, בשטח המוכר כעמק הצבאים, עליו מתכננות רשויות התכנון לסלול כביש חדש שיחבר בין מודיעין עילית לצומת שילת.
לדברי גדעון בכר, יו"ר עמותת "תושבים משפיעים במודיעין", פעילי הסביבה מבקשים כי "במקום לסלול כביש חדש בעמק בו קיימת אוכלוסייה של למעלה ממאה צבאים ארץ ישראליים, יש להעדיף את הרחבת הכביש הקיים בין היישוב מודיעין עילית לצומת שילת". לדברי בכר, הפעילים סבורים כי הדגשת נושא האתרים העתיקים בשטח יכולה לתרום למאבק.
ואכן, ביקור בחורבת פעוש, הממוקמת במרחק של עשרות מטרים ממתחם העבודות העתידי של חברת מקורות להנחת קו מים ביער מכבים, מגלה אתר ארכיאולוגי עשיר ומיוחד.
במקום התגלתה לפני כשני עשורים כנסייה ביזנטית שהשתמרה בצורה מדהימה, כולל עמודי אבן ועיטורים מיוחדים המאפיינים את אותה תקופה, וכן ממצאים רבים כמו כדי חרס וכלים אחרים.
בסמוך מאוד לאתר, היכן שממוקם כביש מספר 443, עברה הדרך הרומית ששימשה במשך מאות שנים את עולי הרגל לירושלים.
בדוח של רשות העתיקות בעקבות החפירות בחורבת פעוש נכתב: "נחשפו באופן מפתיע שרידי מגדל רומי וכנסייה אשר רמת השתמרותם יוצאת מגדר הרגיל".
בשטח אכן ניתן להבחין בממצאים, כולל רצפות פסיפס וקשתות אבן שעמדו על תילן במשך למעלה מ־1,500 שנים. בצמוד לאתר הכנסייה, שהכניסה אליו חופשית לגמרי, נמצאו שתי מערות שבאחת מהן אותר לפני מספר שנים מטמון מטבעות זהב.
"בהיבט של הממצאים הארכיאולוגיים מצוי כאן ריכוז גדול של עתיקות מהתקופה הנאוליתית, ההלניסטית והביזנטית, כשכל כיבוש הביא איתו אופי אחר: מגדל רומאי יוצא דופן, עתיקות מתקופת בית שני, כנסיות ושרידי התיישבות יהודית", אומרת אחת הפעילות, מירי פוקס. "הפיתוח המתוכנן באיזור חייב לתת עדיפות לטבע ולעתיקות, מדובר באיזור פתוח קטן יחסית, בו יש עושר עצום של טבע והיסטוריה, ואנחנו חייבים לשמור עליו".
לדברי הפעילים, התברר כי בתקופה האחרונה בוצע ניסיון לשוד עתיקות במקום, כנראה במטרה לאתר מטבעות וממצאים נוספים, דבר שאפשר להבחין בו לפי ערימות העפר שהוצאו מאחת המערות והושלכו במרכז האתר.
"זו עוד הוכחה שחייבים לשמור על המקום הזה, אסור שמשהו יקרה לו", טוענים פעילי הסביבה, ומוסיפים: "במרחק של עשרות מטרים מכאן יתחיל בקרוב פרויקט הנחת קו מים של חברת מקורות, ולא מן הנמנע שמי שעובדים בשטח ישליכו עפר אל עבר המתחם העתיק, גם מבלי להתכוון, אלה דברים שקרו בעבר".
"להכריז על גן לאומי"
גם תל חורייה ממוקם בדיוק על התוואי שבו אמור להיסלל הכביש החדש מכיוון מודיעין עילית, וגם באתר זה ישנם ממצאים חשובים, שלדברי גורמים ברשות העתיקות ייפגעו בצורה קשה אם המיזם הגדול ייצא אל הפועל.
מדובר במתחם המשתרע על פני עשרות מטרים רבועים ובו שרידי כנסייה ומנזר, בתי חווה, גתות ואולמות גדולים ששימשו בעבר חדרי תפילה וחדרי מגורים והתכנסות.
בין אבני הקירות הישנים ניתן להבחין באבני ענק ועליהן עיטורים מתקופות קדומות שהשתמרו בצורה כמעט מלאה, רצפות פסיפס וממצאים אחרים.
