בימים אלה מצוין בכל רחבי הארץ חודש הגאווה, בו מקיימים חברי הקהילה הגאה אירועים ומפגשים שונים שמטרתם להעלות את המודעות לקהילה, על כל גווניה.
קראו גם:
אולם למרות שמדובר בתקופה משמעותית וחשובה עבור חברי קהילת הלהט"ב, במהלכה הם יכולים להשמיע את קולם ולזכות בתשומת לב, דבר שאכן קורה ביישובים רבים, דווקא במודיעין, אחת הערים הגדולות והמפותחות בישראל, מרגישים חברי הקהילה כי הם נשכחו מעט מאחור, ושהיחס אליהם אינו כפי שהיו רוצים ומקווים שיהיה.
לפני כשבע שנים החלה הקהילה, המונה על פי ההערכות מאות חברות וחברים, לפעול בעיר, ואף נוצר קשר עם הנהלת העירייה, אולם לטענת חבריה לא קרה מאז הרבה, בוודאי לא בכל הקשור לשיתוף פעולה מצד העירייה וקברניטיה.
"זוכים לנדבות"
"חלפו לא מעט שנים מאז שנוצר הקשר הראשוני עם העירייה, אבל התחושה היא שלמרות שקיבלנו מענה מסוים, אנחנו בעיקר זוכים ל'נדבות' שנותנים לנו", אומרת הדס עמית, מהפעילות הוותיקות של הקהילה במודיעין. "אני מרגישה שלא משתפים איתנו פעולה כמו שהיינו רוצים שיקרה, או כמו שקורה במקומות אחרים". ביום חמישי השבוע (אחרי סגירת הגיליון) היה אמור להתקיים אירוע נוסף במסגרת אירועי הגאווה בעיר, הפעם אירוע גדול למדי, שאמור לכלול פעילות למשפחות, נוער וילדים – חברי הקהילה הגאה ושאר תושבי העיר המבקשים לחזק את אנשי הקהילה.
"בעיקרון זה היה האירוע המרכזי בסדרה של אירועים, ותכננו במשך תקופה ארוכה הפקה גדולה וערב בו יופיעו שלוש אמניות, זמרות ודי.ג'יי, והופעת דראג, ומתחם פעילויות לילדים ולנוער, אבל בשלב מסוים הבנו שאנחנו די לבד בסיפור", מספרת עמית.
"קיבלנו אמנם תקציב מהעירייה, אבל את כל ההפקה עשינו בעצמנו, המון חבר'ה שהתנדבו לעזור, שחיפשו ובדקו והישוו עלויות ודאגו להצעות מחיר, וכל זה בזמן שבעירייה יש מחלקת אירועים שכמעט כל חודש מרימה איזה אירוע, אבל עזרה מהם לא קיבלנו. לא פשוט להתנהל ככה".
"להנכיח את הקהילה"
חברי הקהילה מוחים על כך שלמרות שהם מתנהלים בצורה מכובדת ומתחשבת, הם לא זוכים לטענתם להתייחסות שווה מצד העירייה.
"אנחנו לא מקיימים מצעד בעיר ומנסים להתאים את עצמנו לעיר ולאווירה. כל מה שאנחנו מבקשים הוא להנכיח את הקהילה", אומרת עמית. "בעוד כל העולם צועד קדימה בקבלה והזדהות עם הקהילה הגאה, כולל בערים שכנות כאן באיזור שלנו, במודיעין נשארים באותו מקום, ולהישאר באותו מקום זה ללכת אחורה".
לאחרונה, בשלב ההתארגנות לאירועי חודש הגאווה, העבירו חברי הקהילה להנהלת העירייה, באמצעות חבר מועצת העיר המחזיק את תיק הקהילה, שחר מי און, בקשה לתלות דגלי גאווה ברחבי העיר. על אף בקשתם, החליטה העירייה שלא להניף את דגל הקהילה הגאה בחזית בניין העירייה, וגם לא במקומות שונים בעיר, אלא רק לרכוש 200 דגלים ולהזמין את מי שמעוניין לקבל דגל לאסוף אותו מהעירייה.
