יונתן מור שיחק בארבע קבוצות שונות בליגת העל בשנים האחרונות, אבל את ההכרה האמיתית ליכולת שלו הוא קיבל רק בחודש שעבר - במדי הפועל חבל מודיעין. מור בן ה־26 (2.05 מ') הוכתר כשחקן הסיבוב בליגה הלאומית ובעיקר הוכיח שהוא מתאים לרמות הגבוהות.
1 צפייה בגלריה
מור במדי חבל מודיעין. "לא רציתי להיות ההחתמה השמינית בליגת העל"
מור במדי חבל מודיעין. "לא רציתי להיות ההחתמה השמינית בליגת העל"
מור במדי חבל מודיעין. "לא רציתי להיות ההחתמה השמינית בליגת העל"
(צילום: יעל אמסילי)

הנאה לפני דקות

"האמת, לא הופתעתי כלל מהבחירה", מספר מור, שזכה בתואר מטעם מינהלת הליגה. "כשקיבלתי את הפרס שאלו אותי אם אני מבסוט, אמרתי להם שה־MVP של הסיבוב הראשון לא אומר כלום. התואר הזה לא מעניין אותי אם בסוף השנה לא אזכה באליפות ולא אעלה ליגה. האם אני יודע מה אני שווה? גם בליגת העל יגידו לך שאני צריך להיות שם. רק שקורים דברים בקריירה, יש סיטואציות. לפעמים צריך לקחת החלטות לא פופולריות או לא מובנות".
אחת מאותן ההחלטות היא של מור, ששיחק כבר בהפועל תל אביב (בשתי קדנציות), הפועל חולון ובני הרצליה, לרדת לליגת המשנה. בעונה שעברה הוא עוד שיחק בליגת העל במדים האדומים־לבנים אצל דני פרנקו, אבל לא ממש ראה דקות, בעיקר בשלב האחרון של העונה. בשבת האחרונה הוכיח מור כמה כישרון יש לו, כשהרשים עם 34 נקודות ו־12 ריבאונדים ב-82:87 של חבל מודיעין בחוץ על מגדל העמק.
"השיקול שלי אם לרדת ליגה או לא, לא היה קיים", הוא מודה. "יותר היה חשוב לי שאני אהנה מכדורסל ושלא ימנעו ממני את מה שאני אוהב. בליגה הלאומית אין שיקולים זרים. אם אני טוב – אני אשחק. זה היה העניין".
שיקולים זרים?
"פתחתי את העונה בהפועל תל אביב לא רע בכלל, רק שכקבוצה הייתה לנו בעיה. היו המון חילופי זרים, חילופי מאמנים, מלחמה על ההישארות בליגת העל. במאני־טיים של העונה היו לנו כבר בסגל שלושה גבוהים זרים בעמדות כמו שלי, ולי לא היה מקום".
אולי עדיף להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות?
"זאת בעיקר פונקציה של מזל. לטעמי, אני טוב מהרבה שחקנים שנמצאים שם. החודשיים האחרונים בהפועל תל אביב אשתקד ריסקו לי את הסטטיסטיקה של העונה כולה. ההתנהלות שלהם לא הועילה לי. יש לי יותר קבלות ליכולות שלי מאשר הרבה שחקנים אחרים שכן משחקים היום בליגת העל. תשמע, לא רציתי להיות בקבוצה שפעם אחת אתה עולה למגרש ל־20 דקות ומשפיע ואז משחק הבא אתה לא דורך על הפרקט. זה לא עשה לי טוב ברמה המנטלית. ומה לעשות, כדורסל זה דבר שקודם כל אתה רוצה ליהנות ממנו".
מור מכיר את האולם הביתי של חבל מודיעין מצוין. הוא הרי גדל בשוהם, למד בתיכון המקומי וכדרר לא מעט באולם ניצנים, עוד כילד ונער. הפורוורד תמיד היה מוכשר ומהר מאוד עזב את היישוב השלו לאקדמיה בווינגייט. משם, כאמור, בילה בלא מעט קבוצות, כולל הפועל כפר סבא מהלאומית, אבל לא באמת עשה את קפיצת המדרגה שכולם ייחלו לה. עד העונה.
הקרדיט כנראה הוא למאמנו העונה בחבל, יהוא אורלנד, שהגיע הקיץ ובחר במור כהחתמה הראשונה שלו, עוד לפני צמד הזרים. "יהוא שכנע אותי שבונים פה משהו טוב, שאפשר לעשות משהו גדול", מסביר מור.
"זה פחות או יותר מה שרציתי. הרגשתי שזה מועדון שמתנהל נכון, בכל הרמות. לא רק מבחינת שכר, אלא גם מקצועית. האנשים מסביב. הרגשתי שאני יכול לעזור להם והם לי".
לא רצית לנסות את מזלך אולי שוב בליגת העל?
"חתמתי בחבל מודיעין מוקדם, לפני הזרים. ואז גם התחלתי לעבוד חזק בקיץ, בלי שיהיו שאלות איפה ואצל מי אשחק. לא רציתי להיות החתמה שמינית בליגת העל, אלא ראשונה בלאומית. שמחת החיים חזרה".

איכות וקשיחות

חבל מודיעין היא בינתיים, ואת זה כל חובבי הז'אנר יודעים, הקבוצה הכי מפתיעה בלאומית, ובעיקר מלהיבה. למרות פתיחה פושרת של הליגה, היא הפכה לאחת המועמדות הראשיות לעלייה.
"מותר להחליף זרים עד שבועיים לפני הפלייאוף, אז ברגע שאתה יותר טוב ומתחיל לקבל דקות על המגרש, מחליפים את הזר ואז שוב אתה בבעיה"
"זו המטרה שלנו מראש", אומר מור. "זה מועדון שיכול לעשות את קפיצת המדרגה, גם מבחינה כלכלית. ההתנהלות מאוד נכונה, נתנו ליהוא כמאמן חופש יחסי. הצוות המקצועי ברמה גבוהה. יש לנו מספיק איכות, קשיחות וניצחנו את כל הצמרת. לא נופלים מאף אחת מבחינת הכישרון".
אבל חסרי ניסיון.
"בפלייאוף אין לנו ניסיון, אבל יש לנו שחקנים 'וטרנים' כמו אייל שולמן או לייס דאן. בכל מקרה, אנחנו לא חוששים מאף קבוצה".
עבור יהוא מדובר בשנה ראשונה כמאמן בוגרים.
"הוא מנוסה כי היה שחקן הרבה שנים בליגת העל ועבר אצל כל המאמנים. הוא מאמן שמבין שחקנים, הלך רוח נעים, מבין בניהול עומסים. יודע לאן להיכנס ולאן לא. יודע גם להקשיב לנו. אנחנו מנצחים משחקים הרבה בזכותו. לי כשחקן יותר קל להקשיב למישהו שעשה את זה ברמות הגבוהות ועכשיו מסביר לי את זה".
לא כמו המאמנים בליגת העל?
"אני אגיד לך מה אני חושב עליהם. קל להם ללכת על הזרים כי אין תחרות אמיתית בינם ובין הישראלים. מה זאת אומרת? מותר להחליף זרים עד שבועיים לפני הפלייאוף, אז קבוצות לפעמים מסיימות עונה כשעברו אצלן לפעמים 15 זרים. אז ברגע שאתה יותר טוב ומתחיל לקבל דקות על המגרש, מחליפים את הזר ואז שוב אתה בבעיה. אם היו מקצרים את מועד ההעברות לפברואר, השחקן הישראלי היה יכול להרוויח מזה. מבחינתי, זו ליגת פיתוח אמריקאית שישראלים משחקים בה".