אוהדי מכבי ת"א אולי לא יודעים, אבל האיש שעומד מאחורי הבאת את מיץ' גולדהאר לארץ - צעד שעזר לשנות את חייהם של הצהובים מקצה לקצה, ולטובה - גר פה, ליד הבית: במכבים. בדיוק עשור חלף מאז רכש המיליארדר הקנדי את מכבי ת"א, וכעת עוזי שעיה מוכן לספר איך הכל התחיל.
טלפון מבושינסקי
במשך שנים רבות שעיה שמר על שתיקה. בתחילה מתוקף תפקידו כמנכ"ל הצהובים וכעת, אולי ברוח סיכומי העשור שמובאים לנו בכל גוף תקשורת אפשרי בלי סוף, הוא הסכים לפתוח כמה קלפים. שעיה הגיע בעצם לכדורגל הישראלי כאוהד צהוב, אבל עוד לפני כן כאדם שעשה רבות למען מדינת ישראל בתחום הביטחוני. הוא שימש מנכ"ל במועדון עוד בתקופת אלכס שניידר, הבעלים הקודם, שלמעשה רצה לעזוב. "חיפשנו מישהו שיחליף את אלכס", משחזר שעיה. "נפגשנו עם הרבה מאוד אנשים והגענו גם למיץ'. צריך להבין, גולדהאר לא השקיע מעולם בשום עסק מחוץ לגבולות קנדה. יתרה מזאת, כדורגל זה לא משהו שהוא היה מחובר אליו. לספורט כן, אולם לענפים כמו טניס, סקווש, ואפילו הוקי. אבל כדורגל? הוא בכלל לא התחבר לזה. אביב בושינסקי (יו"ר המועדון בזמנו - ר.ו) עבד קשה מאוד כדי לשכנע אותו רק להיפגש ולשמוע את ההצעה. כשהייתי בלונדון בזמנו בחופשה עם אשתי, אביב התקשר אליי ואמר: 'נפגשים איתו בקנדה יחד עם שניידר'. משם זה התחיל להתגלגל".
שעיה: "הרושם שנותר לי ממנו אז הוא אותו רושם שמלווה אותי עד היום,שמדובר באיש עסקים פעיל שעושה המון. הוא הגיע מוכן מאוד לפגישה, עשה עבודת תחקיר. ידע והכיר דברים לפרטי פרטים. אפילו היתה לו חוברת כזאת על מכבי ת"א".
אז למה בסוף בעצם הוא הלך על זה ?
"משתי סיבות. הראשונה, הוא פשוט מאוד התחבר לישראל. השנייה, הוא ראה בכך אתגר גדול מאוד. לקחת משהו שלא מתפקד ולבנות מחדש אימפריה. אלה שני הדברים העיקריים שהניעו אותו בזמנו לשים את הכסף".
מכבי ת"א לא היתה ארגון מסודר?
"אי אפשר בכלל להשוות את התקופה שלפני מיץ' ואת זאת שבאה אחריה. אלו שתי אופרות אחרות לחלוטין. המעטפת שהוא הקים במכבי ת"א היא כזאת של קבוצה אירופאית מקצוענית לכל דבר ועניין, בין השאר בתחומי השיווק והלוגיסטיקה. בזמנו המעטפת במכבי מנתה אנשים בודדים שעשו הכל. כולל קשר עם האוהדים, אתר האינטרנט. היום המעטפת הזאת מונה סביב ה־20 איש, ויש להם בניין משרדים שלא נמצא בקריית שלום. המערכת מאוד יסודית ומסודרת".
האמנת אז שהשידוך בין גולדהאר למכבי ת"א יימשך כל כך הרבה זמן?
"כן, כי הוא לא האיש לעזוב הכל באמצע. הוא אדם תחרותי בצורה בלתי רגילה. היה ברור שהוא יבנה פה משהו אחר וגם יתמיד".
אגב, למה הוא לא משקיע בתחומים נוספים בספורט הישראלי מלבד הכדורגל?
"כל ההשקעה שלו נמצאת בקנדה, הוא לא משקיע במדינות אחרות. להגיד שהוא משקיע במכבי זה לא בדיוק נכון, כי הוא למעשה תורם לה. אין דבר כזה השקעה בכדורגל.
ניסוי וטעיה
שעיה עבד כמנכ"ל מכבי ת"א במשך ארבע שנים לפני שעזב ב־2011. "נגמר לי החוזה. זאת אולי סיבה פרוזאית, אבל זה מה שהיה. בגדול, זהו הסיפור ואנחנו עדיין בקשרים טובים".
מעניין. הרגשת שבוחנים אותך כל הזמן?
"התשובה היא חד משמעית - 'כן', ובצדק. מיץ' הוא אדם שדורש סטנדרט גבוה. זה שהוא גר רחוק לא אומר שהוא לא מבקש לדעת כמעט כל יום מה קורה. יש לו דרך, יש לו יעדים, רעיונות וחידושים. או שאתה מסתגל לזה או שלא".
בציבור הוא נתפס אחרת, כמי שחי במגדל שן בקנדה ולא ממש מעורה בשטח ביומיום.