"בעוד כל העולם צועד קדימה בקבלה והזדהות עם הקהילה הגאה, כולל בערים שכנות, במודיעין נשארים באותו מקום, ולהישאר באותו מקום זה ללכת אחורה"
"הסירוב לשתף פעולה בנושא הלכאורה פשוט הזה, הוא כואב וצורב, והוא נצבע מבחינתנו בצבעים מאוד לא נעימים", אומרת עמית, הסבורה, כמו חברים אחרים בקהילה, כי להתייחסות כזו מצד העירייה יש השפעה על התנהגות תושבי העיר כלפי חברי הקהילה.
אווירה זו, טוענת עמית, עלולה להביא ליחס עוין כלפי חברי הקהילה, במיוחד כלפי בני נוער וצעירים המזדהים בצורה גלויה כלהט"בים.
לפני כשלושה שבועות, מספרים חברי הקהילה, בתחילת חודש הגאווה, הותקפו במע"ר, אחד המקומות המרכזיים בעיר, שני בני נוער כבני 14 השייכים לקהילה.
הם הותקפו על ידי קבוצת נערים וספגו, פרט למכות, גם קללות ונאצות – אירוע שבעקבותיו הגישו השניים בסיוע הוריהם תלונה למשטרת מודיעין.
את התמיכה בשניים ובשאר בני הנוער חברי הקהילה המתגוררים בעיר, מעניקים בימים אלה אנשי "קפה מודי" – מועדון לנוער המשתייך לקהילה הלהט"בית ופועל בחסות האגף העירוני לחברה, נוער וצעירים והאגף לשירותים חברתיים בעירייה.
דרושה הסברה
עוד מוחים חברי הקהילה הגאה על כך שעל אף תקציב מיוחד שניתן להם על ידי משרד החינוך להפעלת מתנדבי ארגון חוש"ן, העוסקים בחינוך והסברה של קהילת הלהט"ב ברחבי הארץ, אין בעירייה שיתוף פעולה מלא בנושא.
"יש תוכנית מאושרת של השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך וסבסוד מלא, אחרי שעד היום פעלנו בעיקר ביוזמות מקומיות של בתי ספר בסיוע אמיתי ומרגש של חברת המועצה עדי מן, והתחלנו להניע מהלכים במטרה להיכנס לכמה שיותר בתי ספר, אבל זה לא מתקדם", אומרת עמית. "פנינו לאגף החינוך, אבל קיבלנו את הרושם שעל אף הסבסוד ממשרדי הממשלה, אין רצון לסייע וזה חבל, כי ככה עושים חינוך. "אני מתנדבת בארגון חוש"ן ואני מסתובבת הרבה בבתי ספר ושומעת את הדברים, ואני מבינה עד כמה חשוב שנהיה שם. "ילדים יוצאים היום מהארון סביב כיתה ז' או ח', ולכן חייבים הסברה בבתי הספר היסודיים וגם בחטיבות הביניים, אבל כאמור, פרט ליוזמות מקומיות של מנהלות חטיבות ביניים ותיכונים חזקים, אנחנו לא שם.
"לפני שבועיים בני נוער ממודיעין שהיו בדרך למצעד הגאווה בתל אביב עברו תקיפה מילולית. זה היה נורא, ואנחנו מאמינים שאם העירייה היתה תומכת, זה היה מסייע לשינוי האווירה"
"כל הורה יודע שבתוך בתי הספר יש הומופוביה ויש אלימות, והקללה הכי נפוצה היא 'הומו'. זה לא ישתנה אם לא נהיה שם בשביל להסביר".
"לצאת ידי חובה"
אחד המתנדבים בקפה מודי הוא אביתר פלומבו (22), תושב העיר, וגם הוא מספר על התסכול ממנו סובלים חברי הקהילה.
"החוויה שלי מהעיר כהומו שחי פה היא לפעמים טובה ולפעמים פחות, והיא טובה משום שמדברים פה על הקהילה הגאה, אבל אין אלינו יותר מדי התייחסות", הוא אומר. "אחת הדוגמאות לכך היא שעד השנה הנוכחית, העירייה בכלל לא פרסמה את אירוע הגאווה, והאמת שהשנה הדברים פורסמו בעקבות לחץ שלנו, שהביא לכך שהעירייה העלתה פוסט עם האירועים הצפויים, וזה עצוב, ההרגשה היא שמנסים לטשטש את זה".
