פעילי סביבה ותושבים ממודיעין טוענים כי עבודות בנייה מסביב לאתר הארכיאולוגי "חורבת אשון", הנמצא בלב אתר הבנייה של שכונת מורשת החדשה, גרמו נזק גדול לכמה מנקודות הטבע והארכיאולוגיה של האתר החשוב, שהוכרז כאתר לשימור.
קראו גם:
תמונות שהפיצו כמה מתושבי העיר בשבועות האחרונים, מתעדות נזק שנגרם לאתר חורבת אשון, שהוא למעשה גבעה הממוקמת במרכז מתחם בנייה של עשרות בנייני מגורים של השכונה החדשה, הגובלת בגבעות הדרומיות של העיר, שטח שעומד להיות מוכרז בקרוב כגן לאומי, על פי החלטה שנמסרה לפני מספר חודשים.
התמונה שהעלתה את החשש לנזק שנגרם לאחת מהמערות העתיקות באתר פורסמה לפני כשבועיים, ולפי התיעוד בה נראה כי עבודות תשתית ובנייה בחלק הדרומי של הגבעה, מרחק של עשרות מטרים ממספר בנייני מגורים שבהקמה, גרמו נזק למערה גדולה שאותה נהגו לפקוד רבים מתושבי האיזור, חלק מהם פעילי סביבה וחובבי טבע.
המערה נעלמה
"אני תושב מודיעין ומטייל באיזור לפחות אחת לחודש, ומכיר את המקום מעולה, וראיתי את המערות במו עיניי, כולל לפני כחודשיים", מספר תושב העיר. "לפני מספר שנים המערות היו מלאות ביונים, ומי שהסתובב באיזור יכול היה לשמוע את הגרגור ומשק הכנפיים שלהן, והאמת שכך גיליתי את המקום ואת הימצאותן של המערות.
"לאחר התחלת העבודות בשטח, חלק גדול מהיונים ברחו מהמקום, אבל בביקור לפני כחודשיים ראיתי עדיין יונים פורחות מתוך המערה כשהגעתי לאיזור".
צילום מהשטח, כולל תמונה מרחפן שצולמה בתחילת חודש אפריל האחרון על ידי חובב טבע תושב האיזור, מצביעה על פתח המערה שעליה מדבר התושב, אולם כיום השטח המצולם אינו קיים עוד בתצורתו הטבעית, מאחר שבוצעו במקום עבודות תשתית להרחבת השכונה.
בדיקת המקום בסוף השבוע שעבר מחזקת את טענות התושבים ופעילי הסביבה על כך שייתכן כי המערה המדוברת אינה קיימת עוד, וככל הנראה כוסתה בעפר בעת העבודות בשטח, שכללו הקמה של חומת בטון גדולה, מעין קיר תומך המפריד בין הגבעה המוכרת כחורבת אשון, לבין אחד מרחובותיה המיועדים של השכונה החדשה, אתר בנייה בשם "מתחם 18".
"נגרם נזק"
"מה שקורה הוא עצוב ממש", אומרת אחינועם גיל, חובבת טבע תושבת העיר, המכירה היטב את אתר חורבת אשון. "האתר הארכיאולוגי בראש הגבעה ועל מורדותיה מקסים ובעל ממצאים מרשימים ‑ גתות, מקוואות, בורות ומערות, ומבנים עתיקים, ומסיבה זו העירייה ורשות העתיקות הכריזו על המקום לשימור, אבל בפועל יש תחושה שאין כל כך מי ששם לב למה שקורה בחודשים האחרונים בשטח, ובהחלט נגרם נזק".
בעקבות פניית התושבים ל"ידיעות מודיעין‑איילון", בוצעה בדיקה ראשונית מול אנשי החברה להגנת הטבע ורשות העתיקות, במסגרתה מסרו שני הגופים כי כפי שידוע להם לא נגרם נזק לאתרים בגבעה וכי את העבודות בשטח מלווה ארכיאולוג מטעם רשות העתיקות.
עם זאת, הביקור בגבעה בסוף השבוע שעבר העלה כמה ממצאים מטרידים, כמו למשל כיסוי של פתחי מערות ומחילות בעפר ובפסולת בנייה.
כך, למשל, פזורים בשטח, כולל בתוך פתחי מערות ובורות רבים, משטחי עץ, חלקי צינורות המשמשים להנחת תשתית חשמל על הגבעה, אבנים רבות שהובאו לגבעה לצורך חיפויי קרקע להקמת שבילי הליכה וכמויות גדולות של אדמת חמרה שהובאה למקום מחוץ לאיזור.
עוד אפשר לראות כי אחת המערות הגדולות הממוקמות באיזור הדרום־מערבי של הגבעה, כוסתה ברשת ברזל המונעת מעופות ובעלי חיים אחרים שחיים בתוכה לצאת ממנה.
