למה מכבים: "הגענו למכבים בשנות ה־80, זוג צעיר עם שני קטנטנים. צמחנו עם הקהילה, עם החינוך, עם האירועים החברתיים. גם הבית בו אנו גרים צמח והשתנה עם הצרכים. כל בוקר מתחיל בגינה, מוקפים ציפורים, לטאות ופרחים. בכל ערב זה המקום הרגוע אליו חוזרים, כולל אירועי היום, העטלפים ודורסי הלילה שאנחנו מזהים את קולם".
קראו גם:
אז בבית הספר: "למדתי בגימנסיה הרצליה בתל אביב של שנות ה־70. תמיד הקפדתי ללמוד ולהכיר תחומים שונים. את לימודי המדעים שילבתי עם ספרות, מוזיקה ותיאטרון. המחנך שלי, מורה לביולוגיה, לקח אותנו לסיורים ביולוגיים שבועיים בחוף הים, בשטחים ירוקים בעיר ועוד. בנוסף לציוד הנדרש לעריכת תצפיות, ניסויים וחקר, הוא הזכיר לנו להביא מנגל, אוכל וקינוחים לצד כלי נגינה ושירונים".
פגישה בהזמנה: "הייתי שמחה לפגוש את הסבתא של סבתי, שהגיעה בעלייה הראשונה עם 60 המשפחות של מייסדי זיכרון יעקב. זו התקופה בה נוסדה רחובות - תקופה מרתקת, שחקרתי בעת כתיבת הרומן הראשון שלי, 'יארצייט' בהוצאת גפן (באנגלית). הייתי רוצה לשמוע ישירות מפיה על החזון שהביא אותם לכאן, ההתמודדות עם שפה חדשה, אקלים זר, מקצועות חדשים, שכנים בלתי מוכרים. להבין יותר את האתגרים, החלומות, המחירים וההצלחות".
תוכניות לסופ"ש: "ב־20 השנים האחרונות, בשישי בבוקר אני כותבת את הבלוג השבועי שלי, 'רגע לפני שבת'. הוא עוסק בהרהורים על פרשת השבוע, אקטואליה והחיבור ביניהם. מלבד זאת, אני מבלה את זמני הפנוי בבילוי עם הילדים והנכדים שלי, בקריאה, במוזיקה ובטיולים".
שיר לשבת: "על אם הדרך" של נתן אלתרמן משלב את הרצף של הזהות שלנו: גולה, תקומה ועצמאות במדינה משלנו. השיר מרגש אותי בכל פעם מחדש. הכרתי אותו לראשונה כשהייתי בחטיבת הביניים. בכל שישי היינו מתאספים, כל החטיבה, באולם בית הספר לקבלת שבת שכיתה אחרת מובילה. שם עוצב חלק נכבד מהזהות היהודית־ישראלית שלנו".
תיבת ההצעות: "כולנו אומרים שחינוך הוא המקצוע החשוב מכולם, אבל לא מתייחסים אליו ככזה מבחינת השכר, תנאי העבודה ודרישות התפקיד. צריך לנקוט בכמה צעדים חיוניים: לקבוע סטנדרטים מקצועיים שמורים יהיו חייבים לעמוד בהם, ולשנות את תנאי העבודה: שכר גבוה ומשמעותי, כיתות קטנות יותר, סביבת עבודה הממוקדת במורים, כדי שיממשו את המקצוענות והיצירתיות שלהם".
מה חדש: "אני כותבת בלתי נלאית. פרסמתי יותר מ־20 ספרים, ובימים אלה יצא ספר חדש שלי 'סיפור חיינו – סודות ההצלחה של ההומו־ספיאנס', ספר מדע פופולרי העוסק בייחוד שלנו כבני אדם".
המקום שלי: "האשכול בו אני גרה. אנחנו קבוצה של כמה משפחות, שהגיעה יחד ליישוב לפני יותר מ־30 שנים, וממשיכה להיפגש באופן תדיר. החיים שלנו משולבים זה בזה. עברנו יחד הכל – לידות, שמחות, קשיים, הצלחות, טיולים, מחלות ואפילו מוות. זה הצד היפה של התגשמות השיר 'ו־יויו גם'".
עוד חדשות מודיעין