לאחר שבשנה שעברה, בשל התפרצות מגיפת הקורונה, לא התקיימו אירועי גאווה ברחבי העיר, חשים חברי הקהילה כי העירייה מבקשת לצאת ידי חובה.
"אנחנו מרגישים שהעירייה עושה השנה את אירוע הגאווה בשביל לסמן וי, לא מעבר לזה", אומר פלומבו. "יש לנו נציג אחד בעירייה, מחזיק תיק הקהילה הגאה, אבל אני לא רואה בו אשם במצב. אני חושב שהוא לא מקבל עזרה או כלים לביצוע".
פלומבו וחברים נוספים בקהילה היו אלה שקיימו, לפני מספר שנים, הפגנת מחאה מול בניין העירייה, בגלל הסירוב לתלות את דגל הקהילה בחזית הבניין, והוא מוטרד מכך שדבר לא השתנה מאז בנושא זה.
"גם השנה ביקשנו שיתלו את הדגלים במרכז העיר לפחות ביום האירוע, וגם זה לא יצא אל הפועל", הוא אומר. "עמדנו אז בשורה ענקית והתושבים תמכו בנו ועודדו אותנו, ומבחינתנו הבעיה היחידה היא העירייה. אולי אם היו תולים דגלים, לא היו מקרי אלימות כלפי הילדים והנוער הגאה. אנשים היו מבינים שזה לגיטימי.
"לא עושים כאן שום דבר שמזדהה עם הקהילה, והתחושה היא שמנסים להשתיק דברים שאולי עשויים להיתפס כפרובוקטיביים".
"התייחס אליי כגבר"
לפני כשנתיים, בעיצומן של ההכנות לאירוע הגאווה, שלדברי חברי הקהילה פורסם אודותיו רק ביום בו התקיים, התרחש אירוע מטריד בו היה מעורב לטענת חברי הקהילה הגאה אחד מעובדי העירייה. "האיש הזה, אדם מוכר, היה איתנו בשלבי ההתארגנות בשטח, והוא התנהג בצורה מאוד הומופובית כלפי מי שהגיע לעזור", מספר פלומבו, "ואמר דברים ממש לא נעימים כלפי אחת מחברות הקהילה המזוהה כטרנסית".
קורבן ההתייחסות הנטענת הזו, איימי אורבך (22), היא טרסנג'דרית שיצאה מהארון בגיל 16.
"זה קרה לפני שנתיים, כשהנחיתי את האירוע המרכזי והאיש הזה לא הפסיק להתייחס אליי כאל גבר, למרות שברור היה לו מי ומה אני", מספרת אורבך. "הוא חזר ופנה אליי כגבר, והמשיך למרות שתיקנו אותו, ובשלב מסוים, כשירדתי לרגע מהבמה, ביקשתי ממנו לפנות אליי כאישה והוא ענה לי שהוא 'יפנה אליי איך שהוא רוצה ובאיזו צורה שמתחשק לו'. "כמובן שלא הייתי מוטרדת יותר מדי. בשנים האחרונות נתקלתי בגישה דומה בקרב לא מעט אנשים, ובכל זאת היה מצופה מנציג עירייה שינהג בצורה מעט יותר בוגרת ומכובדת. חבל שיש אנשים כאלה, עצוב שיש אנשים שמתנהגים בצורה חשוכה שכזאת".
תקיפה בדרך למצעד
במטרה להביא לשינוי מגמה כלפי חברי הקהילה, ניסו במשך השנים כמה מאנשיה להיפגש עם ראש העירייה חיים ביבס, דבר שטרם קרה. "כמות הפגישות שניסינו לקבוע עם ראש העירייה בשנים האחרונות אדירה", מספר פלומבו, "ורק השנה נפגשנו עם גורמים בעירייה, אבל לא עם מישהו רציני. ביקשנו לשבת עם חיים והוא דחה אותנו.
