יחיאל קימל, נפטר לפני עשר שנים. הוא נולד ב-1924, שרד את השואה עם משפחתו ועלה לארץ בשנת 1950. בנו, מולי קימל, החליט להנציח את זכר אביו באמצעות נטיעת עצים לזכרו. באחרונה, עיריית מודיעין הצטרפה ליוזמה.
"מאז שאבי עלה לארץ הוא לא עזב אותה", אומר מולי, "לא לטיול, לא למסע שורשים, פשוט לא. רק ארץ ישראל הוא אמר. הוא עבד בתחילה בתור דוור ואחר כך בתור פקיד בנק, אבל בליבו אהב את האדמה.
"כשגר בבית משותף, לקח על עצמו את טיפוח חצר הבניין המשותפת. בה גידל בה עצי פרי וירקות וחילק את התוצרת לכל הדיירים. אתרוג, מנגו, פפאיה, לימון, קנה סוכר, דקל. כל בוקר אחרי התפילה הוא היה מסתובב בגינה שלו ובודק מה שלום העצים, גם בסוף ימיו, כשהאלצהיימר התקדם, שני דברים הוא לא שכח, להתפלל, ולדאוג לעצים שלו".
מול הבית של מולי קימל, ברחוב נחל פארן, יש צד אחד שאינו בנוי, לא מטופח וגדלה בו עשבייה וצמחי בר. "לפני שש שנים", מספר קימל, "לזכר אבא שלי, שאהב עצי פרי, החלטתי לנטוע ארבעה עצים בהר מול הבית. קלמנטינה, שזיף, אשכולית ואגס. שלוש פעמים בשבוע הייתי מושך צינור השקיה ארוך, ובאדיבות השכנים שלי שדירתם קרובה יותר לכביש משקה את העצים הקטנים".
לאחר שנה, כשראה שהעצים גדלו יפה החליט להמשיך ולנטוע. "הוספתי עוד חמישה עצים לאורך המדרכה", מספר קימל, "משמש, רימון, גפן, פומלה ומנגו. בשלב זה להשקות ידנית מצדו אחד של הכביש לצדו השני תשעה עצים, כבר היה מסובך מדי. ואביה, בני הגדול, התקין מערכת השקיה ממוחשבת וחיבר אותה לבניין הקרוב עם שעון מים המודד את ההשקיה.
"את חשבון המים של ההשקיה שילמתי להם. כשראיתי שהעצים גדלים יפה, הוספתי כל שנה עוד עצים, כך שאט אט הרחוב הפך לשדרה המונה 39 עצי פרי שונים. חצי מאורך נחל פארן הפך לבוסתן עצי פרי, רובם עצי פרי רגילים וחלקם עצים נדירים יותר כמו 'שעועית הגלידה' ו'עץ חמאת הבוטנים'.
"אנשים שעוברים ברחוב נהנים מהעצים, מהפריחה ומהפירות. באביב האחרון נקטפו פירות מעשרות עצים על ידי העוברים ושבים, החל מעץ הנקטרינה הצהובה, דרך השסק, התפוח, המשמש, השזיף ועוד. שמתי שלט המבקש מהעוברים לא לקטוף יותר מפרי או שניים כל אחד, כדי שיישאר לכולם – לרוב, אנשים הם טובים ועושים זאת.
"לצערי, מדי פעם יש כאלו שמגיעים עם שקיות וקוטפים הרבה. בימים אלו מבשילים האגסים וגם הם נאכלים על ידי העוברים ברחוב, ושיח הבננה הוציא אשכול ענק של עשרות בננות שעוד כמה שבועות יבשילו ויהיו מוכנות לקטיף".
כבר לפני שנתיים פנה קימל לעיריית מודיעין וביקש שתמשיך את הפרויקט שלו לכל אורך הרחוב. "לא יכולתי בעצמי לנטוע עצים נוספים, כי לחץ המים לא איפשר הוספה של עצים למערכת ההשקייה שיצרתי", מסביר קימל, "הוספה כזו הייתה דורשת להחליף את כל המערכת ההשקיה בעלות של אלפי שקלים, וזה כבר לא היה בתקציב המשפחתי. אנשים רבים שנחשפו לפרויקט עצי הפרי אהבו אותו והפצירו במחלקת שפ"ע בעירייה להמשיך את השתילה והגידול למען תושבי העיר.
"לפני שבועיים בעודי מתקן תקלה במערכת ההשקיה, פגשתי את שחר הגנן, הוא הודיע לי שהוא קיבל תקציב מהעירייה להמשיך את הפרויקט. 29 עצי פרי נוספים נשתלו בהמשך הרחוב, כך שכעת כל הצד הדרומי של רחוב נחל פארן נטוע שדירת עצי פרי, שנועדו ליופי וגם לקטיף עצמי של העוברים ושבים. העירייה בנדיבותה לקחה חסות גם על השקיית 39 העצים שאני נטעתי".
קימל מודה לעיריית מודיעין: "רציתי לומר תודה לעירית מודיעין, לחיים ביבס ראש העיר, למנ"כל העיריה יורם כרמון, למשנה למנכ"ל, גיא עידו שתמך ועזר, לחיים בלאיש ראש אגף שפ"ע שסגר את הפינות בעיריה, לשלום זעפרני שדחף ופיקח, לשחר הגנן שביצע את העבודה. וכל מי שעסק מאחורי הקלעים ואני אפילו לא יודע על כך.
"על כך שזיהו פרויקט שכולם נהנים ממנו. אני מזמין את כל תושבי מודיעין לנחל פארן, לקטוף אגס מעץ האגסים, לראות את אשכול הבננה צומח, לעקוב אחרי האפרסמונים הגדלים לאיטם, לצפות באגוז הפקאן לפני שהוא מתקשה, להריח את הפרחים הצהובים של עץ חמאת הבוטנים, להתרשם מלימוני היוז'י, מהאנונה עם שריון הקשקשים שלה, מהאתרוג הפורח, מעץ הקניסטל, הליצ'י, מהגויאבות, התותית הצהובה והתותית האדומה, ומתפוז הדם שנשתל בשבוע שעבר. בואו ותהנו".
והוא הוסיף: "אני רואה אנשים עוברים זה עושה לי נורא כיף. משפחה באה עם כל הילדים וקוטפים אגסים. זה נורא כיף. הרגשה מאוד טובה. זה רק מראה שכל אחד יכול לעשות משהו למען האחר בסביבה שלו".
