עדי ויספלד בת ה־21 זוכרת עד היום את התקופה בה התחילה לשחק כדורסל. בחוג ליד הבית, במודיעין, אצל לביא חלפי. 15 שנים קדימה ו־ויספלד היא היום חלק בלתי נפרד מסגל המאמנים של חלפי, המנהל המקצועי בבית הספר לכדורסל של עוצמה מודיעין. למעשה, השניים עובדים יחד בשיתוף פעולה.
"האמת, מאוד מרגש להפוך פתאום משחקנית לקולגה", צוחקת ויספלד, המדריכה במחלקה את קבוצת הקט־סל א' של המועדון. "כשחקנית שצמחה במועדון, לאמן כאן זו המשכיות. אין כאן מבוכה בכלל".
"אני ממשיכה ללמוד ממי שאימן אותי, ברמה של ההסתכלות שלו", ממשיכה ויספלד. "פתאום אני מבינה דברים שעברתי כשחקנית, מה עומד מאחורי הדברים שעשו מי שאימנו אותי. כמאמנת, אני מרגישה בנוח לפנות אליו ולהתייעץ איתו, והכל בזכות הקשר הטוב שנוצר בינינו כשהייתי שחקנית. זה בהחלט מרגש, מעצים ונותן ביטחון, שיש מישהו שמכיר אותך כל כך הרבה שנים, עבר איתך דרך ופתאום אתה מאמן לידו".
גאווה גדולה
ויספלד לא לבד. למעשה עונת 2022/23 שנפתחה לה לפני ארבעה חודשים - ה־25 במספר של עוצמה מודיעין - מאגדת בתוכה סיפור מעניין. סגל המאמנים במועדון מונה 18 מאמנים ומאמנות, 10 מתוכם צמחו במועדון מגיל צעיר וטופחו על ידי המאמנים שהיום עובדים לצידם במחלקה. ויש לשטאנץ הזה כבר כינוי: "מאמן אימן מאמן". את הפטנט הזה, למי ששואל, הם טרם רשמו על שמם.
עידו לופו, קפטן קבוצת הבוגרים, מדריך במודיעין את קבוצות הקט־סל א' ונערים ב' מחוזית. הוא עובד לצד אשר חגי, המנהל המקצועי של כל המועדון ומאמנו בעבר. "כשחזרתי למועדון כמנהל מקצועי, הכרזתי שהמטרה שלי היא לקדם לא רק את השחקנים במועדון אלא גם את המאמנים במועדון, ובטח־ובטח כשמדובר בשחקנים שהפכו להיות מאמנים", מסביר חגי. "מי שהיה שחקן, יודע איך מרגיש השחקן ומבין את השפה של המשחק. על אחת כמה וכמה מי שבעצמו גדל במועדון, מכיר את השפה שלי ויודע מה אני דורש. אין כמו מאמני בית, הם מחויבים מאוד למועדון ורוצים בהצלחתו. הם לא אורחים לרגע, הם חלק בלתי נפרד מהמועדון. מבחינתי זו גאווה גדולה, שסגל האימון שלנו מורכב משחקנים ושחקניות שצמחו פה ובחרו להישאר".
לופו: "שיחקתי בעוצמה מודיעין מכיתה א' בבית הספר לכדורסל והיום אני ממשיך לשחק, כשלא מזמן השתחררתי מהצבא. זה בכלל לא מביך עבורי לאמן לצד מאמנים שלי, זה אפילו נחמד, ואני מרגיש שזה חד־משמעית כבוד עבורי להיות מאמן במועדון ששיחקתי ואני עדיין משחק בו".
"זו חוויה לראות פתאום את כל הדברים שמעבר, שלא ראיתי כשחקן. אני נחשף עכשיו לכל מה שהמועדון עושה למען השחקנים שלו, ולהיות עכשיו חלק מזה ולעשות את זה למען השחקנים שלי, זו חוויה מאוד ייחודית", הוסיף לופו.