בצילום שצולם בסוף השבוע שעבר והועבר לידי "ידיעות מודיעין‑איילון", נראה בבירור חלק מפגר של יונה שניסתה ככל הנראה לצאת מהמערה אולם לא הצליחה.
פסולת עפר נוספת, כך מצביע הסיור בשטח, כיסתה חלקים אחרים הקשורים לאתר הארכיאולוגי – בורות מים ומחילות תת־קרקעיות שכמותן יש לא מעט בשטח הגבעה.
"ראיתי לא מעט אתרי טבע בקרבת יישובים שעוברים תהליך של שימור והפיכה לאתרים מסודרים, אבל בלגן כמו פה לא ראיתי עד היום", אומר אבירם לוי, תושב שכונת קייזר הסמוכה לחורבת אשון. "הגענו למקום לפני שבוע כדי לראות מה מבוצע שם וראינו שהעבודות מתקדמות מאוד ‑ הונחו תשתיות חשמל והוכנו שבילי הליכה, אבל יש הרגשה שאין הקפדה על העבודות בשטח ועל מעשי הפועלים, וזה בעיקר מרגיש שיש חוסר התחשבות באתרים עצמם".
לטענת לוי ותושבים אחרים באיזור, הבעיה נובעת מכך שהגבעה ממוקמת בלבו של אתר בנייה צפוף ועמוס.
"כנראה שהלחץ להתקדם בבנייה מביא אולי בלי להתכוון לכך לזלזול באתר הארכיאולוגי, וזה ניכר על פני השטח", טוען לוי.
תושב אחר הנוהג לטייל באיזור מוסיף: "חומות הבטון שהוקמו לאחרונה בחלק הדרומי של הגבעות, 'שברו' את הגבעה ועל הדרך הרסו נקודות עניין שהיו שם, אולי אפילו את המערה הגדולה שעליה מדברים. הצילומים מהשבוע שעבר לעומת אלה שלפני חודש וחודשיים מעידים על שינוי בתוואי הגיאוגרפי של הגבעה בפרט ואתר חירבת אשון בכלל, וזה מצער".
"נכס חשוב"
מודעים לקושי הגדול בפיתוח אורבני מואץ והקמה של שכונה חדשה וגדולה, מבקשים פעילי הסביבה בעיר כי העירייה והגורמים המוסמכים, בראשם רשות העתיקות, יפקחו מקרוב על התפתחות העבודות מסביב לגבעה ועל הנעשה בשטחה בתהליך שימור האתר הארכיאולוגי.
"זה נכס גדול וחשוב שכולם מסכימים שצריך לשמר, ועובדה שהתקבלו החלטות בנושא ומושקעים תקציבים, אבל חייבים להיות עם האצבע על הדופק לגבי מה שקורה שם", אומרים התושבים. "נגרמו כבר נזקים והמטרה היא למנוע נזקים נוספים, וזה ממש הזמן, לפני שיהיה מאוחר מדי".
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "רשות העתיקות ביצעה בשטח שכונת מורשת חפירה ארכיאולוגית רחבה, בה תועדו כל הממצאים הארכיאולוגיים בשטח המיועד לפיתוח. בעקבות החפירה, הוצא מתכנון השטח המרכזי של חורבת אשון, ובשיתוף עם העירייה, יוקם בו פארק ארכיאולוגי מונגש לרווחת הציבור.
"על אף הכתוב, במקום לא נחשף קולומבריום עתיק. מדובר בחלל סלע טבעי שיונים מסתתרות בו. סגירת החללים ברשת נדרשה מטעמי בטיחות".
מהעירייה לא נמסרה תגובה.
חורבת אשון ‑ שרידי יישוב חשמונאי
ההכרזה הראשונה על איתור ממצאים ארכיאולוגיים חשובים בחורבת אשון נמסרה בסוף שנת 2015 לאחר עבודות חפירה שבוצעו בשטח על ידי אנשי רשות העתיקות. על הגבעה, המתנשאת לגובה של 223 מטרים מעל פני הים, אותרו שרידיו של יישוב חשמונאי קדום, כולל מתקופת בית שני, ששימש בין השאר את עולי הרגל לירושלים.
על פי הממצאים בשטח, קבעו אנשי רשות העתיקות כי במקום התנהל יישוב חקלאי יצרני, ובשטח הגבעה אותרו ממצאים רבים: שרידי חווה חקלאית, גת גדולה, מחילות מסתור, מקוואות, מערות ובורות מים ואף אמבטיות ישיבה.
על פי החלטה שהתקבלה לפני כשנתיים, הוקצו 15 מיליון שקלים עבור פארק ארכיאולוגי הנבנה בימים אלה בשיתוף החברה הכלכלית מודיעין ורשות העתיקות, וצפוי להיפתח בעוד כשנה במרכזה של שכונת מורשת.
עוד חדשות מודיעין