"מטורף שבעיר כמו ירושלים, עם כל המטען שלה, תולים דגלים, וגם בראשון לציון, ואצלנו לא.
"לפני שבועיים בני נוער ממודיעין שהיו בדרך למצעד הגאווה בתל אביב עברו תקיפה מילולית. זה היה נורא, ואנחנו מאמינים שאם העירייה היתה תומכת, זה היה מסייע לשינוי האווירה. לא ייתכן שניתקל בכל כך הרבה קשיים, לכן חשוב לנו להשמיע קול צעקה".
"שהעירייה תיקח אחריות"
גם נדב הרמן (21), אחד מחבריה הצעירים של הקהילה הגאה בעיר, מתוסכל מאוד מיחס העירייה, ומאמין שרק שינוי הגישה יסייע לחברי הקהילה להרגיש חלק בלתי נפרד מתושבי העיר.
"התחושה שאני מקבל היא תחושה שמישהו בעירייה מנסה 'לגזור' קרדיט על הקהילה, ושמצד שני יש קומץ קטן של אנשים בתוך מסדרונות העירייה שמנסים לקדם את הקהילה ונתקלים בביקורת בתוך העירייה", אומר הרמן. "קידום נושאי הקהילה הגאה הוא לא התפקיד של אנשים מדהימים, שחלקם בעירייה וחלקם מחוצה לה, שעושים מאמץ אמיתי לקדם את האינטרסים של הקהילה. הפעילים שמוכנים לקחת פסק זמן מהחיים שלהם ולהילחם על הדבר הכי בסיסי הזה, לא צריכים לקחת את המשא הזה על הכתפיים שלהם. הגיע הזמן שהעירייה תיקח אחריות על התרבות של הקהילה הגאה בעיר, על הרווחה שלנו ועל הביטחון האישי ותטפל בדבר הבסיסי הזה".
מהעירייה נמסר בתגובה: "מודיעין היא עיר פלורליסטית המאפשרת לכל אדם לחיות את חייו כראות עיניו, לכלל האוכלוסיות על כל גווניהן, ללא קשר לזהות מגדרית, כאשר הדברים שנעשים בעיר זוכים להערכה מצד נציגי קהילה בערים אחרות, ולא פעם נעשו בקשות ללמוד על תוכניות שמתקיימות בעיר מתוך מטרה ליישם אותן בערים וביישובים אחרים.
"כך גם הקהילה הלהט"בית, אשר בעירייה קשובים לצרכיה ומסייעים לפעילות הנעשית מסביב לחודש הגאווה.
"בעת תכנון אירועי חודש הגאווה, נערך שיח עם נציגי הקהילה ונקבע כי חברי הקהילה יבחרו את האמנים שיופיעו. בנוסף, במהלך החודש האחרון התקיימו מגוון של פעילויות גאווה, ובהן אירוע פיקניק גאווה, הרצאות ופעילויות לצעירים בברים ברחבי העיר, הרצאות להורים ולנוער, נשף לנוער גאה ועוד. אירוע הגאווה, אותו מוביל ומתקצב אגף תרבות ואירועים, נחשב לחלק מאירועי הקיץ. האירוע, בהובלת חברי הקהילה ובהתאם לצרכיהם, מתקיים יחד עם קפה מודי לנוער הגאה במחלקת הנוער, שיערוך הפעלות לילדים ומוכוון לכלל התושבים, ופורסם בכל מדיות הפרסום של העירייה.
"מעבר לכך, לאורך כל השנה נעשות פעולות רבות לתמיכה וסיוע בקהילה הלהטב"ית בעיר, באופן שוטף וקבוע, בהובלת אגף חברה, נוער וצעירים ואגף השירותים החברתיים, עם צוותים מקצועיים ודיסקרטיים למען הקהילה הגאה. החל מנקודת מפגש קפה מודי לבני נוער בגילאי תיכון המתלבטים לגבי זהותם המינית, ועד לפורום קהילה גאה הכולל מפגשים ופעילויות שונות, וכמובן עידוד שיח חשוב על זכויות אדם, התמודדות עם פוביה וגזענות לבני נוער וצוותי הוראה במוסדות החינוך".
עוד חדשות מודיעין