האמת, במקרה שלו, חגי היה אפילו זה שהראה לו את הדרך לג'וב החדש. "אשר חגי שלח אותי לקורס מאמנים כשראה אותי מאמן בבית הספר לכדורסל, ונתן לי את הפלטפורמה להתקדם במועדון. לא חשבתי לאמן במועדון אחר", מודה לופו.
"כשאני שחקן על המגרש אני נותן למאמן את הכבוד הראוי לו, אבל בגלל שאני גם מאמן קיבלתי חשיבה שונה על המשחק. זה שינוי שעברתי מגיל נוער לבוגרים, עכשיו אני יכול לראות גם את הצד של המאמן. בסביבה של מודיעין אני לא ראיתי את זה קורה במועדונים אחרים, ואני חושב שזה ייחודי למועדון שלנו, שרוצים שהשחקנים יתפתחו כמאמנים".
אשר חגי: "הם לא אורחים לרגע, הם חלק בלתי נפרד מהמועדון. מבחינתי, זו גאווה גדולה שסגל האימון שלנו מורכב משחקנים ושחקניות שצמחו פה ובחרו להישאר"
ויספלד ממשיכה באותו הקו: "שני האחים שלי הם שחקנים במועדון, ולהיות פתאום מאמנת במועדון, זו תוספת למשפחה. האחים שלי מתאמנים עם מאמנים אחרים, וכשאני רואה אותם משחקים או שומעת מה הם עושים באימונים, אני לומדת גם מהם תוך כדי. האחים שלי גם מבינים את הבעיות, הקשיים, התסכולים, וכמובן גם את ההצלחות. זה יוצר בינינו הבנה יותר עמוקה".
"הבחירה לעבוד בעוצמה מודיעין ולא במועדון אחר הייתה מאוד טבעית עבורי, והיה כאן רצון משותף. המועדון מעודד המשכיות - שחקנית שצמחה במועדון ומחליטה להיות מאמנת ולשמור על קשר קרוב גם אחרי סיום התיכון. הרי המטרה שלנו כמועדון היא לפתח שחקניות, וכשהן הופכות גם למדריכות או מאמנות, זה יוצר המשכיות. לא הייתה לי מחשבה לאמן במקום אחר. עוצמה מודיעין זה הבית השני שלי, ואם אני יכולה לתת בחזרה אחרי כל השנים שקיבלתי, אין זכות גדולה מזאת עבורי".
נשארים בקהילה
יו"ר עוצמה מודיעין, שמעון סלל־רוה־רודריגז, מסכם: "היעד שלנו, כמועדון, הוא להצמיח גם שחקנים וגם מאמנים, שיטפחו ויגדלו את הדורות הבאים. יש ממש קשר בין מאמן שצמח כשחקן לבין המועדון. אנחנו ממש מרגישים את זה - מי שצמחו כאן, כל שחקן ושחקן חשוב להם יותר, גם אישית וגם מקצועית. עבור השחקנים והשחקניות שהפכו למאמנים ומאמנות, זו ממש לא מבוכה, אלא להיפך. הם מרגישים שיש להם את הכבוד לאמן לצד מי שטיפחו אותם ואימנו אותם".
"אני מעריך שזו לא תופעה ייחודית לעוצמה מודיעין, אבל מה שכן ייחודי כאן, אלה האחוזים הגבוהים של שחקנים ושחקניות שחוזרים אלינו כמאמנים ומאמנות. בכל מועדון יש שחקנים שלא ממשיכים כשחקנים, ועושים קורס מדריכים־מאמנים וחוזרים הביתה, אבל אצלנו מדובר באחוז גבוה במיוחד, וכאן הייחוד. המועדון שלנו הוא מסגרת קהילתית מטפחת. הם הרגישו טוב כשחקנים, וכעת הם מרגישים טוב כמאמנים".
