בדיוק בעיתוי המתאים, עם דעיכת הגל השלישי של התחלואה בנגיף הקורונה, נרשמה במפקדת אלון של פיקוד העורף, היחידה הצה"לית האמונה על הובלת תהליך קטיעת שרשראות ההדבקה, נקודת ציון חשובה עם פרישתו לחיים האזרחיים של מי שניהל במשך חודשים ארוכים את מערך הדיגום הכלל ארצי של בדיקות הקורונה, אל"מ (במיל') אלי בוקובזה (47), תושב מודיעין.
קראו גם:
המפקדה שהוא היה אחד מבכיריה במשך תקופה ארוכה, אמנם ממוקמת בבסיס פיקוד העורף בכניסה המזרחית לרמלה, מרחק עשר דקות נסיעה מביתו, אולם בחודשים האחרונים כמעט ולא ראה אל"מ בוקובזה את בנות משפחתו, רעייתו ושתי בנותיו.
"האחריות מטורפת", הוא אמר השבוע, "יש לך משימה לאומית חשובה מאוד ואתה מוכרח להיות זמין ופעיל 24 שעות ביממה. אחריות בהקמה ובסגירה של מעגלי פעילות, צורך לדעת כל הזמן מה קורה, להיות צמוד לטלפון לכל תרחיש ולכל בעיה".
כשצה"ל קורא
על אף שמאחוריו קריירה צבאית שנמשכה כמעט שלושה עשורים, מודה אל"מ בוקובזה כי החודשים הלחוצים שבילה במפקדת אלון היו הפעילות המאתגרת ביותר שביצע במהלך שנותיו במדים.
ביולי 2020, רגע לפני שעזב את תפקידו כמפקד אגד אחזקה ארצי בחיל הטכנולוגיה, תכנן אל"מ בוקובזה חופשת שחרור ארוכה בחיק משפחתו, אולם שבועות ספורים לפני שזה קרה, בעודו בחופשת פרישה שלפני השחרור הרשמי, הוא קיבל שיחת טלפון ששינתה את תוכניותיו.
"התקשר אלי גורם מהמערך הצבאי של ניהול פרויקט הקורונה ושאל אם אני מעוניין לחזור לשירות", מספר אל"מ בוקובזה, "וכמו שאומרים: 'כשצה"ל קורא אין דילמה'. החלטתי ללכת על זה. כשאתה יושב בבית ורואה במה המדינה והעולם מתעסקים, ואתה רואה שצה"ל קיבל משימה חשובה, זה עושה לך משהו בבטן, אתה רוצה להיות חלק מזה".
עמידה בלוחות זמנים
ימים ספורים לאחר אותה שיחת טלפון מצא עצמו אל"מ בוקובזה במפקדת אלון כשהוא מתבשר כי נבחר לעמוד בראש מערך הדיגום, אחד מארבעה מערכים שמפעילה המפקדה, ובהם מערכי החקירה, המעבדות והבידוד.
מהגדרות התפקיד הוא הבין כי מוטלת על כתפיו משימה מורכבת ובעלת חשיבות לאומית: ניהול דיגום בדיקות הקורונה בשטח, החל מהפריסה הארצית, הפעלת המתחמים ובקרה, ועד להגעת כל דגימה למעבדה.
"זו משימה חשובה ומאתגרת ושילוב מורכב בין מערכות, רשויות מקומיות וקופות החולים, וחברות שמקימות ומשנעות מתחמים, וכמובן שקשר יומיומי עם אזרחים, אבל החלטתי ללכת על זה", הוא מספר.
לדבריו, כניסתו לתפקיד היתה מהירה מאוד ולו רק בגלל העלייה הגבוהה באחוזי התחלואה וחוסר הוודאות בנוגע להתנהגות הנגיף המתעתע.
"לא היתה לי חצי שעה של חסד", אומר אל"מ בוקובזה, "והאחריות היא מהרגע שאתה יושב על הכיסא. אין זמן לפיילוט, אבל לשמחתי היו איתנו חבר'ה נפלאים, אנשי סדיר ומילואים שהניעו את ה'רכבת' הזו".