"הדימוי הזה רחוק אלפי מיילים מהמציאות. חד משמעית, אין החלטה משמעותית במכבי ת"א שמתקבלת או שלא התקבלה אז בלי שהוא עבר עליה ואישר אותה. לפעמים זה גורם פקקי בקבוק בזרם קבלת ההחלטות והיישום שלהן, אבל זה האיש. אני גם חושב שככה צריך להיות. הוא משקיע את הכסף. מה שכן, זה לא אומר שהוא לא מקשיב ולא שומע".
ממועדון שהמעטפת הניהולית והמקצועית שלו הו מקומיות ומוכרות הוא הפך את מכבי ת"א למועדון שבו הזרים הם אלה שמחליטים וקובעים. מיו"ר ועד מאמן.
"זה לא קרה מיד. הוא ערך במועדון ניסוי וטעייה. בתחילה היו צוותים ישראלים. הרעיון להסתמך על צוות מקצועי זר למכבי ת"א נולד מכך שהצוותים הישראלים לא הביאו תוצאות. מיץ' הוא אדם קר רוח, מחושב ושקול מאוד. איש מכוון משימה ותוצאה. מי שמביא את התוצאה - מצוין. ומי שלא - נפרדים ממנו כידידים. אין סנטימנטים".
ולא ניתן היה למצוא מאמנים ישראלים טובים?
"המאמנים המקומיים הם תלויי תקשורת, דעת קהל, מה אומרים וחושבים. הוא רצה זרים לא מפה, שהמטרה שלהם היא להצליח נטו. לא לרצות אף אחד מלבד את בעל הבית. הרי זאת תחנה מעבר מבחינתם. ובשורה התחתונה זה הצליח לו".
אומרים שגולדהאר שונא את התקשורת בארץ.
"לא שונא, סולד. הבחישה של התקשורת לא הועילה למועדון. הוא הצליח לעשות מה שאף אחד לא עשה לפניו: סגר את מכבי ת"א לתקשורת וכל מה שיצא - יצא בהודעה מסודרת. סגר את קריית שלום באופן הרמטי. והוא יכול היה להרשות לעצמו לעשות את זה".
ספר איך ג'ורדי קרויף נחת במכבי ת"א?
"זה מהלך שנולד אצל ג'ק אנגלידיס. הוא הכיר את ג'ורדי בקפריסין, וכאן בארץ הבין שהבעלים צריך איש מקצוע לא ישראלי - מעבר למאמן. מישהו שיהיה 'באפר' בין הבעלים לצוות המקצועי ויתעסק בכל הבעיות המקצועיות".
היו לו הרבה מאוד הישגים, אבל הצלחה באירופה הפכה לתקרת זכוכית מבחינתו.
"זאת באמת האכזבה העיקרית שלו. מכבי אמנם עלתה לשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג, אבל כולנו הבנו את הפער שהולך וגדל ביחס לאירופה, ואת הקושי של קבוצות ישראליות להגיע לרמה הזאת. לגבי אירופה, באמת שאין לי מושג מה עובר לו בראש. מכבי צריכה להיות באירופה כל שנה. לא בליגת האלופות, אבל כן בשלב הבתים של הליגה האירופית".
המשפחה בטח בירכה אותך כשעזבת את מכבי?
"שני הבנים שלי לא כי הם אוהדי מכבי שרופים, אשתי כן. זאת הרי עבודה של 24/7. עברתי דברים לא פשוטים. קללות, נאצות, טלפונים. הייתי הישראלי היחידי בזמנו בצוות, כך שגם הייתי המטרה היחידה לקהל המקומי. אסף בן דב (מנכ"ל מכבי חיפה) הוא חבר טוב שלי. תראה מה הוא עובר היום, ואיך הגיעו אליו הביתה. אני מבין אותו".
ולחזור לכדורגל הישראלי אתה רוצה?
"לא. הכדורגל הישראלי, אגיד את זה בעדינות, צריך את מיץ' גולדהאר ודומיו כתרופה לשינוי. במתכונת הנוכחית אין תקומה לכדורגל הישראלי. זה רק הולך ויהיה נהיה גרוע יותר. דרושים משקיעים זרים, וצריך למצוא דרך לעודד אנשים לבוא ולהשקיע כסף משמעותי פה ולשנות את התרבות שבה העולם הזה שנקרא כדורגל מתנהל. אם לא יהיה את זה, זה סתם להעביר את הזמן".
במודיעין, הוא חושף לראשונה, ביקשו את עזרתו, "אבל זה לא הסתייע. ביקשו ממני לעזור לכדורגל המקומי כאן. היו שתי הזדמנויות. הראשונה, לפני 5-4 שנים ופעם אחת לפני שנה וחצי. ביקשו שאנסה לייעץ להם. הבעיה היא שאין באמת רצון לבנות כאן משהו מעבר לקטע החובבני. זה מעציב אותי. אני רואה היום, למשל את יואל אבוחצירה כובש בעירוני קריית שמונה. הוא תוצר של מחלקת הנוער במודיעין. נדב נידם, קפטן הנוער של מכבי ת"א, גם מפה. הפוטנציאל קיים ואדיר. רק שמבחינת נוער והתפתחות שלו, אף אחד לא נשאר כאן. כל זה לא נראה כמו משהו שצפוי להשתנות, כך שאין טעם להיכנס לזה".