במרחק אווירי של כמה מאות מטרים משם ממוקם אתר ארכיאולוגי נוסף, בסמוך לגדר של היישוב כפר רות, המוכר בשם חורבת דליה וכולל מבנה אבן עתיק המתוארך לתקופה הצלבנית, לפני קרוב לאלף שנים, ובקרבתו שרידי כנסייה עתיקה, קבר שייח ובית בד.
פרט לאתרים הגלויים על פני השטח, אנשי רשות העתיקות מעריכים כי ישנם עוד עשרות רבות של ממצאים ארכיאולוגים חשובים, דבר שלטענת פעילי הסביבה עשוי להצדיק הכרזה של איזור עמק הצבאים לדוגמה, כגן לאומי – הכרזה שמשמעותה הוא איסור ביצוע כל עבודות תשתית בשטח.
מצוידים במידע שאספו, ובחומר נוסף הנוגע לאתרים הארכיאולגיים בעמק הצבאים ויער מכבים, מקווים פעילי הסביבה להשפיע על מקבלי ההחלטות לבטל את הכוונה לבצע את הפרויקטים השונים בשטח.
"הפיתוח המאסיבי המתוכנן כולל הרחבות בנייה, עבודות תשתית וחשמל והקמת מחלפים שיחצו את הטבע ואת האתרים הארכיאולוגיים, ויביאו לפגיעה קשה מאוד", אומרת פוקס.
"כל איזור העיר מודיעין ויישובי הסביבה יושב על הדרך הרומית העתיקה לירושלים", מדגישה קדמי. "עובדה זו הביאה לגילוי של ממצאים רבים לאורך השנים: גתות, מקוואות, שרידי כנסיות, מצודה רומית, וכל זה עוד לפני שבשטח התבצעה חפירה רצינית".
"הכבישים והמיזמים שרוצים להוציא כאן אל הפועל יהפכו את היישובים בסביבה ואת החצר האחורית שלהם ,המלאה בפינות קסומות לטיולים ואתרים היסטוריים, לעוד שטח רועש ומזיק".
"הסביבה הטבעית שליד הבית של כולנו הולכת ומצטמצמת ואנחנו חייבים לשמור עליה לפני שיהיה מאוחר מדי".
במהלך התקופה הקרובה אמורים פעילי הסביבה להפיק מסמך בנושא האתרים הארכיאולוגיים בשטח העיר, ובכוונתם להעבירו אל דרג מקבלי ההחלטות.
אחד מאנשי רשות העתיקות, המכיר היטב את עבודת הרשות במשך עשרות שנים, מכבד מאוד את מאמציהם של פעילי הסביבה, אולם סבור כי הסיכויים להצלחתם אינם גדולים בשלב זה. "באזור עמק הצבאים ובכל גזרת מודיעין יש עשרות רבות של אתרים, חלקם מדהימים ונדירים, אבל בשל ענייני תקציב ותקנים לא בוצעו פה מספיק חפירות משמעותיות במשך השנים שהיו עשויים אולי להשפיע על מקבלי ההחלטות", הוא מסביר.
לדבריו, בחלק מהחפירות שבוצעו נמצאו ממצאים יוצאי דופן ובשאר האתרים יש 'בסך הכל' שרידים של בתי חווה ומבנים אחרים, אבל כנראה שיהיה קשה מאוד לדעת מה יש מעבר למה שכבר אותר, בעיקר כי אתרים שנחפרו ונבדקו בוצעה בהם עבודה יסודית בהתאם לתקציב של רשות העתיקות והיכולת, והם למעשה נחשבים "סגורים".
עם זאת מאמין איש הרשות כי מאבק ציבורי נרחב עשוי לסייע לפעילים. "כמו בכל מאבק ציבורי ככל שהרעש גדול יותר כך גדל הסיכוי להצלחה", הוא אומר. "לנו, אנשי הרשות, שלמעשה כפופים לגופים פוליטיים, אין יותר מדי השפעה בעניין, על אף שדעתנו ברורה, אנחנו אוהבים מאוד את העתיקות ואת הטבע סביבן והכי רוצים שהם יישמרו".
כל העדכונים - חדשות מודיעין