על אף העבודה השוחקת, מספר אל"מ בוקובזה כי אנשי מפקדת אלון ובמיוחד האחראים על מערכי הדיגום, המנהלים את פעילותן של כמאה נקודות בדיקה מדי יום ברחבי הארץ ובאותה העת מנהלים קשר רצוף עם עשרות אלפי אזרחים מודאגים, אינם מרימים ידיים ולא מתעייפים.
"קמתי כל בוקר בתחושת סיפוק בידיעה שאני הולך למשהו גדול, והאינטראקציה עם האנשים וחשיבות המשימה גדולות יותר מהשחיקה", הוא מסביר. "פרט לכך יש סדר יום ולילה עמוסים מאוד, יש מדדים ברורים מהרגע שנלקחת הדגימה ועד שהתוצאה מגיעה לאזרח, וחלק מהבקרה שלנו היא לבדוק עמידה בלוחות הזמנים – למשל לבדוק כמה זמן לוקח מהרגע שמבוצע הדיגום ועד ההגעה למעבדה".
ביקורת ציבורית
אחרי חודשים של עבודה מאומצת והרבה תהליכי ניסוי וטעייה, מאמין אל"מ בוקובזה כי יש חשיבות להיענות לדרישת ראשי הרשויות המקומיות להעביר לידיהם סמכויות רחבות יותר לניהול המשבר.
"עבדתי עם כל ראשי הרשויות, מערים גדולות ועד יישובים קטנים וכפרים, ודי ברור לי שכל ראש רשות דואג לתושבים שלו ביישוב וצריך להמשיך בקו הזה", הוא אומר. "יש שיתוף פעולה טוב עם הרשויות, שקיפות מלאה והרבה הבנה".
בחודשים האחרונים, עם שחיקת הציבור מהסגרים הממושכים ואובדן מסוים באמון בהנהגת המדינה, נשמעה ביקורת ציבורית כלפי התנהלות צה"ל במשבר, אולם אל"מ בוקובזה סבור כי הביקורת אינה מוצדקת.
"צה"ל לא נכנס לפרטי הביקורת כי יש משימה ואנחנו עסוקים בזה, אבל הרבה מהביקורת נובעת מחוסר ידע", הוא טוען.
"לא היתה לי חצי שעה של חסד והאחריות היא מהרגע שאתה יושב על הכיסא. אין זמן לפיילוט"
"הזלזול של חלק מהציבור לא מתסכל אותי, כי גם אני בתוך זה ולפעמים מרגישים תסכול כשהשגרה נעלמת, אבל חשוב להבין איפה הגבולות, ואם זה הצורך אז להיות בסגר ולהקפיד".
בהתייחסות נוספת לביקורת הציבורית לגבי התנהלות צה"ל והממשלה במשבר הנוכחי, מספק אל"מ בוקובזה כמה נתונים מעניינים: "עם כל הקולות מסביב, נתונים שפיענחנו לאחרונה לגבי החודשים דצמבר וינואר מגלים שמפקדת אלון פועלת ועובדת", הוא אומר ומגלה: "קטיעת שרשרת ההדבקות הביאה למניעת תחלואה של כ־24 אלף אזרחים ולמניעת מוות של כ־200 מתוכם. כשרואים את המספרים האלה אפשר לשפוט אם משימת קטיעת השרשראות מתרחשת או לא, וזה לא מושלם, אבל אפשר להבין שהשיטה עובדת".
בדרך לחיים האזרחיים
כעת, כשהוא שוב לפני יציאה לחיים האזרחיים, מאמין אל"מ בוקובזה כי השינוי המיוחל בדרך.
"ברמה האישית אני נח קצת", הוא אומר, "בעוד שבוע הבת הצעירה שלי מתגייסת, הבת הבכורה בצבא, אז ננוח ונמצא אתגרים חדשים".
"ברמה הכללית והמערכתית, מפקדת אלון התברכה באלפי אנשי מילואים וסדיר שמבינים מה המשימה ועושים דברים מתוך שליחות, וזה לא מובן מאליו שאנשים עזבו הכל לטובת המשימה. יש לי מילואימניקים שביחידה מאז ספטמבר אשתקד. הדיגום אינו התרופה, אבל אחרי הכל המשמעת העצמית, המנהיגות המקומית, כל בית ספר ומפעל ובית כנסת, הם חלק משמעותי מהפתרון והם אלה שיקבעו. חייבים לשמור".
עוד חדשות מודיעין
